ממורפיום ועד הירואין: היכולת ההיפנוטית של הפרג
לפרג אמנם תכונות מרגיעות שאפשרו לבסס עליהן תרופות ומשככי כאבים, אך אם חשבתם לאכול אוזני המן בפורים עד שתחוו מה"היי" של האופיום הנמצא בו - צפויה לכם אכזבה קלה. מה הופך את הפרג לצמח נרקוטי כל כך?
אחד מסממני החג הידועים בפורים הוא המנהג להשתכר ולאבד את הדעת "עד לא ידע להבדיל בין ברוך מרדכי לארור המן". אמנם לא ברור מתי ואיך בדיוק השתרש המנהג לאכול אוזני המן, ועוד דווקא במילוי פרג, אך למעשה המרחק בין הפרג לבין "עד לא ידע" אינו גדול כל כך.
מסייע לבעיות שינה וחוסר שקט
לצמחים רבים ממשפחת הפרגיים, אחת המשפחות הבוטניות העתיקות בממלכת הצומח, יש תכונות מרגיעות והיפנוטיות ובחלק מהמקרים הם אף עשויים לגרום לתחושת אופוריה ולהזיות. מינים שונים של פרג משמשים ברפואות המסורתיות למטרות הרגעה, הרפיה של נוקשות מחשבתית ופיזית, שחרור שרירים מכווצים, שיכוך כאבים ועוד.
על מורפין וקודאין
בתחילת המאה ה-19 בודד חוקר גרמני בשם פרדריך וילהלם סטרונר רכיב מסוים מאבקני הפרג, אשר זכה לשם מורפין. גילוי המורפין והמבנה המולקלורי הייחודי שלו סלל את הדרך לגילויים של רכיבים נוספים בפרג, הנקראים אלקלואידים. לחומרים אלה השפעה ישירה על מערכת העצבים ומשם גם על כלי הדם והשרירים. רכיבים אלקלואידים מצויים בצמחים רבים ולחלקם תכונות מרגיעות, היפנוטיות ומעוררות הזיות. חלקם אף יכולים לגרום למוות.
בנוסף למורפין, האלקלואידים הידועים המצויים בפרג התרבותי הם פאפאברין, קודאין ותבאין - חומרים שעל בסיסם מופקות היום תרופות רבות. גם האופיום המפורסם הוא למעשה שרף הפרג, המכיל את מגוון הרכיבים הללו. המורפיום משמש כמשכך כאבים חזק, קודאין נמצא ברוב התרופות המוכרות להקלה של שיעול, ואילו פאפאברין משמש כחומר להרפיית שרירים במקרים של כאבים עוויתיים (כמו בשל אבנים בדרכי השתן, בכיס המרה ועוד).
נלחמים בסין על האופיום
בשנות השבעים בדק חוקר בשם גולדשטיין את מידת ההיקשרות של רכיבים אלקלואידים לקולטנים שונים על פני תאי העצב בגוף, שההתאמה הזאת מדויקת להפליא ונראה כי תאי העצב בגוף ממש תוכננו מלכתחילה לקלוט את הרכיבים הטבעיים המצויים בפרג. הקולטנים בתאי העצב המגיבים לרכיבים האלקלואידים נקראים קולטנים אופיאטיים, על שם האופיום.
אמנם הגילוי של החומרים הללו היה תמים לכאורה, אך ברחבי העולם חיבבו במהירות את אפקט ה"עד לא ידע" של הפרג והאופיום, עד כדי מלחמות בין בריטניה ושושלת הקיסרים של סין על שליטה בשדות הפרג. העלילה הסתבכה עוד בסוף המאה ה-19, כאשר כימאי בריטי מלונדון בשם צ'רלס רייט יצר תרכובת חדשה על בסיס המורפין, שלימים התפרסמה בשם הירואין.
כל זה היה נחמד מאוד אם היינו זוכים לאותה תחושת התעלות מאכילת אוזני המן המכילים את זרעי הפרג, אך לצערנו מי שירצה להתבסם בפורים ייאלץ להסתפק ביין ובאמצעים חוקיים אחרים. אף על פי שמדובר באותו הצמח ממש, בזרעי הפרג אין כלל את החומרים שיש בשרף הפרג, אלה שמשפיעים בצורה כה דרמטית על מערכת העצבים.
שימו, למרות חסרונם של החומרים האלה, בדיקת שתן לאחר אכילת פרג תצביע על כך שנטלתם סמים אופיאטיים. כך שאם אתם מתכוונים להרבות באכילת אוזני המן, מומלץ להימנע מבדיקות כאלה במהלך חג הפורים.
הכותב הוא נטורופת, מטפל בצמחי מרפא מערביים ומרצה בכיר במכללת רידמן לרפואה משלימה.
לפנייה לכתב/ת 
