רשות ההגבלים: הרפורמה בגז הביתי נכשלה
3 שנים לאחר שהרפורמה בשוק הגז יצאה לדרך אפשר לומר כי לא חל שיפור. מבדיקה של רשות ההגבלים עולה כי 90% מהצרכנים עדיין קשורים ל-3 החברות הגדולות אשר מבצעות "סיכול ממוקד" למי שרוצה לעבור. הממונה על ההגבלים: "יש כשל תחרות חריף". ועדת הכלכלה תדון היום בנושא
הרפורמה לעידוד התחרות במשק הגז הביתי נכשלה. ממצאי בדיקת רשות ההגבלים העסקיים שנשלחו לאחרונה למשרד התשתיות עולה כי 90% מהצרכנים עדיין קשורים ל-3 החברות הגדולות – פזגז, סופרגז ואמישרגז – וסובלים בגלל מיעוט התחרות ביניהן. מהבדיקה עולה עוד כי הלקוחות הביתיים משלמים תשלומים עודפים בסך כולל של כ-100 מיליון שקל בשנה, כתוצאה משיעור רווחיות גבוה ומשמעותי של החברות במקטע הביתי לעומת המוסדי.
הממונה על ההגבלים היוצאת רונית קן כתבה למנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח כי "מקטע הלקוחות הביתיים סובל מכשל תחרות חריף". על פי המסמך, הרפורמה שיצאה לדרך לפני 3 שנים השפיעה על החברות הקטנות (10% מהשוק), אבל היעד המרכזי לקידום התחרות בין הגדולות לא נחל הצלחה. בדיקת הרשות מצאה "הפרשים ניכרים בין המחיר ללקוח הביתי לבין הלקוח המוסדי שנובעים משיעור רווחיות גבוה במקטע הביתי".
בגלל מיעוט התחרות בין החברות הגדולות לבין עצמן מציעה קן להאריך ב-3 שנים את תוקף הוראת השעה של הרפורמה, ולהגביר את תמריצי התחרות. הרפורמה הגבילה את יכולתם של הספקים הגדולים להתקשר עם צרכנים שעזבו אותם במשך 6 חודשים מניתוק הקשר. מגבלה זו מנעה "סיכול ממוקד" (כלשון הממונה) של מעבר הצרכן לחברות הקטנות, והגבירה את כושר התחרות ביניהן.
מסמך קן ישמש היום (א') בסיס לדיון מיוחד של ועדת הכלכלה בנושא התחרות בשוק הגז הביתי. הדיון ייערך ביוזמת היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד). קן מציינת כי הרפורמה היתה ניסיון שני של הממשלה לפתוח לתחרות את תחום האנרגיה לרבות הגז הביתי. הניסיון הראשון שהיה בסוף שנות ה-80 נכשל כבר אז בקרב החברות הגדולות, ובמהלך שנות ה-90 הן ניהלו ביניהן קרטל. גם לאחר חשיפתו ניכר שמיעוט התחרות ביניהן היא כדבריה "אינטרס משותף".
שבויים של הספקים הגדולים
המצב הירוד של התחרות במקטע הביתי התבטא בבדיקת הרשות בקיפאון בנתחי השוק של כל אחת מהחברות הגדולות – אי מעבר לקוחות בין החברות הגדולות שמתמקדות דווקא במשיכת הלקוחות של החברות הקטנות; חסמי מעבר ללקוחות של הגדולות שעדיין קיימים במיוחד לגבי אלה המחוברים למערכת גז מרכזית וכאמור, ההפרשים הגדולים לרעת המקטע הביתי בהשוואה לתעריפי המקטע המסחרי שלא נובעים מהפרשי עלות אלא של רווחיות.בנקודה זו מודגש במסמך כי "המחירים למקטע הביתי גבוהים אפילו בשיעור ניכר ביותר מאלה שנגבים מהמקטע העסקי". יתר על כן, מחירי הגז ללקוחות פרטיים המחוברים למערכת אספקה מרכזית גבוהים יותר ממחיר הגז במכלים פרטיים מטלטלים. זאת למרות שעלות האספקה המרכזית זולה מעלות האספקה במכלים מטלטלים. גם חסמי המעבר של הלקוחות הראשונים גבוהים יותר והופכים אותם לשבויים של הספקים הגדולים.
כמו כן, מצוינים גם החסמים הגבוהים בשוק שמונעים התרחבות של החברות הקטנות, מעבר למאבק היקר של החברות הגדולות למשוך את לקוחותיהן בהצעות אטרקטיביות במטרה לצמצם את מימדיהן. כך למשל, בתקופות מחסור גוזרים בתי הזיקוק קיצוב של האספקה והקטנות יכולות להגדיל את היקפן עד 10% בשנה. מגבלה זו מונעת מהקטנות להגדיל את נפח אחסון הגז ואת מכירותיהן, וחוזר חלילה.
בנוסף, קיים החסם הגבוה שמקשה על החלפת ספק גז שאיננו תלוי בגדולים, אבל מנוצל על ידם עד תום. הוא נובע מהתהליך המסורבל הנובע מהחוק אשר מחייב בתים משותפים המחוברים למערכת מרכזית לקבל הסכמה של רוב בעלי הדירות. התהליך ארוך ומסורבל כי הוא כרוך בקשיים כגון מחלוקות בין הספר היוצא והנכנס על אמיתות החתימות של בעלי הדירות ועל מעמדם.
"החברות הגדולות מנצלות חסמים אלה לגביית מחירים גבוהים ביותר", כותבת הממונה על ההגבלים. היא רואה בסיכום חשיבות של ממש לגבש דרכים להפסקת מצב אי התחרות השורר הלכה למעשה בין החברות הגדולות בכל הקשור בלקוחות הביתיים, בין השאר בתיקון החוק שיאסור על אפליה בין לקוחות דומים של ספקי הגז".
לפנייה לכתב/ת 
בלון גז
צילום: צביקה טישלר
מומלצים
