חקלאות ישראלית-פלסטינית: "לומדים מכם הרבה"

לפחות בתחום החקלאות: בצידיו של כביש הבקעה, כבר מרחוק אפשר להבחין בפעילות החקלאית הענפה. עשרות חממות, שורות ארוכות של דקלים מקשטות את נוף הנסיעה ובעצם ממחישות את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והפלסטינים, שמתנהל בשקט, הרחק מהבעיות המדיניות והפוליטיות.

חממה לגידול עגבניות בבקעה. "רוב התוצרת לייצוא" (צילום: אליאור לוי)

באחת מהכניסות לחממות הגדולות והמודרניות, עומד חוסאם א-זורבה, מנהל עבודה באחת החברות החקלאיות הגדולות ברשות הפלסטינית ומספר בגאווה על התפתחות הענף בשנים האחרונות. "הפרויקט הזה נעשה במימון של 'USAID' וכעת יש לנו 200 דונם של חממות. רוב התוצרת הולכת לייצוא, ומה שלא מגיע לשוק המקומי".

שיתוף הפעולה בין הצדדים עובד בצורה פשוטה: באמצעות חברות ישראליות גדולות, מייצאים החקלאים הפלסטינים את תוצרתם למדינות שעמן יש הסכמי סחר. כמו כן, עבור לא מעט חקלאים ישראלים, הפלסטינים מהבקעה מייצאים בשם את התוצרת שלהם וכך עוקפים חוקי חרם של מדינות או גופים כלכליים, בעיקר מאירופה.

מי שמפקח על שיתוף הפעולה הזה הוא המינהל האזרחי, שאחראי על הדרכת החקלאים, על עמידתם בתקן הבריאותי המחמיר בישראל וכמובן על ההיבט הביטחוני. "אנחנו עובדים מול החקלאים בשטח ומול משרד החקלאות הפלסטיני, כדי לעזור להם לשווק את הירקות בישראל ולדאוג לאיכות התוצרת שמגיעה אלינו". אומר סמיר מועדי, קצין מטה חקלאות במינהל האזרחי. "הפלסטינים עוברים דרכנו ימי עיון על חקלאות מודרנית ונחשפים לחידושים ישראלים ובינלאומיים".

דוגמא לשיפור הרב שניכר בטכנולוגיה אפשר לראות בבית האריזה החדיש, שהוקם בכפר עוג'ה בבקעה ועומד במרכז שיתוף הפעולה בין הצדדים. מאזן סנוקרוט, לשעבר שר הכלכלה ברשות הפלסטינית, וכעת בעליו של בית האריזה, אומר כי "הפרויקט הזה הוא הדוגמא הטובה ביותר לביטוי Win-Win".

במהלך היום ייפגשו החקלאים הללו בגני התערוכה בכנס שיציג את פיתוחי החקלאות הישראלית והפעם לפלסטינים יוקם ביתן משלהם. "אם יש לי שכן שטוב לו, אני אוכל לישון בשקט כישראלי. מעבר לכך, אנו נמצאים בבקעה – אז חובתנו גם לדאוג להם", מסכם מועדי מהמינהל האזרחי.