לא לבחירתם: יוצאי אתיופיה מתקשים לקנות בית

גדיף גיזו, עולה חדש מאתיופיה שמתגורר במרכז הקליטה "שושנה" בקריית-גת יחד עם אשתו ושתי בנותיו, מנסה כבר יותר משלוש שנים לרכוש בית למשפחתו. לאחר שמאמציו לקניית דירה בפתח-תקווה וחולון כשלו ועלו לו ביוקר, לאחרונה ניסה גיזו לרכוש דירה בקריית-גת. אולם, מתברר שלא רק שמשרד הקליטה לא מסייע, הוא אף מערים קשיים ואינו מאפשר ליוצאי אתיופיה לרכוש דירה היכן שירצו, כולל בערים שנחשבות למרכזי קליטה כמו קריית-גת וחולון.

עד כה העניקה ועדת חריגים למשכנתא במשרד הקליטה אישורים חריגים לעולים מאתיופיה שהתעקשו להתגורר בקריית-גת, אך לגיזו לא ניתן כל אישור. גיזו, שעובד במפעל סוגת בקריית-גת כשנתיים, סיפר: "בהתחלה זה היה קשה אבל עכשיו קודמתי בתפקיד ואני אחראי היום על כל העולים. אני מרוויח טוב, אשתי גם עובדת והבנות שלי לומדות פה בבתי הספר ואנחנו רוצים להמשיך לגור פה".

לדבריו, "בינתיים, אנחנו גרים בדירת חדר במרכז קליטה. משלמים 250 שקל בכל חודש שכירות, ועוד 500 שקל על חשמל, ויש עוד הוצאות של גז ומים. כל חודש שאני נשאר מעבר לשנתיים במרכז קליטה המשכנתא שמגיעה לי מהמדינה יורדת. אני ממש במצב לא טוב. וניסיתי בעבר לקנות פעמיים מחוץ לעיר וזה עלה לי ביוקר רב".

הסוכנות היהודית, שמתחזקת את מרכז הקליטה החליטה להירתם למען המשפחה הצעירה, ובמכתב לוועדת החריגים של משרד הקליטה, כתבה: "כחצי שנה לאחר עלייתם ארצה קנה גיזו דירה בפתח תקווה, אך לאחר שהתברר לו כי הרחוב בו קנה את הדירה נסגר לקבלת משכנתא מוגדלת עבור עולי אתיופיה, ביטל גיזו את החוזה".

לדברי גיזו, ביטול החוזה עלה לו בקנס של 4,000 שקל, שנאלץ לשלם מחסכונות שיועדו לרכישת דירה. בהמשך, אותו הדבר קרה לו גם בחולון. שם רכש דירה בסכום של 620 אלף שקל לפני כשנה ושוב לא אושרה לו משכנתא מוגדלת משום שיש לו רק שני ילדים ולא עומד בקריטריונים המתאימים. בעקבות זאת, פעם נוספת נאלץ גיזו לשלם דמי ביטול חוזה.

"מה שעושים לעולים מאתיופיה - לא בסדר"

לאחר מכן, ניסה גיזו לרכוש דירה בקריית גת. במכתב המלצה שכתבה לו, ציינה העובדת הסוציאלית ממרכז הקליטה כי "בסך הכל ניתן לומר כי גיזו עשה מאמצים רבים לצורך רכישת דירה ומשכשלו ניסיונותיו הוא מבקש אישור לרכישת דירה בקרית-גת".

לפני כחודש ביקרה בקריית-גת ובמרכז הקליטה בעיר ועדת הקליטה ובמהלך הביקור הועלתה בעייתו של גיזו. לאחר הסיור שלחה, מנהלת הוועדה דנה גורדון מכתב למנכ"ל משרד הקליטה, דמיטרי אפרצ'ב ובו כתבה בין השאר: "בני הזוג השתלבו יפה בעבודה וילדיהם משולבים במוסדות חינוך. הסכום הראשוני שבני הזוג היו זכאים לו עמד על 337 אלף שקלים, וכיום נאמר להם שהסכום העומד לרשותם הוא 320 אלף שקלים וכי כל יום שעובר הסכומים עשויים לרדת".

גורדון ציינה כי בישיבת עבודה שקיימה עם ראש העירייה, אבירם דהרי, הוא הסכים בשמחה לקלוט בעיר משפחות ממרכז הקליטה ולכן היא מבקשת לסייע למשפחת גיזו.

ממלא מקום ראש העיר קריית-גת ואחראי על תיק הקליטה בעיר, יעקב אפריימוב, החליט לעזור לגיזו ובני משפחתו ולפעול למען מציאת פיתרון לבעייתם. אפריימוב שעלה מברית המועצות לשעבר, אמר: "אני חושב שזה ממש לא בסדר מה שעושים עם העולים מאתיופיה. הם צריכים להיות עצמאיים לבחור איפה יגורו. בקרב עולי ברית המועצות אין החלטות מעין אלו, ואני מתכוון לסייע במאבק הצודק הזה".

"אסור לתת דגים לעולים"

סגנית ראש העיר קרית-גת, שלומית סהלו, יוצאת אתיופיה בעצמה שעלתה ארצה לפני 19 שנה, נאלצת להתמודד מדי יום עם פניות רבות ובהן מקרים הדומים לזה של גיזו. "לא יכול להיות שלא שיקלטו אותם בקרית-גת", אמרה, "הם התערו פה בעבודה ובמוסדות חינוך, וכעת מטלטלים אותם ממש כמו שעשו בעת עלייתם ארצה. צריך לאפשר לכל העולים לבחור היכן הם רוצים לגור ברמת עיקרון".

עוד ציינה סהלו כי "במשרד הקליטה ציינו בפניי שאם ראש העירייה מסכים לקלוט עולים אתיופים, הם יתנו אישור חריג. לראש העיר אין שום בעיה שהעולים יהיו פה, אבל אני עומדת על כך שתתקבל החלטה עקרונית וגורפת לכל העולים. אני יודעת על עולים שנשברו, לקחו משכנתא מטורפת כדי לקנות דירה במרכז הארץ והם מתמוטטים כלכלית".  

בנוסף היא טענה כי העולים מאתיופיה שנקלטו בקריית-גת מופלים לרעה, לעומת כאלו שנקלטו בערים אחרות. לטענתה, משרד הקליטה שולח באופן חריג עולים מאתיופיה ממרכזי קליטה בבאר-שבע לרכוש דירה בקרית-גת. "העולים פה התאקלמו, השתלבו, ורוצים לגור פה. אז מסרבים להם, ולעולים מערים אחרות מפילים על העיר. זה לא הוגן ומבחינתי זה מכוון. אני גם נגד ההצעה להגדיל משכנתאות לעולים. כי הם לא יעמדו בהחזר התשלומים. תנו להם את חופש

הבחירה".

ממשרד הקליטה נמסר בתגובה כי "על-פי מדיניות המשרד ועל בסיס החלטת ממשלה, העולים מאתיופיה הנמצאים במרכזי קליטה זכאים לרכישת דירה באמצעות מענק רק בישובים אשר על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נחשבים לחזקים מבחינת אפשרות קליטת העלייה. כלומר, ניתן לקלוט בהם את ילדי העולים בבתי ספר ממלכתיים-דתיים באחוז סביר, לעולים מאתיופיה ישנה אפשרות תעסוקה ביישוב, וכן אחוז העולים מאתיופיה ביישוב איננו גדול יחסית".