שתף קטע נבחר
 

מכל בחינה, לא משתלם להפר הסכמי ראייה

מערכת המשפט הפנימה את העובדה שהפרות של הסדרי ראייה גוררות נזקים כלכליים, נפשיים ורגשיים, שנגרמים לילדים ולצד השני. לכן הנטייה היא להטיל קנסות על הצד המפר, והמשמורן עלול אפילו להפסיד את המשמורת

מכיוון שהחוק היבש אינו כופה על הורה למלא אחר הסדרי הראייה, לפעמים, כשהיחסים בין בני הזוג שנפרדו הם קשים ומרים - נוצר מצב בו אחד מבני הזוג מפר הסדרי ראייה או מונע מבן הזוג לשעבר להיות בקשר עם הילדים. למרבה הצער, זו מציאות רווחת. אלא שבשנים האחרונות השתנה המצב, בעקבות תביעות נזיקין כספיות שהתחילו בני זוג להגיש זה נגד זה. היום המצב הוא כזה, שאם מישהו מהצדדים מתכוון להפר את זכויות הביקור שלו או של הצד השני – הוא יחשוב פעמיים.

 

  מערכת המשפט הפנימה את העובדה שהפרות של הסדרי ראייה גוררות נזקים כלכליים, נפשיים ורגשיים, שנגרמים לילדים ולצד השני. לכן הנטייה היא להטיל על הצד המפר סנקציות בצורת קנסות משמעותיים, כגון הגדלת מזונות ו/או כל קנס כספי אחר.

 

כך למשל, אשה שנוטה למנוע מבעלה-לשעבר לראות את הילדים, מתוך סיבות שאינן מוצדקות ונובעות אך ורק מתוך גחמות או יצר נקמנות, צפויה לעונשים כספיים עבור כל ביקור שהחמיץ האב בשל התנהגותה. במקרים קיצוניים ייתכן אפילו שתישקל העברת המשמורת לאב.

 

בדומה לכך, אשה שנאלצת להחסיר שעות עבודה בגלל הפרת הסדרי הראייה מצד האב, או לשלם עבור שעות שמרטפות מיותרות, תוכל לתבוע הגדלת סכום המזונות של הילדים.

 

מצד שני, ולמרות ההתקדמות המשמעותית והפנמת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים את התחום הפרוץ לפרשנויות אישיות, תינתן פסיקה נגד הצד המפר את זכויות הביקור שלו רק במקרים קיצוניים של הפרות עקביות ומתמשכות, ולא על סמך מספר מקרים מועט בהם הופרו זכויות אלו.

 

"אף אחד לא יכריח אותי"

נכון. אף אחד לא יכול להכריח את הורה לרצות להיות בקשר רצוף וקבוע עם ילדיו. מדובר בזכות שאמורה להיות טבעית ולא חובה שיש לכפות. לעיתים נשכחת מאותם מפרי הסדרי ראייה טובת הילדים, הנפגעים העיקריים בהליך גירושים. הסדרי הראייה נועדו לשפר את הקשר בינכם לבין ילדיכם. צריך לדעת שלאקט כוחני יש מחיר אותו תידרשו לשלם, בצורת פסק דין חד משמעי.

 

אם לא הגעת לאסוף את הילדים, או התחמקת מלראותם, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יוכלו לכפות עליך את קיום הסדרי הראייה תחילה, ובשלב הבא אף יוטלו קנסות.

 

לכן, כדי להימנע מהליכים משפטיים מסובכים ומתמשכים, רצוי לסכם את הסדרי הראייה בצורה ברורה בהסכם הגירושים, כולל סעיפי סנקציות מיוחדים שיוטלו על הצד המפר ומתן פתרונות לסיטואציות אפשריות בהן יעמוד ההסדר בפני הפרה. שיקול הדעת וההכרעה הסופית בעניין יהיו כמובן נתונים בידי בית המשפט. אבל אם בעבר לא ניתן היה להעלות על הדעת הכנת הסכם שכולל בתוכו הסדרי ראייה מפורטים לצד עונשים כספיים על הפרתו, היום ייטה בית המשפט לתת תוקף של פסק דין להסכם כזה.

 

כיצד ניתן לערב את בית המשפט בהפרת הסדרי ראייה?

• הגשת תביעה כספית – הצד המפר את זכויות הביקור יידרש לשלם את ההוצאות הכספיות שנגרמו לצד השני בעקבות ההפרה. תביעה כספית מנוסחת היטב תפתור שאלה זו ותטיל על הצד המפר את הנשיאה באחריות עקב כל ההוצאות הכספיות שנגרמו בשל הפרת הסדר הראייה. נכון שפתרון כלכלי אינו מהווה פיצוי נפשי לעוגמת הנפש שנגרמה לילדים, אך הוא לפחות יקל כלכלית על ההורה המשמורן.

 

• הגשת תביעה לצמצום הסדרי הראייה הן על ידי ההורה המשמורן ו/או על ידי ההורה המפר – גם כאן הנפגעים הראשונים יהיו הילדים, אבל במקום לגרום להם אכזבה כל פעם מחדש, הם יוכלו להסתגל למצב, שגם אם אינו אופטימלי, הוא לפחות יציב. הסדר חדש כזה יוכל לעזור להורה המשמורן לדעת באיזה מצב עומדים יחסי הילדים עם הצד השני.

  

• בקשה לפי פקודת בזיון בין המשפט – במסגרתה ניתן יהיה לבקש להטיל על הצד המפר קנס בכל מקרה של הפרת הסדרי ראייה.

 

• ובמקרים קיצוניים במיוחד – הגשת תביעת משמורת להעברת המשמורת, שתסדיר מחדש את עניין משמורת הילדים ותדון ביכולתו של ההורה המשמורן להמשיך להשאיר את הילדים בחזקתו שעה שהוא מסכל הסדרי ראייה עבור הצד השני.

 

חשוב לציין שאחד הקריטריונים החשובים בקביעת יכולתו של ההורה להיות משמורן הוא יכולתו לאפשר את הקשר עם הצד השני.

 

25,000 שקל קנס על הפרת הסדרי הראייה

בפסק דין שנתן באחרונה בית הדין הרבני בנתניה, שהראה אומץ שיפוטי רב, קנס בית הדין את האשה בסך של 25,000 שקל בשל הפרת הסדרי הראייה של הילדים עם האב והפרת צווי ביה"ד.

 

קדמו לפסק הדין החלטות נוספות. בהחלטת ביניים קבע ביה"ד, שבכל מקרה שבו אין האב רואה את ילדיו, ללא סיבה מוצדקת ומוכחת שתיראה לבית הדין, ישקול ביה"ד לחייב את האם בהוצאות משפט. כן קבע ביה"ד שאם הדבר יהפוך לנורמה, לא יהסס לדון באפשרות של העברת המשמורת לאב. בהחלטת ביניים נוספת באותו עניין קבע ביה"ד שאם אחד הצדדים לא יעמוד בהסדרי הראייה, הוא ייקנס בסך של 1,000 שקל על מפגש שיבוטל.

 

הסדרי ראייה הם אכן זכות ולא חובה, ואין רצון או יכולת של הרשויות לכפות אותם על הצדדים. במובן זה כל אדם יעשה את חשבונו ואת השלכות לטווח ארוך של מעשיו הנוכחיים של התעלמות מילדיו, הנעשים על פי רוב מתוך מערבולת רגשות של הליכי גירושים. אבל כאשר צד אחד מונע מהאחר לראות את ילדיו – אז מתערבת מערכת המשפט ואינה מאפשרת זאת, אם בצורת קנסות ואם, במקרה קיצוני, העברת המשמורת.

 

 


 

 

*עו"ד אביבית מוסקוביץ' היא מומחית בדיני משפחה.
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הצד החומרי של חוסר אחריות
צילום: jupiter
עו"ד אביביץ מוסקוביץ'
צילום: משרד אביבית מוסקוביץ'
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים