יהיה עשר? יונייטד מול צ'לסי והמנחוס הלונדוני
אחרי חמישה הפסדים וארבע תוצאות תיקו בביקוריה האחרונים בסטמפורד ברידג', מוליכת הפרמייר ליג מקווה לעשות סוף לרצף השלילי. כמו שהקבוצה של אנצ'לוטי נראית לאחרונה, פרגי צריך להיות אופטימי
שבת נוספת עברה על אוהדי צ'לסי, אז עדיין קבוצה מנומנמת יחסית, ב-20 באפריל 2002. בשקט האופייני לסטמפורד ברידג' חזו אוהדי הפנסיונרים בקבוצתם מפסידה 3:0 למנצ'סטר יונייטד, האלופה המכהנת.
פול סקולס, אולה גונאר סולשיאר ורוד ואן ניסטלרוי כבשו לזכות האורחים, הם לא התקשו להשתיק את הקהל המקומי. אותם אוהדים לא ידעו כי הם חוזים ברגע היסטורי - הניצחון האחרון של אלכס פרגוסון והשדים האדומים באצטדיון שבמערב לונדון.
שנה לפני עידן רומן אברמוביץ' כבר היתה בצ'לסי קבוצה שאפתנית, אבל אין מה להשוות אותה לזוללת התארים שנוסדה לאחר הגעת הביליונר הרוסי. שנה לפני הגעת אברמוביץ' הרשה לעצמו פרגי לשחק עם שחקנים כמו קווינטין פורצ'ן וניקי באט בהרכב, וזה עבד לו. מאז הוא למד על בשרו שטריקים כאלה כבר לא יעבדו בסטמפורד ברידג'.
ב-19 בדצמבר 2010 תכנן המנג'ר הסקוטי של יונייטד לשבור את הרצף השלילי במערב לונדון, רצף שכולל חמישה הפסדים וארבע תוצאות תיקו בתשעה משחקים (בשישה מהם כשלה קבוצתו לכבוש). האדומים ממנצ'סטר נראו בכושר מצוין, השתלטו על ראשות הטבלה והחלו לנסוק מעלה. כמו שכתוב בספרים של פרגוסון: "הבא את קבוצתך לשיאה עם הכניסה למחזורי חג המולד".
דרומה משם, בחדרו של קרלו אנצ'לוטי, התכנסו קודקודי צ'לסי בניסיון להבין את המשבר שפקד את הכחולים. שבעה משחקים, ניצחון בודד (ז'ילנה בליגת האלופות), שלוש תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. הבלוז היו בדרך למטה, מאבק האליפות התרחק מהם.
המשחק מול יונייטד הגיע ברגע הכי לא מתאים למנג'ר האיטלקי - לפני כן הוא הפסיד למארסיי בצ'מפיונס וסיים עם טוטנהאם בתיקו, כשאחרי מנצ'סטר מחכה לו ארסנל באצטדיון האמירויות (1:3 לתותחנים). הפסד היה יכול לסיים את דרכו של אנצ'לוטי, שהרגיש את כיסאו מתנדנד חזק.
לעזרתה של צ'לסי והמנג'ר שלה נחלץ גנרל חורף, שכיסה את האי הבריטי במעטה לבן של שלג והביא לדחיית מספר מחזורים. הערב (ג', 21:45, ספורט 1), כמעט חודשיים וחצי אחרי, המפגש נראה אחרת לגמרי. אמנם יונייטד עדיין נהנית מסוג של תנופה, אבל בדיוק כמו בדצמבר היא טרם הרשימה אף אחד עם הכדורגל שלה. ההבדל המהותי הוא הכושר של הכחולים, שלאט לאט מתחילים להזכיר את הקבוצה הדורסת של תחילת העונה.
תמיד אהבת
עוד בזמנו בליברפול הוכיח פרננדו טורס כי אחד המשחקים האהובים עליו הוא זה מול יונייטד, היריבה הגדולה של קבוצתו לשעבר. בעיקר הוא נהנה מהתמודדות עם הבלם נמניה וידיץ', שרק המחשבה על החלוץ בעל פני הילדה כנראה עושה לו פיק ברכיים.
ספק אם הפעם טורס מאיים על מישהו בהגנת המוליכה, נוכח הכושר הנוראי שלו מאז הגיע לסטמפורד ברידג'. האם היריבה המועדפת היא מה שיוציא אותו מהמשבר? גם דידייה דרוגבה לא בדיוק מרשים לאחרונה, אבל בשביל זה יש לאנצ'לוטי את ניקולה אנלקה. החלוץ הצרפתי יורה כדורים מדויקים וחזקים, כאלו שלא מעט שוערים נאלצו להוציא מהרשת שלהם לאחרונה. צמד הבלמים של יונייטד, ככל הנראה וידיץ' וכריס סמולינג הצעיר (נהדר לאחרונה), יצטרכו לשים לב לאנלקה.
לא בטוח שניצחון של הלונדונים יחזיר אותם למאבק האליפות, בטח כשהם מפגרים ב-15 נקודות (עם משחק חסר לזכותם) ועשרה מחזורים לסיום, אבל הזדמנות לקלקל ליריבה היא תמיד מבורכת. מה עוד שניצחון על קבוצה גדולה הוא מה ששחקני צ'לסי צריכים על מנת להשיב לעצמם את הביטחון באופן סופי, דבר היכול לסייע להם במסעם אל עבר הגביע האירופי החמקמק.
ומה לגבי פרגוסון ושחקניו? הם יודעים שהכדור במגרש שלהם. מלבד שלוש נקודות, אם ינצחו יוכלו לסמן 'וי' על עוד קרב מנטלי מול ארסנל, שמקווה לכל מעידה של המוליכה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהקבוצות של פרגי ממעטות למעוד, בטח בליגה, דווקא אלו של ארסן ונגר מתמחות בזה.
למרות המרפק - וויין רוני יוכל לשחק
חלוץ מנצ'סטר יונייטד, וויין רוני, קיבל את האור הירוק להשתתף במשחק מול צ'לסי לאחר שההתאחדות האנגלית החליטה לא להעמידו לדין בעקבות המקרה בו צולם מכה בעזרת מרפקו את ג'יימס מקארתני מוויגאן בשבת האחרונה.
השופט מארק קלטנבורג לא הרחיק את רוני למרות המעשה, ומנכ"ל איגוד השופטים האנגלי, מייק ריילי, מסר: "מארק קיבל את ההחלטה הנכונה. השופטים מונחים להתרכז במקום בו נמצא הכדור, שם מתרחשים מרבית הארועים. למרות זאת, אנו מבצעים עבודה רבה במאמץ לאבחן את המתרחש במקומות בהם הכדור אינו נמצא".
