יש חיים אחרי אואזיס

עיתוי מעניין בחר לו ליאם גלאגר כדי לשחרר את אלבומה של "Beady Eye", להקת הפרק ב' של חייו המוזיקלים. אלבום הבכורה של "אואזיס החדשה" יוצא בסמיכות משעשעת לצאת אלבומה החדש של רדיוהד.

מבין ההרכבים החשובים ביותר שיצאו מבריטניה בשנות התשעים, החלוקה תמיד הייתה ברורה: בעוד רדיוהד נחשבה המוערכת, החדשנית וה"נכונה" יותר בעיני קובעי דעת קהל, אואזיס התמקמה לה היטב לפני שנים בדיוק בצדה השני של הסקאלה, על משבצת הלהקה שמסרבת להתפתח, לחדש או לנפוח את נשמתה.

כשזה לבסוף קרה, בקיץ 2009, רבים ממלעיזיה האדוקים מיהרו לשמוח לאיד. אבל כמו כל אהוב ננטש שיודע מה טוב עבורו, ליאם גלאגר מיהר למצוא חברה חדשה ושידר למבקריו, ובעיקר לאחיו העוזב,"לא כל כך מהר..."

הקליפ לסינגל הראשון, "Bring The Light"

"Different Gear, Still Speeding" (נראה שאין באמת צורך להסביר את שם האלבום), יצא לאוויר העולם בתנאים אופטמיליים. על אף הצהרותיו של גלאגר כי להקתו החדשה תהיה "גדולה יותר משאואזיס הייתה אי פעם", קשה להגיד שמישהו באמת התרשם או חיכה לכך בכליון עיניים. אחרי הכל, מדובר באותו גלאגר שהבטיח ב-2002 שהאלבום החדש של אואזיס יהיה "טוב יותר מכל קטע ב'ריבולבר' המזדיין" ולא בדיוק עמד במילה שלו.

הפעם, כשהציפייה לתוצר חדש משלושת רבעי ההרכב הנותרים נמוכה מתמיד, הצליח האיש בעל הגבה האחת להוכיח לעולם שעוד מוקדם להספידו. או כפי שהוא טוען ברצועה "Beatles and Stones": "אני אעמוד במבחן הזמן. ממש כמו החיפושיות והאבנים".

פתיחה בעייתית בדמות "Four Letter Word", מין הכלאה בין יציאה סתמית של "בלאק רבל מוטורסייקל קלאב" לשיר בינוני של אואזיס המקורית, לא מייצגת כלל את רוח האלבום. למעשה, למעט קטעים ספורים, מדובר באלבום מלודי ושמיע, לא מעט בזכות המפיק זוכה הגראמי סטיב ליליווייט, שברזומה שלו אפשר למצוא גם את יו-2, מוריסי, הסטונס וכריס קורנל.

בידי איי. לא מאמינים בהפקה דלה (צילום: Lawrence Watson) 

ההשפעות, שלא נאמר הגניבות הבוטות, מהביטלס עדיין כאן, לדוגמה בשיר "Kill For A Dream", ששואל את קטע הסיום הארוך של "Hey Jude". אך יש כאן גם לא מעט השפעות אחרות של כוכבי אותה תקופה, הבולטים מכולם הם הבירדס, המאנקיז, טי רקס ושאר הרכבים עם שמות בעלי חיים.

מעל לכל שורה כמובן רוחו של אחד, ג'ון לנון. אלוהי היצירה של גלאגר מורגש כאן לרוב, בעיקר ב-"The Roller" המעולה, אולי השיר הטוב ביותר באלבום, שמזכיר מאוד את לנון של "Instant Karma". כמוהו גם "For Anyone" היפה והקצר מדי ו-"The Beat Goes On".

ליאם גלאגר. עבר מטקסטים על סמים לחלומות שמתגשמים (צילום: MCT) 

מובן שברמת הליריקה לא ניכרת התפתחות כלשהי, והיא עדיין עמוסת קלישאות. מבחינה זו, ליאם עודנו המקבילה הבריטית ליוסי גיספן. אך עם זאת, מעניין האופן בו עבר מטקסטים על סמים ואלכוהול לשורות מסוג "לעולם לא אוותר עד שהחלום יתגשם" או "אני יודע שהכל יהיה בסדר, לעולם אהיה לצידך". סביר להניח שהסיבה לכך נעוצה בהיעדרו המוחלט של נואל מפרויקט זה, שאחראי לרוב השירים הגדולים של אואזיס ז"ל. ועדיין, כפי שתמיד הצהירו האחים המסוכסכים, זה רק רוקנ'רול, וככזה הוא לא חייב לאתגר ואפילו מתחייב להימנע ממורכבות יתר.

בשונה מן הגלגול הקודם, השימוש בדיסטורשן הפך כאן מתון יותר לטובת גיטרות אקוסטיות לרוב. ועדיין, "בידי איי" לא מאמינים בהפקה דלה. את שחזור התקופה המוזיקלית ממנה שאבה את מירב השראתה היא מגבה בצליל והפקה עכשווים, ברגעי הפסיכדליה כמו בפנינות הקלילות יותר, כפי שאפשר לשמוע ב-"Bring The Light", שוודאי יגרום גם לג'רי לי לואיס לחייך לשמע המחווה.

אבל הנתון המפתיע יותר באלבום הוא יחס השירים הטובים לעומת הפילרים.

למרות מעידות רגעיות, רוב האלבום בהחלט מהנה להאזנה. יש לשער שגם שונאי ומקטרגי הלהקה, לו רק יתנו הזדמנות אמיתית לאלבום רוק שאינו מתיימר לחדש או לפרוץ דרך, ייהנו מרובו. גם אם היא לא תהפוך לגדולה מאואזיס - ועל מי אנחנו עובדים? ברור שהסיכויים לכך אפסיים - ליאם גלאגר עמד בכבוד במבחן הפרידה מאחיו הגדול והעמיד על הרגליים הרכב ראוי.

מעניין לדעת אם החברים הנותרים יתכחשו לעברם הקרוב או שמא יפנקו את מעריציהם במעט קלאסיקות בהופעותיהם החיות, לחם חוקם האמיתי כבר שנים רבות. גם אם זה לא יקרה, המעריצים יכולים ליהנות מתחליף מהנה ומספק, לפחות עד הקאמבק המתבקש. וומבלי 2020 מישהו?

בידי איי, Different Gear, Still Speeding, בידי איי מיוזיק