רכב צמוד? הליסינג עולה לכולנו בבריאות
נהגי הליסינג לא יאהבו את הנתונים הבאים: בעלי רכב צמוד צוברים מדי שנה פי 2 קילומטרים מבעלי מכוניות פרטיות, ומשחררים על כן לאוויר כמות עודפת ובלתי מוצדקת של רעלים. ברשות המסים מאמינים שייקור הליסינג יצמצם את התופעה, אך זה לא יקרה בזמן הקרוב
המחיר הסביבתי של הרכב הצמוד: מאות אלפי טונות של פחמן דו-חמצני נפלטים לאוויר מדי שנה, בגלל שאין מי שירסן את נהגי הליסינג. עבור מאות אלפי נהגים בישראל, מחיר הדלק, שצפוי לשבור הלילה (ב') שיאים, אינו מהווה סיבה לדאגה. לפי נתוני סקר שפורסמו לאחרונה, כ-80% מהחברות המעניקות לעובדיהן רכב צמוד, לא מגבילות את השימוש בו. התוצאה הצפויה היא נסועה שנתית כפולה מהנתון הארצי: 32,500 ק"מ לבעלי רכב צמוד, לעומת 16,700 ק"מ למחזיקים במכונית בבעלות פרטית.
כתוצאה מכך, פולטת מכונית משפחתית ממוצעת כמות כמעט כפולה של פחמן דו-חמצני מדי שנה: כ-2.75 טון במכונית בבעלות פרטית, לעומת כ-5.28 טון באותה מכונית המשמשת כרכב צמוד. כאשר נבדקת השפעת כל צי הרכב הצמוד, מתברר כי הוא מייצר פליטה עודפת בהיקף הנאמד ב-210 אלף עד 316 אלף טון פחמן דו-חמצני בשנה. לטענת מומחים, על המדינה לרסן את "היד החופשית" המוענקת לבעלי רכב צמוד, לטובת כלל הציבור ואיכות הסביבה.
בנק ישראל: צריך לרסן את השימוש ברכב צמוד (צילום: עופר מאיר)
בין רכב צמוד ורכב פרטי
נתונים שפרסם לאחרונה פורום ה-CFO, המאגד סמנכ"לי כספים בכ-650 חברות, מגלה את מה שרבים יודעים מזה זמן רב: מרבית החברות במשק אינן טורחות להגביל את השימוש ברכב הצמוד הניתן לעובדים. 79% מהסמנכ"לים שהשתתפו בסקר מיוחד שערך הפורום, אמרו כי אין לעובדיהם כל הגבלה, ו-6% ציינו כי קיימת מגבלה של בין 30,000 ו-45,000 ק"מ. 4% נוספים דיווחו על מגבלה של בין 45,000 ו-54,000 ק"מ.לאור זאת, לא מפתיע לגלות כי ממוצע הנסועה ("קילומטראז'") בסקר היה כ-32,000 ק"מ בשנה: 48% מהנסקרים ציינו כי עובדים בעלי רכב צמוד נוסעים בין 30 ו-40 אלף ק"מ, ו-11% דיווחו על נסועה שנתית הנעה בין 40 ו-50 אלף ק"מ. רק 3% דיווחו על נסועה שנתית של עד 20 אלף ק"מ, ומנגד 5% אמרו כי עובדיהם נוסעים יותר מ-50 אלף ק"מ בשנה.
נתונים אלה מצביעים על הפער העצום בין מי שמקבלים רכב צמוד ממקום העבודה, ומי שמחזיקים מכונית בבעלות פרטית. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הנסועה השנתית הממוצעת של רכב פרטי בישראל היא 16,700 ק"מ. ובמלים פשוטות: עובד בעל רכב צמוד נוסע בממוצע מרחק כפול ממי שמחזיק ברכב בבעלות פרטית.
"הטבה מובהקת לעובדים"
על-פי נתוני רשות המסים, בישראל יש כ-320 אלף בעלי רכב צמוד, מהם כ-216 אלף כלי רכב בבעלות של חברות ליסינג. כדי לאמוד מה הזיהום העודף שמייצר צי הרכב הצמוד, צריך להבדיל בין מי שמשתמשים ברכב לצרכי עבודה ומי שמקבלים אותו כהטבה בלבד. כך למשל, טכנאים או אנשי מכירות ושירותים זקוקים לרכב צמוד לצרכי עבודה, ולכן אין מקום לייחס להם מרכיב משמעותי של "נסועה עודפת".מנגד, עובדים בענף ההייטק לרוב אינם משתמשים ברכב הצמוד לצרכי עבודה. על-פי דו"ח שפרסם בנק ישראל ב-2009, "הסדר הרכב הצמוד בענפי הטכנולוגיה העילית (הייטק, ש.ה) הוא הטבה מובהקת לעובדים ואינו לצרכי עבודה, וההסדר המקובל הוא ליסינג, שלפיו תשלום קבוע מאפשר נסיעה חופשית". ומתברר כי ההסדר הזה אכן מעודד את עובדי ההייטק לעשות שימוש תכוף ונמרץ ברכב הצמוד שלהם.
מבדיקה שערך הבנק עולה כי "עובדים בענף (ההייטק) המקבלים רכב ליסינג, נוסעים כ-61% יותר מעובדים דומים להם בענפים אחרים, שלא מקבלים רכב צמוד". למעשה, בדיקת הבנק העלתה כי עובדי הייטק נוסעים גם יותר מבעלי רכב צמוד בענפים אחרים, בשיעור של כ-30%. נתונים אלה אמנם אינם תואמים את ממצאי הסקר שערך פורום ה-CFO, אך יכולים לשמש לקביעת רף תחתון לאומדן הנסועה העודפת בצי הרכב הצמוד.
נסועה עודפת, זיהום עודף
על-פי הלמ"ס, בתחום ההייטק הועסקו ב-2009 כ-250 אלף עובדים - ועל-פי בנק ישראל, ל-52% מהם יש רכב צמוד. אומדן הנסועה העודפת פשוט: רכב פרטי ממוצע נוסע בשנה כ-16,700 ק"מ, "רכב ליסינג" של עובד הייטק נוסע לפי בנק ישראל כ-26,890 ק"מ - ולכן "העודף" הוא כ-10,200 ק"מ.
| רכב בבעלות פרטית | רכב צמוד בליסינג | |
| נסועה שנתית | 16,700 ק"מ* | 26,890 - 32,000 ק"מ** |
| פליטת CO2 בשנה | 2.75 טון | 4.43 - 5.28 טון |
* לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
** על-פי נתוני פורום CFO ובנק ישראל
חישוב "הזיהום העודף" - זיהום הנגרם כתוצאה מהנסועה העודפת - פשוט גם הוא: מכונית משפחתית ממוצעת - סוג המכונית הנפוץ בליסינג - כמו למשל יונדאי i30, פולטת 165 גרם פחמן דו-חמצני בכל קילומטר. בחישוב שנתי, מכונית שכזו פולטת כ-2.75 טון מהגז. אותה מכונית המשמשת כרכב ליסינג פולטת כ-4.43 טון פחמן דו-חמצני בשנה - ולכן הזיהום העודף של כל מכונית הוא 1.68 טון בשנה. ובחישוב של כל צי הרכב הצמוד - עודף הזיהום מגיע לכ-210 אלף טון בשנה.
נתוני פורום ה-CFO מעלים אומדן חמור הרבה יותר. אם 125 אלף "נהגי הייטק" נוסעים כ-32 אלף ק"מ בשנה, פליטת המזהמים העודפת מגיעה ל-2.53 טון לכל רכב צמוד - או עודף זיהום של כ-316 אלף טון בסך הכל.
חשוב לציין כי חישוב זה הוא אומדן בלבד. חישוב מחמיר, המתבסס על שיעור גדול יותר של עובדי ליסינג העושים שימוש עודף ברכב צמוד, מגדיל את הזיהום העודף בעשרות אחוזים. בנוסף, כדאי לזכור כי מלבד מכוניות משפחתיות יש סוגים נוספים של כלי רכב המשמשים כרכבים צמודים: מכוניות יוקרה, רכבי פנאי, מכוניות משפחתיות גדולות, מיניוואנים וגם מכוניות קטנות.
"לשנות את הסדר הליסינג"
מזה כמה שנים, מיישמת רשות המסים רפורמה ב"שווי השימוש" - המס שמשלמים עובדים המקבלים רכב צמוד. למרות שהמס כיום גבוה בעשרות אחוזים ממה שהיה לפני שנים ספורות, עדיין לא ניתן לראות שינוי משמעותי בהרגלי העובדים: הבחירה בהסדרי ליסינג כחלופה לרכישת מכונית באופן פרטי, לא פחתה בשיעור משמעותי.ברשות טוענים מזה תקופה ארוכה כי עיקר השפעת הרפורמה יורגש רק בחודשים הבאים, לאור העלייה שחלה בגובה המס ב-1 בינואר. עלייה זו, כך סבורים שם, תביא לירידה במספר העובדים הנהנים מהסדר ליסינג, ותהפוך אותו לכזה המיועד בעיקר לעובדים שזקוקים לרכב לצרכי עבודה - מעין תהליך של "ברירה טבעית", כפי שהגדירו אותו בעבר בכירים ברשות.
אולם לא בטוח כי יהיה בכך די כדי לשנות את המצב. בנק ישראל, בדו"ח מ-2009, העריך כי נחוצות יוזמות חקיקה שירסנו את השימוש ברכב צמוד. "מומלץ לשנות, בעזרת רגולציה, את הסדר הליסינג הקיים, כך שהנוסעים ישלמו את המחיר הריאלי של השימוש השוטף ברכב". אלא ששינויים כאלה בהסדרי הליסינג לא נראים עדיין באופק.
לפנייה לכתב/ת 
