במסלול השמש: ביקור בבית מואר וירוק
ההורים שעובדים מהבית ביקשו יכולת לפקח על כל החללים. האדריכל נענה לאתגר ויצר חצאי מפלסים המאפשרים קשר עין עם חלקי הבית השונים שמשקיפים לנוף ירוק ונהנים מאור השמש
לדיירים, שעד לאחרונה התנסו במגורים בבתים קטנים יותר, היה חשוב לקבל בית לא פורמלי, "שהמשפחה לעולם לא תלך בו לאיבוד". שני בני הזוג עובדים גם מהבית, וילדיהם עדיין צעירים, ולכן הם דרשו יכולת שליטה ופיקוח על כל החללים שבשימוש היום יומי ושותפות שווה בהם.
האדריכל צבי גרש השכיל ליישם את דרישותיהם ויצר, לדבריו, "מעין קפסולה הפועלת כיחידה עצמאית ואינה מנותקת ויזואלית".
הקומה השנייה עומדת בפני עצמה וכוללת שלושה חדרי ילדים הפונים אל חזית הבית בצפון ויחידת הורים הפונה מזרחה. קומת הכניסה כוללת מבואה וסלון, שבהמשכו פינת אוכל ומטבח. בחצי מפלס מעל המטבח נמצא חדר העבודה, המשקיף מטה אל המטבח מבעד מעקה זכוכית.
פינת עבודה לכל המשפחה
"זהו לא study ולא חדר עבודה מונומנטלי", אומר האדריכל. "אלא פינת עבודה זמינה ונגישה לכל בני המשפחה". בחצי מפלס מתחת למטבח נמצא חדר המשפחה, ואליו צמודה חצר.
הבדלים של חצאי מפלסים, כולם באזור אחד, מאפשרים קשר בין ארבעה חללים: המטבח, אזור האוכל, חדר המשפחה ופינת העבודה.
דרישה נוספת של בעלי הבית הייתה: "בית עם הרבה ירוק והרבה אור". אמרו וקיבלו. "על גג החנייה בכניסה האחורית יצרנו גינה עילית בסגנון יפני, שעליה אפשר להשקיף מהקומה השנייה", מסביר גרש.
גינה נוספת הוצמדה לחדר המשפחה בחצר השקועה, ובנוסף לכל הירוק הזה קיימת הגינה החזיתית, המקיפה את שתי הצלעות המרכזיות של הבית מצפון וממזרח.
במקור היה הבית מבנה דו משפחתי קלאסי עם קיר משותף, אטום בחזיתו הדרומית וסביבו עצים מצלים. החדרת האור לבית החדש התאפשרה תודות לתכנון הכניסה הראשית מכיוון החורשה בצפון והרחקת הקיר מהמבנה הדו משפחתי בחזית הדרומית.
מקום אחסון מיוחד לילקוטים
לכניסה הראשית והרשמית של הבית הוסיף האדריכל גרש כניסה משנית וחבויה בצד הדרומי. כניסה זו תוכננה בצמוד למקום החנייה, והתכנון מאפשר לפרוק קניות ולהכניס אותן ישירות למטבח. לילקוטים של הילדים השבים מבית הספר יש מקום אחסון הקרוב לחדר המשפחה ולאזור המשחקים בחצר הצמודה.
בחזיתו הדרומית של הבית יש חלון ענק עם רפרפות לכל גובה המבנה, המצמצם את חדירת האור הדרומי. "בעזרת הרפרפות הצלחנו לפסל את האור", אומר גרש. כך יש ניצולת מרבית של אור היום.
חדרי הילדים תוכננו כך שדלתותיהם נפתחות אל מסדרון משותף המוצף באור הדרומי החודר מבעד לרפרפות. כאשר דלתות החדרים פתוחות למרפסת שבחזית יש מפגש בין האור המגיע מדרום ומצפון. גם יחידת ההורים הפונה מזרחה יוצאת נשכרת מהטיפול באור הטבעי בבית.
בבוקר החדר מוצף באור משמש הבוקר ובצהריים מהחלון הדרומי, שממנו יש מספיק קרינה למשך כל היום, ממש עד רדת החשכה.
השראה מהגינה הירוקה
האור והירק מעצימים את השותפות וההשראה שמהם נהנים דיירי הבית. חלונות ענק בהיקף הסלון והמטבח כמו מכניסים את הגינה לתוך הבית. "העבודה בחדר העבודה והבישול במטבח מקבלים השראה מירוק הגינה", אומרת בעלת הבית.
פסנתר הכנף בסלון הוצב כשפניו אל הגינה הירוקה, כדי שכל בני הבית המנגנים בו יקבלו השראה ממנה. גם שולחן האוכל, הקבוע בין הסלון למטבח, צופה אל הגינה ומבטיח את הביחד. כדברי אם המשפחה: "בשולחן כזה אוכלים ביחד ובאופן מסודר בוקר וערב, ולא חוטפים משהו לאכול".
בבית צבעוניות ניטרלית ורגועה, "כדי שהגוון הכי כהה שיתקבל בבית יהיה מירוק הגינון. בז' לא תמצאו בבית הזה", מבטיחה בעלת הבית.
מעבר לתכנון הפונקציונאלי, שהותאם למשפחה ולאורח חייה, היה חשוב לגרש: "להתאים יסודות מהאדריכלות המודרנית לשפה הים תיכונית, וליצור אדריכלות שתהיה רלוונטית עוד שנים רבות".
ניקיון צורני
גרש רואה את האדריכל כאיש קולנוע היוצר סצנה בסרט. "הקוד הארכיטקטוני אמור להדריך את האורח כיצד להתנהג בחלל", הוא מסביר.
בכניסה הראשית לבית המשפחה יש מין טקסיות. החשיפה ההדרגתית של הבית מבחוץ, הטיפוס במעלה המדרגות והכניסה למבואה שגובהה 9 מ' יוצרים מעין השהייה ומאלצים את האורח להביט למעלה.
גם בכניסה לחדר השינה של בעלי הבית יש מין טקסיות, בעצם העלייה בחצי מפלס והגילוי ההדרגתי של החדר. אפילו חדרי הילדים תוכננו כך שבפתחם מבואה ומבעדה נגלה החדר.
הבית כולל אלמנטים ים תיכוניים כמו שימוש באור או יצירת מפתחים גדולים וחללים פתוחים, אך בל יטעו אתכם המראה הנקי והקווים הישרים, "זה לא מינימליסטי", אומר גרש. "זהו ניקיון צורני!"
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"
לפנייה לכתב/ת 
