סעו לאט: נדחתה עתירה נגד מצלמות המהירות
אין כל פגם בהחלטת המדינה להציב מאות מצלמות מהירות ורמזור חדשות, המצדיק את התערבות בית המשפט - כך קבע בג"ץ, ודחה עתירה שהוגשה בנושא לפני מספר חודשים
בג"ץ קבע: אין פגם בהחלטת המדינה להציב מאות מצלמות מהירות ומצלמות רמזור חדשות. בפסק דין שניתן בסוף השבוע, דחה הרכב של שלושה שופטי בג"ץ, עתירה שהוגשה נגד פרויקט אכיפה אלקטרונית, במסגרתו מתכוונת המדינה להציב בכבישים 300 מצלמות מהירות ומצלמות רמזור חדשות. בנמקה את ההחלטה, כותבת השופטת אסתר חיות כי העותרים, ארנון פלקוב ורוני אהרונוביץ', לא הצביעו על פגמים בהחלטת המדינה, שעשויים להצדיק את התערבות בית המשפט.
- עתירה לבג"צ: בטלו את מצלמות המהירות
"ההחלטה בדבר הקמת הפרויקט התקבלה בסמכות על-ידי הממשלה, במסגרת שיקול הדעת הנתון לה, וכחלק ממדיניותה בתחום המאבק בתאונות הדרכים ומניעת הקטל בכבישים", כותבת השופטת חיות. "גם אם העותרים סבורים שקיימות דרכים יעילות יותר להתמודדות עם הנושא, הם לא הצביעו על פגם המצדיק את התערבותנו".
בעתירה, שהוגשה בספטמבר האחרון, ביקשו העותרים מבג"ץ כי יורה למשרד לביטחון הפנים להימנע מהפעלת המצלמות, או לחילופין שיורה על העלאת רף האכיפה - כך שהמצלמות יופעלו ממהירות הגבוהה ב-25 עד 41 קמ"ש מהמותר על-פי חוק. העותרים גם ביקשו כי במקרה שבג"ץ יחליט שלא להתערב במדיניות האכיפה, יונחה משרד התחבורה להעלות את המהירות המרבית המותרת.
בהחלטתם לדחות את העתירה, קיבלו שלושת שופטי ההרכב את תגובת המדינה במלואה - גם בהיבטים משפטיים, וגם בכל הנוגע לשיקולים מקצועיים הכרוכים בפרויקט. כך למשל, השופטת חיות כותבת כי "האופן שבו ייושם הפרויקט, וההחלטה בדבר מיקומן של מצלמות המהירות, נגזרים משיקולים מקצועיים מובהקים ובהתאם לקריטריונים מוגדרים הנסמכים, בין היתר, על נתונים שנאספו לגבי תאונות הדרכים שאירעו בארבע השנים האחרונות". למעשה, הביקורת היחידה שמעלה השופטת נוגעת להתנהלות המדינה בכל הנוגע להסברה: "טוב יעשו (משרדי הממשלה) אם יפרסמו לידיעת הציבור הרחב נתונים מפורטים בדבר הפרויקט, ובדבר אופן הפריסה של מצלמות המהירות".
בעניין מיקום המצלמות, ראוי לזכור כי השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', הורה לאחרונה לאגף התנועה לשנות את פריסתן. "השינוי בא כי המטרה של הפרויקט היא צמצום תאונות הדרכים והגברת האכיפה, ולא מכונת גבייה לאוצר", אמר גורם בלשכת השר - ברמזו על כך שההחלטה על מיקום המצלמות, לפחות בתחילה, לא התקבלה "משיקולים מקצועיים מובהקים" כפי שכותבת כעת השופטת חיות.
ראוי גם לציין כי הפעלת המצלמות מתעכבת כבר קרוב לחודשיים: תאריך היעד לתחילת שלב הפיילוט של הפרויקט נקבע ל-1 בינואר 2011, אולם עד עתה לא החלו המצלמות להפיק דו"חות. במשרד לביטחון פנים הסבירו כי העיכוב נובע מבעיות בירוקרטיות, שצפויות להיפתר בקרוב.
לפנייה לכתב/ת 
