קורבן אלימות במשפחה: "לא סומכת על אף אחד"

"אני הייתי אמורה להיות בכותרות היום. זה נס שאני עדיין בחיים. אני עובדת סוציאלית, וזה עזר לי להבין יותר מהר שהתחתנתי עם אדם מסוכן ולפעול. אחרי מה שקרה אתמול, אני מפחדת להישאר בחוץ, אני מקווה שהשביתה של העובדים הסוציאליים  לא תצא לפועל ואוכל להכנס חזרה למקלט לנשים מוכות".

כך אמרה בשיחה עם ynet אורלי (שם בדוי), אשה צעירה ואם לתאומים. סיפורה דומה להחריד לזה של שתי נשים שנרצחו אתמול, אחת מהן, מירי קליין ממסד שבגליל התחתון, הייתה עובדת סוציאלית. גם אורלי התלוננה במשטרה, גם בעלה הפר צו הרחקה והמשטרה סגרה תיק נגדו מחוסר ראיות.

• עדכונים שוטפים בפייסבוק של ynet
  

אורלי לא שיערה שכמה שבועות לאחר החתונה, "הבחור העדין הזה", כפי שהיא מתארת, יהפוך אלים ואובססיבי כלפיה. "אמא שלי אמרה לי שהוא נראה לה קנאי מדי, אבל התעלמתי. גם אני, שלמדתי לזהות סימנים מהסוג הזה, לא הצלחתי להבחין בשום דבר".

"כשהייתי בחודש שישי להריון", סיפרה אורלי, "הוא הרים עליי את הקול בפעם ראשונה. הוא גם נשך אותי, אבל ככה שהסימנים לא יישארו. היו לו התקפי זעם, פתאום באמצע הלילה היה מתחיל לצעוק שאני בוגדת בו ולא אוהבת אותו. פחדתי להרדם, כי חשבתי שילך למטבח ויחזור עם סכין". לדבריה, התקרית ששברה את גב הגמל הייתה בארוחה משפחתית, כאשר בעלה אמר לה: "אני ארצח אותך ולא אכפת לי שאת בהריון".

פינת ההנצחה למירי קליין במקום עבודתה (צילום: בועז פיילר)

"די מהר התלוננתי במשטרה והוא קיבל צו הרחקה", סיפרה, "בלי ידיעתו גם פניתי לבית משפט להתחיל בהליך הגירושים. ידעתי שאם יידע , זה יהיה הסוף שלי". על אף צו הרחקה, התיק נגד בעלה נסגר בשל חוסר ראיות ואורלי החליטה לברוח מהבית.

"הבנתי שאני חייבת להציל את הילדים" 

"פחדתי שיפר את הצו. באתי עם גיסי ויחד סרקנו את הדירה ולא מצאנו אף אחד. כשהתחלתי לארוז, פתאום שמעתי רעש מוזר ממתחת למיטה", שיחזה אורלי, "זה היה בעלי, לקחתי את התינוקות ורצתי לדלת, הוא השיג אותו והתחלתי לצרוח. הבנתי באותו רגע שזה הסוף שלי ואני גם חייבת להציל את הילדים. אין לי מושג מאיפה היה לי הכוחות, אבל השכנה שמעה אותי וגם מישהו מהרחוב, הם רצו אליי ושחררו אותי ממנו וגם הזמינו משטרה".

כעת בעלה של אורלי במעצר, והיא יחד עם ילדיה, יצאה מהמקלט לפני כמה ימים. אחרי ששמעה על המקרים אתמול, החליטה שתחזור לשם. "אני כבר לא סומכת על אף אחד ומפחדת שישחררו אותו, כמו

במקרים של שתי נשים האלו. שום צו הרחקה לא עוזר והתיקים נסגרים".

על פי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2010 הופנו 4,000 גברים אלימים כלפי בנות זוגן לטיפול גורמי הרווחה. במקלטים לנשים מוכות טופלו 765 נשים ו-1097 ילדים. במרכזים לאלימות טופלו 11 אלף אנשים, מתוכם 67 נשים והשאר גברים.

יו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני, קראה היום להקמת רשות לאומית למניעת אלימות במשפחה: “מקרי הרצח הם תוצאה של נפילה בין הכסאות באופן הטיפול של הגורמים השונים. מקרים אלו ממחישים כי יש צורך במציאת אופן הטיפול המתאים ובהקמת בגוף אחד אשר ירכז את המידע ויהא אחראי להעבירו במועד ובתיאום בין הגורמים השונים. רשות זו אף תקצה משאבים ייעודיים לנושא ההסברה והמניעה של מכת האלימות במשפחה”.