לנקות, להתפלל, לאפות

שמעתי את קולם גם כשיצאתי לגינה השכונתית בצהריים וראיתי איך הם מתרוצצים אחרי הילדים, בזמן שנשותיהם מפטפטות עם החברות. במוצאי שבת הן גם תצאנה לחוג העצמה נשית, וישאירו אותם שוב, בבית, עם הילדים. שבוע קשה עבר על האישה, והיא צריכה את סוף השבוע לנוח.

ניתן היה לטעות ולחשוב שהיא התעייפה מעבודה-בישולים-ניקיונות, לעתים זה גם נכון, אבל מתברר שיש משפחות שבהן הגברים הללו עמלו גם במטבח ובחדר הכביסה, וזה אחרי שקמו בשש וחצי בבוקר לשחרית, הסיעו את הילדים לבית הספר ועוד עשו ספונג'ה. העיקר שלא יקראו להם שוביניסטים.

מצוות - בזמנך החופשי

הן מתבוננות בעולם החילוני ובדגמים של בתי אב שמתנהלים בצורה שוויונית, ושואפות לאמץ דפוס דומה, תוך התעלמות מכך שסדר יומו של גבר דתי מלא במצוות ש"הזמן גרמן" - חיובים שההלכה דאגה לפטור אותן מהם. כי בעולם נאור כשלנו למי איכפת מגבר שמתפלל שלוש תפילות ביום במניין ומנסה לקבוע עיתים לתורה? הוא יידרש לשלב את פעולותיו הדתיות במקביל לעשייה בלתי פוסקת לביתו. אבל קודם כל, עליו לאפשר לאשתו את "מרחב המחייה שלה".

רוצה להתפלל? קח איתך את הילדים. חברותא? לא לפני שתכין להם ארוחת ערב ותשטוף את הכלים. עיתים לתורה? בשתיים בלילה. ובכלל, אין ממש זמן לעיתים לתורה, כי השבוע התמלא ב"עיתים לאישה" - יש לה ריקודי עם בשני ורביעי, ועיצוב הגוף בחמישי. בשביל הנשים האלו, זמני קיום המצוות של בן זוגן

כמוהם כשעות פנאי, ואם רוצה הוא קורט יידישקייט זה יהיה בפורום של מנשא ושני זאטוטים תלויים על הרגל. תחביבים? זמן לעצמך? נו באמת, אנחנו בתקופה ארוכה ומתמשכת של שחרור האישה. כשהיא תסתיים נעדכן אותך.

בשבת הם מתגלים במלוא הדרם - מצעד הגברים הפמיניסטים בעל כורחם. בבית הכנסת, בגינה, טרוטי עיניים. עושים הכל כדי לרצות את הנסיכה במגדל השן. יש לה קלף מנצח של עבודה שוחקת, שלושה הריונות, ארבע שנות הנקה ותמיכה ציבורית מפה ועד הונלולו. ואוי לו לגבר שיעז לתת משקל שווה לעבודתו המעייפת ולשעות השינה שלו אל מול מנוחתה והגשמתה העצמית של הוד רוממותה.

ב"בתי האם" האלו כבר מזמן לא שורר שוויון. מאחורי כל פרימדונה דתית מועצמת ופורחת, עומד גבר עם מנשא.