למכירה: רכב גרמני אוטומטי בצבע אדום, יד שניה
אלי טביב ומוני הראל רוצים בעלות מלאה על הפועל ת"א? רבותיי, להעלות את המחיר. בהיעדרו, הוכח שאלי גוטמן הוא החלק הכי חשוב במכונה האדומה. אלישע הראה פחדנות, שהר אנד תמוז מזכירים את חרזי ואוחנה. וערן זהבי? הוא בליגה הלא נכונה. שרון דוידוביץ' על משחק עונה במעמד צד אחד
כשאלי גוטמן שב לראשונה למתחם האימונים של הפועל תל אביב, הוא סיפר כי "המחמאה הכי גדולה שקיבלתי מאבוקסיס, היא שהקבוצה עובדת על אוטומט". צדק יוסי. האמת אלי? חבל שלא באת לבלומפילד, זה היה עושה לך רק טוב על הלב.
- משחק עונה במעמד צד אחד: 1:4 להפועל ת"א
- בן שהר אחרי ה-1:4: "לא חלמנו על תוצאה כזו"
- הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק
למחליף הזמני מגיעות מחמאות על העבודה שהוא עושה. לפעמים, לא להרוס משהו מצליח, זו משימה לא פחות קשה מאשר לחבר את כל החלקים. העובדה שלא נלחץ או ביצע חילוף לאחר שער השוויון של מוחמד גאדיר, היא דוגמא מצוינת לכך.
אבל עם כל הכבוד לעוזר המאמן שמוכיח כי הוא ראוי לעמוד על הקווים בליגת העל, אלי טביב ומוני הראל, או מי שיישאר בסוף מצמד הנעלבים, יצטרך לעשות הכל על מנת להשאיר את גוטמן לעונה נוספת. בסופו של דבר, לוקח זמן להתרגל לרכב חדש, תמיד עדיף רק לשמן את המנוע.
הטנגו של הפועל ת"א: שניים קדימה, אחד אחורה
מדהים לפעמים איך הזמן עושה את שלו. טוטו תמוז ובן שהר היו שחקנים גמורים בתחילת השנה. האחד היה בדרך המהירה למיתוגו כשחקן פרובלמטי, אחרי עונה חלשה ומעבר מציק ומכוער להפועל ת"א.
השני הפך לסוג של הלצה. התייבשות על ספסלי עץ מסוגים שונים ברחבי אירופה, פתיחת עונה שנראתה כאילו גם ליגת העל שלנו גדולה עליו , וכמובן שינוי ה-ס' ב-ש', יחד עם הגיחוכים שבאו לאחריו. אבל אז, איתי שכטר סיים את העונה.
במקום להיות שחקנים מתוסכלים שנלחמים על מקום, נהפכו טוטו אנד שהר לצמד ההתקפי הקטלני ביותר מאז ימי רונן חרזי ואלי אוחנה בבית"ר ירושלים. זמן רב לא היו כאן חלוצים ישראלים שמצליחים לשתק הגנות, ולגרום גם לזו של מכבי חיפה להיראות כאילו היתה הפועל ב"ש. אבוי ללואיס פרננדז, אם יחליט שלא לפתוח עם השניים מול לטביה וגיאורגיה.
ומה נאמר על ערן זהבי שמוצב מאחוריהם? סדרת האסים של הג'וקר הושלמה - שער אליפות, שער ניצחון בדרבי, שער עלייה לליגת האלופות, שער במשחק עונה - הרביעייה האידיאלית. זהבי אולי לא יודע איפה זה האנובר, אבל האנובר יודעת מי זה ערן זהבי. ולא רק היא.
ניצחון שמסמן את מהפך הכוחות. שחקני הפועל ת" בסיום (אלי אלגרט)
מי מפחד מהמנהיג?
צריך לומר את האמת, 1:4 היא לא תוצאה משקפת. המשחק היה מאוזן ברוב שלביו, כשרק ניצול מזהיר של התקפת האדומים הפכה אותו לאחד שייזכר הרבה זמן.
יוסי אבוקסיס ביקש לתקוף מהאגף השמאלי בו נמצא טאלב טוואטחה הצעיר. אמנם השער הראשון והשלישי הגיעו משם, אבל נכבשו רק בגלל סגירה לא מוצלחת של אייל משומר באגף ימין. תוסיפו לזה את חוסר היכולת המשווע שלו להגביה כדור נורמלי לרחבה בהתקפה, וקיבלתם דוגמא נפלאה למחסור שלנו במגן ימני מוצלח.
אבל הטעות הגדולה של אלישע לוי, היתה כשהחליט לשתף את יניב קטן למשך כל 90 הדקות. כשהקפטן הפצוע שלך, מי שאמור להיות המנהיג הכל יכול של הקבוצה, מבקש לשחק, קצת קשה לסרב. בכל זאת, היתרונות שלו כשחקן עדיין עולים על כל כישרון צעיר.
אבל ברגע שנראה היה כי קטן לא משתלט אלא רק מפריע, אלישע לא היה צריך לפחד מ'השחקן-מאמן-מנהיג-שולט' שלו על המגרש. הוצאתו של גוסטבו בוקולי בליאור רפאלוב לאחר השער השני, השאירה את האמצע של חיפה פרוץ לחלוטין, מה שגם הוביל לספיגת שני הגולים הנוספים. ג'ון קולמה לבד, פשוט לא הספיק.
האמת שאלישע לא באמת צריך להיות מודאג, לפחות לא מבחינת יכולת. אבל עם ניצחון שלישי ברציפות של האדומים במשחקי העונה, שמסמנים את מהפך הכוחות, שווה אולי להשקיע בפסיכולוג או קואוצ'ר מוצלח שיעבוד על הפן המנטלי. בינתיים אצל גוטמן, אפשר לוותר על הרופא צמוד.