איזה פיצוי מגיע על טרטור של שנתיים?
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל תביעה של אזרח שביקש החזר לאחר ששילם אגרת רישיון נהיגה עבור שנתיים למרות שבמרבית התקופה לא היה רישיונו בתוקף. "הטעויות מעידות על זלזול בציבור", כתבה השופטת. ומה סכום הפיצוי?
אזרח ששילם אגרת רישיון נהיגה עבור שנתיים למרות שבמרבית התקופה לא היה רישיונו בתוקף, טען כי קיבל חזרה את כספו רק בחלוף למעלה משנתיים. בית המשפט קבע כי משרד התחבורה יפצה אותו ב 1,000 שקל.
התובע, תושב ותיק, טען כי בשנת 2007 לאחר ששלח את האישורים הרפואיים הנדרשים מאזרח ותיק לצורך חידוש רישיון נהיגה, קיבל ממשרד התחבורה דרישה לתשלום אגרת רישיון עבור תקופה שברובה כבר חלפה, משנת 2005 ועד שנת 2007, אשר במהלך מרביתה, רישיונו כלל לא היה בתוקף.
לטענתו, למרות שבפועל רישיון הנהיגה עבורו נדרש לשלם היה תקף לחודש אחד בלבד, כיוון שהיה מעוניין בחידוש הרישיון, שילם 136 שקל עבור כל התקופה וביקש החזר, אך למרות פניות חוזרות ונשנות למשרד התחבורה, לא זכה למענה. גם לאחר שפנה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, העביר משרד התחבורה את תגובתו כעבור זמן רב, עד שלבסוף בחלוף למעלה משנתיים, קיבל החזר של האגרה במלואה.
בתביעה שהגיש לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים, דרש האיש פיצוי של 1,000 שקל בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה לו עקב הטיפול בתלונתו, וכן בגין ההוצאות שנגרמו לו עבור משלוח מכתבים ושיחות טלפון.
משרד התחבורה טען כי שלח לתובע טופס לצורך הצגת האישורים הרפואיים כבר בשנת 2005, אך הודה כי אכן נפלה טעות בגביית האגרה, אולם לטענתו, מרגע שהתובע קיבל חזרה את כספו, הוא אינו זכאי לפיצוי. עוד נטען כי תלונותיו של התובע לא היו ברורות, שכן הוא פנה בנושאים רבים ושונים, ולכן היה קושי אמיתי להתייחס לפניותיו.
הוחמצה הזדמנות לשיפור השירות
השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את התביעה במלואה, לאחר שהביעה את צערה על כך שהמדינה לא השכילה להבין כי ראוי לפצות את התובע על הטרחה הרבה ועגמת הנפש שנגרמו לו.
נקבע כי טעה משרד התחבורה כאשר שלח את הדרישה לתשלום האגרה עבור רישיון שכלל לא היה בתוקף, וטעה שוב כאשר לא התייחס כראוי לפניות התובע, ולא התייחס במהירות הראויה לפניות נציב תלונות הציבור. טעויות אלו, כך נפסק, מעידות על זלזול בציבור הנזקק לשירותי משרד התחבורה.
השופטת דחתה את טענות משרד התחבורה לפיהן תלונותיו של התובע לא היו ברורות. "היחס של משרד ממשלתי לציבור נמדד ביכולתו לתת מענה לצורכי אוכלוסיות שונות, גם אלו שהעברית לא שגורה בפיהן או שטענותיהם קשות ומעורפלות", כתבה השופטת, והוסיפה כי יש להצר על כך שמשרד התחבורה לא ערך בירור מעמיק של הנושא, ולא ניצל את ההזדמנות ללמוד מטעותו.
נקבע כי התובע השקיע מאמצים רבים על מנת לקבל חזרה את כספו, ועל כך, כמו גם לצרכי הרתעה, יש לחייב את משרד התחבורה לפצותו. לפיכך, נקבע כי משרד התחבורה יפצה את התובע ב-1,000 שקל, וכן ישלם לו 1,000 שקל נוספים עבור הוצאות משפט.
- לקריאת פסק הדין
לפנייה לכתב/ת 
משרד הרישוי
צילום: דורון גולן
מומלצים
