מה בוער? פברואר עבר, עדיין אין תוספת לכיבוי
שרי הפנים והאוצר הבטיחו בעקבות השריפה בכרמל לפני כ-3 חודשים להעביר בינואר תוספת של 300 מיליון שקל. יו"ר ועדת הכספים התנה זאת באישור התקציב, וההחלטה גובתה בישיבת ממשלה. בינתיים, אפילו שקל אחד לא עבר
חודש פברואר מסתיים מחר - ותוספת התקציב שהובטחה לשירותי הכיבוי "כבר בינואר" עדיין לא עברה. כך עולה מבדיקת ynet. מאז השריפה בכרמל לפני כשלושה חודשיים ועד היום לא הוגדל תקציב שירותי הכיבוי אפילו בשקל אחד - וזאת, בניגוד להצהרות והבטחות של שר האוצר, יובל שטייניץ, ושל שר הפנים, אלי ישי.
ב-23 בדצמבר - שלושה שבועות אחרי השריפה - נפגשו ישי, שטייניץ ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, ודנו בדרישת ישי לתוספת תקציב לכבאות. הפגישה התקיימה לאחר שיו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הודיע לאוצר כי לא יאשר את תקציב המדינה לשנים 2011-2012 אם לא תהיה תוספת של 300 מיליון שקל לפחות.
בצאתו מהפגישה עם שטייניץ וגבאי הצהיר ישי כי גבאי ושטייניץ הבטיחו לו שתועבר תוספת כזאת. גבאי ושטייניץ לא הכחישו, ותקציב המדינה אושר.
ישי הצהיר בדצמבר כי שטייניץ וגבאי אמרו לו שהתוספת לא תועבר במסגרת תקציב המדינה, אלא כתוספת רטרואקטיבית מעודפי התקציב "עוד בינואר". הוא גם אמר כי לא יהיה צורך לקצץ בתקציבים אחרים, או לחכות לרפורמה בשירותי הכיבוי לצורך העברת הכספים, ושהכסף הזה אינו כולל את מימון הקמתו מחדש של מערך הכיבוי האווירי. ישי הצהיר שיעקוב אחר העברת הכסף וידרוש שתתבצע "גם אחרי שכבר לא יהיה שר הפנים".
יש לציין כי גורמים במשרד האוצר טוענים ששטייניץ כלל לא טרח לעדכן את פקידיו על ההסכם עם ישי, ושמבחינת הדרג הפקידותי, אין הסכם כזה.
ההבטחה שניתנה לישי גובתה בחלקה בהחלטת ממשלה שהתקבלה ב-9 בינואר. בהחלטת הממשלה נקבע כי שירותי הכיבוי יעברו מאחריות משרד הפנים למשרד לביטחון פנים. עוד נקבע כי תתבצע בשירותי הכיבוי רפורמה מיידית, שתכלול איחוד של כל איגודי הערים לכבאות לרשות לאומית אחת לשירותי חירום והצלה.
ההחלטה קבעה שהרשות תקבל תוספת של 400 מיליון שקל לכבאות, שתורכב מתוספת "מיידית" של 100 מיליון, 150 מיליון שיועברו עם יישומה ה"מיידי" של הרפורמה, ועוד 100 מיליון שקל לחידוש הכיבוי האווירי בשנת 2013 ו-50 מיליון נוספים כרזרבה למקרי חירום.
"מיידי", תוך כמה שנים
שירותי הכיבוי "עברו דירה" למשרד לביטחון פנים שנערך במרץ ליישום הרפורמה, אבל במשרד מדווחים כי הכסף ה"מיידי" לא הועבר עד כה. במשרד אומרים כי הם נערכים לגיוס של 500 כבאים חדשים, אך המהלך תקוע "בגלל שאין אישור מהאוצר". עוד נמסר כי המשרד רכש בינואר 58 כבאיות חדשות - מבלי לחכות לכסף.
"אנחנו עוסקים בהקמת הרשות הלאומית לכבאות כל יום כל היום", אומרים במשרד לביטחון פנים, "ועדי העובדים, שהתנגדו לרפורמה בעבר בגלל שהם היו אמורים להתפרק, תומכים בה כיום שכבר הוסרה הדרישה הזאת. הרשות, למעשה, כבר קיימת בפועל מבחינה ניהולית - אבל אין כסף לגייס לה כבאים וכבאיות".
גורמים באוצר אומרים, לעומת זאת, שהקמת הרשות תימשך עוד שנים, כיוון שמדובר, לטענתם, בתהליך ארגוני מסובך. עוד אומרים באוצר כי העברת התוספת ה"מיידית" של 100 מיליון שקל כרוכה בקיצוץ רוחבי בתקציב של כל משרדי הממשלה, ולשם כך, יש להכין תוכנית קיצוץ ולהביא אותה לאישור ועדת הכספים. באוצר מבטיחים כי הדבר יתבצע כבר בימים הקרובים.
באוצר מגלגלים אחריות על גבאי
מלשכתו של שר האוצר נמסר בתגובה כי הנושא נמצא באחריות משרד ראש הממשלה, וכי האוצר עומד בלוחות הזמנים שקבעה לו הממשלה להעברת הכספים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: במסגרת החלטת הממשלה נקבע כי האחריות על מערך הכבאות תעבור ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים, והוקצו לכבאות תוספות של 400 מליון שקל. ההעברות בפועל של הכספים יתבצעו כאשר ועדת הכספים תאשר את פניות האוצר. בנושא זה יש לפנות למשרד האוצר.
מלשכתו של ישי נמסר בתגובה: "למרות שכיבוי האש עבר לאחריותו של המשרד לביטחון פנים, השר ישי לא ירפה, יחד עם הכבאים והשר לביטחון פנים, מהמאמץ לגיוס משאבים לטובת הרמת מערך כיבוי ראוי, כולל כיבוי אווירי. השר לא ירפה גם אם הדבר יצריך ממנו להזכיר לאנשי האוצר חזור והזכר את דו"ח המבקר וגם כיצד הם דיברו בימים שלאחר האסון (כאשר האשימו אותו שלא דרש מהם מספיק בתוקף, ת.ג). ישי בטוח שאף אחד מהגורמים האחראים לא לקה באחרונה ב'שיכחה' בירוקרטית ושכולם יפעלו למלא אחר הנדרש".
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמר ל-ynet אחרי ההסכם בין ישי לשטייניץ כי אם הכסף לא יועבר בפועל בתחילת 2011 - ועדת הכספים "תעשה לאוצר את המוות" ולא תיתן לו לנהל את תקציב המדינה, כהגדרתו. עד כה לא התקבלה תגובתו של גפני לידיעה.
מחסור בתקציב שעלה בחיי אדם
בשריפה בכרמל נשרפו למוות 42 אנשים, אלפי אנשים פונו מביתם ויישוב שלם - בית אורן - נשרף. השריפה התפשטה לאחר ששתי החברות הפרטיות האחראיות על הכיבוי האווירי בישראל מאז שהופרט ב-2002 לא הצליחו לכבות אותה, בין השאר משום שנעזרו במטוסי הדברה ולא במטוסי כיבוי, מחסור בחומרי כיבוי והיעדר תיאום עם איגודי הערים לכבאות. במהלך השריפה התברר כי לישראל אין מספיק כבאים כדי להתמודד עם האש והמדינה נאלצה להזמין מטוסי כיבוי ומאות כבאים מחו"ל.
מצבת כוח האדם והציוד של שירותי הכיבוי בישראל היא הנמוכה בעולם המערבי. ראש שירותי הכיבוי, שמעון רומח, דורש מזה שנים להוסיף להם תקציב של מאות מיליוני שקלים כדי לגייס כבאים ולרכוש כבאיות חדישות - ללא הצלחה.
שירותי הכיבוי סובלים גם מניהול לקוי כיוון שהם מחולקים לאיגודי ערים עצמאיים, בלא רשות לאומית שתפקח על כולם יחד. מצב שירותי הכיבוי נבדק כבר ב-1999 בוועדה ציבורית ("ועדת גינוסר") שהמליצה לאחד אותם לרשות אחת ולהוסיף לה תקציב.
הלחץ של רומח גובה במכתבים ששרי הפנים ומנהלי המשרדים שלחו מדי פעם שרי הפנים ומנכ"לי משרד הפנים, אך האוצר התנה כל תוספת תקציב לכיבוי ביישום הרפורמה - וזאת הייתה תקועה בשל ויכוחים בין האוצר להסתדרות על דרישת האוצר שהרפורמה תכלול חיסול של ועדי העובדים. זמן קצר לפני השריפה הוגדל התקציב ב-100 מיליון שקל בלבד - ושירותי הכיבוי לא הספיקו לנצל אותם.
לפנייה לכתב/ת 
