לא חייבים מוזיקה מזרחית כדי לעשות שמח
בלי קשר לדת, גזע ומין, הגיע הזמן לשבור כמה מיתוסים, כשהראשי מביניהם הוא סוגיית המוזיקה המזרחית בחתונות. מי קבע שרק קובי פרץ ושות' יכולים להקפיץ את הקהל? ומה לגבי האוכל בחתונות? ואירועים באמצע שבוע?
מיתוס: אי אפשר לקיים חתונה ישראלית בלי מזרחית
קצת כמו פחמימות, גם מוזיקה באירוע חייבת לשמור על מינון בריא. בזמן האחרון נדמה שבכל חתונה יש דרישת מינימום של חצי שעה של מזרחית לפנים. וזה במקרה הטוב, כן? כאילו משה פרץ הוא זה שיביא את הישועה, כאילו שירים על "האחת שלי" ו"יפה שלי" או לחילופין שירי הלל לאלוהים אחד גדול הם אלה שיבטיחו נישואים טובים ורחבה עמוסה. אולי די עם זה? בחתונה האחרונה שהייתי בה, זו המדוברת עם החתן המזרחי, היתה מסיבה מטורפת שכללה ישראלי (לא ים תיכוני), פופ, רוק, טראנס ואפילו טנגו להורים. ותשמעו, זה עבד פלאים. מסתבר שלא חייבים לפמפם את גולן כדי להקפיץ אנשים. קצת תושייה מצד הדיג'יי, מקוריות ויצירתיות יכולים לעשות את העבודה יופי.
מיתוס: חתונה באמצע שבוע נגמרת מוקדם
ההיגיון ברור: אירוע ביום חמישי משאיר פתח להשכמה מאוחרת ביום שישי, מה שבהכרח גורם לאורחים להתרווח באירוע ולהשתקע לפחות עד שתיים בלילה, בניגוד לאמצע שבוע. העניין הוא שמי שלעד יישאר עם הזוג המאושר על הרחבה עד השעות הקטנות של הלילה הם החברים הטובים והמשפחה הצפופה. אלא יישארו לצידכם גם ביום ראשון, שני, או שלישי פעמיים כי טוב. כך שעולה השאלה: האם באמת שווה לכם לשים הרבה יותר ממון על אירוע בחמישי כדי שהדודה של האחיינית של החבר של השכנה עליזה תישאר עד אחת בלילה?
מיתוס: חתונה שמסתיימת מוקדם היא חתונה כושלת
האומנם? האם בגלל שכל הקרובים סירבו לעמוד ברחבה עד השעות הקטנות של הלילה הדבר מעיד שהמסיבה קרסה? בואו ניזכר רגע בשעה שתיים בלילה טיפוסית בחתונה ממוצעת: ארבעה אנשים על הרחבה, בקושי זזים, חוץ מההיא השיכורה שקופצת כאיילה קלילה בקצב שלא תואם את השיר שמתנגן ברקע. וישנה גם הכלה שמתהלכת בין כולם בשיער לח ופריזורה הרוסה ומודה מודה מודה לכולם. החתן כבר לא בשטח בכלל. האם עלינו להגיע עד לנקודה הזאת רק כדי לומר שהאירוע הסתיים לפנות בוקר והדיג'יי אמר שאין, אין דברים כאלה? ובכן, לא. אירוע טוב יכול להיגמר בשיא, ולא פעם החתן והכלה הם שמבקשים לקטוע את האירוע לפני שהכלה תאבד את כף רגלה השמאלית בעקבות שימוש יתר בעקבים. זה תקין, זה נורמלי ואחת בלילה זאת אחלה שעה לספור צ'קים.
מיתוס: אצלנו רק אוכל גורמה
לפני שבוע הייתי באירוע באחד המקומות היותר יוקרתיים. העיצוב? מופתי. המקום? מפנק. האוכל? גורמה. מנות מלאות מעוף והשראה, מתאבנים מושקעים, מצרכים נדירים ואיכות נפלאה. רק דבר אחד: הכל בא בקטן ובקצת. עם כל הכבוד לשפים עם שמות גדולים וקייטרינג שמכבד את נשיא המדינה על בסיס יומי, כשאדם מגיע לחתונה, הוא דווקא מעדיף את המגוון, את הסביח, את מנת הצ'יפס ויתר מטבלים, ירקות, פוקצ'ות ומה לא? מזון גורמה זה נפלא, אבל אם לא אכלת כל היום, שני דוכנים של מנת טעימה פשוט לא עושים את העבודה. מסתבר שהגודל כן קובע.
מיתוס: אין מצב לכסות חתונה
יש משהו באמירה הנגטיבית הזאת שכאילו פוטרת אתכם מעול המינוס. ובכן, כמה מחבריי הטובים כיסו חתונה ואף יצאו ברווח נאה שסידר להם את ירח הדבש. ולא, החתונה לא היתה עלובה ואף אחד לא חטף קלקול קיבה. החוכמה היא לעשות את זה נכון וחכם ולא להתפרע. להבין על מה כדאי להשקיע ועל מה לא. כי עם כל הכבוד לסגול-לילך של המפיות, אף אחד לא יזכור אותם רגע אחרי החתונה. אפילו הזוג לא. איך שלא יהיה, לא מדובר במשימה בלתי אפשרית, היא פשוט דורשת התכווננות נכונה ואין צורך להתפשר יותר מדי. פשוט תחשבו: ירח דבש בניו יורק ברווחי החתונה, או מינוס עמוק בליל הכלולות. נכון שרקדניות הקרח נראות פתאום כמו רעיון ממש מיותר?
- באדיבות אתר חופה
