כנס נשים בהרצליה: "התקציב מעודד אי שוויון"
בכנס "נשים מעצבות מדיניות" הוצגו נתונים לפיהם התקציב פוגע בשיוויון, והוצאות הביטחון באות על חשבון תקציבי הסעד, הרווחה והחינוך במקום להגביר מסוי. נגיד בנק ישראל התייחס אמר בכנס שהמצב הגיאופוליטי עשוי לפגוע בצמיחה
בכנס "נשים מעצבות מדיניות" שהתקיים היום (א') בהרצליה לקראת יום האשה הבינלאומי בשבוע הבא, דנו הנוכחים באי השיוויון ומגמותיו המתבטאים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה. בכנס נאם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שהתייחס בעיקר למצב המשק באופן כללי. הוא הזהיר שהמצב הגיאופוליטי עשועי לפגוע בצמיחה במשק.
בדיון שנגע בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה הוצג מחקר שערכו ד"ר מומי דהן וד"ר משה חזן מהאוניברסיטה העברית. לדברי דהן, התקציב פוגע בשיוויון והוצאות הביטחון באות על חשבון תקציבי הסעד והרווחה והחינוך - במקום להגביר מסוי. הוא הוסיף שהרוב היהודי הלא חרדי מקריב את המגזרים החרדי והערבי. לטענתו, העוני במגזר הערבי אינו נגזר מאי השתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה.
הנגיד פתח בהתייחסות כללית למשק. הוא ציין שהמשק מצוי במצב טוב, אך מנה מספר בעיות שמעיבות על הצמיחה, בינהן המצב הגיאופוליטי. "התפקיד שלנו הוא לשמור על ההצלחות ולהצליח מול האתגרים ולהמשיך בהתקדמות הכלכלית שהייתה לנו בשנים האחרונות".
הנגיד החמיא למגזר הפרטי על ההתמודדות עם המשבר ועל הצמיחה בייצוא: "יש משהו שחוסר המשמעת של הישראלים תורם לייזמות". הוא סיפר על בכיר בחברת היי טק בחו"ל שהסביר מה מושך אותו במשק הישראלי שאמר לו ש"כשאנו יודעים מה הפיתרון אבל לא עשינו את כל העבודה אנחנו שולחים את זה להודו, אבל כשאנו לא יודעים מה הפיתרון - אנחנו שולחים את זה לישראל. אני צריך לדבר על האמא היהודיה כתורמת להצלחה לייזמות, אבל כאן אולי אני צריך לדבר על האבא היהודי".
יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי לבני, אשר חתמה את הכנס, אמרה שאם נשים יהיו במוקדי קבלת ההחלטות ולא רק במה שמוכנים לתת להם, תהיה להן השפעה על כלל התקציב והן לא יתעסקו בתקציב ייעודי זה או אחר לנשים. היא הוסיפה ש"אין טעם לדבר ברמה של תוכן או אידיאולוגיה אם אין יישום של זה בתקציב. אנו צריכות להבין שאנו צריכות להיות בכל מוקדי הביטחון, גם כלכלה וגם ביטחון".
בפתיחת הכנס יצאה ראש עיריית הרצליה יעל גרמן נגד "משכורות העתק למנהלי החברות הציבוריות הגדולות, לצד משכורות הדחק של העובדות הסוציאליות הנאלצות לקבל השלמת הכנסה. הפער הצורם מבטא, מעבר לאי השיוויון בין המינים, מצב חברתי לא צודק ולא מקובל", דבריה זכו לתשואות הקהל. גרמן הוסיפה שהכנס יבחן את התקציב הממשלתי בהקשר של שיוויון תעסוקתי וחברתי, כיוון ש"מאחורי כל תקציב מסתתרת השקפת עולם, חזון וסדר יום ציבורי".
סדרי העדיפויות בתקציב המדינה
לדברי דר' דהן, "44% מההוצאה הלאומית שלנו הם של הממשלה. זה יחסית נמוך למדינות מפותחות וזה מכתיב מדיניות מס נמוך. היינו קרובים יותר לאירופה (שם שיעור המסוי וההוצאה הממשלתית גבוה יותר) ועברנו לכיוון ארה"ב. השינויים האלו קרו בעשור האחרון".
דהן שם דגש על הנתח שתופסות הוצאות הביטחון מהתקציב, ואמר שזה מחייב או מסוי גבוה יותר או קיצוץ בתקציבי רווחה לדוגמה. הוא הוסיף שעל אף שההוצאה על חינוך דומה לזו שבמדינות אירופה - להוצאה לילד זה יוצא פחות. ישראל מוציאה 14% מההכנסה הלאומית, לעומת 21% ויותר במדינות מפותחות - על רווחה וסעד. לגבי מי צריך לממן את תקציב הביטחון של ישראל, האם מעוטי ההכנסה או החזקים באמצעות מסוי פרוגרסיבי - הוא אמר ש"התשובה ניתנת בתקציב" המקצץ מתקציבי הסעד והרווחה ומשקיע מעט מדי בחינוך במקום להגביר מסוי .
בדיון בנושא סדרי עדיפות לאומיים הפנתה הח"כ לשעבר זהבה גלאון, אצבע מאשימה כלפי ההשקעות שמיועדות להתנחלויות, החל בסובסידיות והקלות מסוי וכלה ב"כבישים שמשרתים רק את המתנחלים" - כגורם לאי השיוויון. היא הוסיפה שיש להשקיע בחינוך לשיוויון, בשיוויון בתעסוקה, בתחבורה ציבורית וכיוב'. סגנית יו"ר הכנסת ח"כ אורלי לוי (ישראל ביתנו). עוד השתתפו בדיון מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה, ורד סוויד, וגב' אורנה הוזמן-בכור, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לפיתוח אזורי. את הכנס סגרה יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי לבני.
מה מאיים על המשק?
בנאומו מנה הנגיד מספר בעיות במשק:
- בעיית האינפלציה - "היא מעל היעד של 1%-3%. יש גורמים חיצוניים למה שגורם עלייה באינפלציה -, מחירי המזון ומחירי הנפט שעולים. נצטרך להתמודד עם זה באמצעות מדיניות מוניטרית (כגון העלאת הריבית - ג"ק).
- הנדל"ן - "צריך להעלות את היצע הדירות. בבנק ישראל אנחנו לא יכולים להשפיע על ההיצע, אלא רק על הביקוש על ידי העלאת הריבית. אבל זה לא פותר את הבעיה של עלייה במחיר הדירות. המדינה התחילה בשיווק קרקע, אבל זה לוקח זמן. ככל שנצליח לבצע (את הבנייה) יותר מהר כך נצליח לטפל בזה".
- מה לעשות עם הגז הטבעי: "מצאנו גז טבעי בכמויות שלא יכולנו לחלום עליהם בשני שדות. תמר ממנו עוד מעט נתחיל להוציא גז, ולוויתן. תמר זה השדה השני בגודל בעולם בעשור האחרון, ולוויתן הוא הראשון בגודלו. עכשיו אנחנו מתחילים לחשוב שאנחנו יכולים לפתור (בעזרתם) את כל הבעיות החברתיות שלנו. אבל זה יקרה רק עוד 10 שנים. אבל גם אז זה רק 1.5% מהתמ"ג שיתווספו לתקציב המדינה. זה חשוב, אבל זה לא גדול. אם נמצא עוד שדות נגיע למקום אחר - אבל אנחנו עוד לא מה".
- חינוך: "אנחנו יורדים ויורדים ויורדים ברמת ההישגים שלנו. הוא סיפר על נציג מאוסטריה ששאל "איך אנחנו יכולים לבנות מדינה אם יש לנו 5 מערכות חינוך. בהתחלה אמרתי שהאיש הזה תמים ולא מבין את המדינה שלנו, במחשבה שנייה חשבתי שאני תמים והוא פחות תמים, וצריך לפתור את התופעה הזו".
- בעיית העוני: "רואים שיש 2 אוכלוסות בהן העוני מרוכז - כ60%. לא יודעים אם הנתונים נכונים, אבל ברור שהוא גבוה. יש לנו הרבה לעשות כדי לטפל בעוני במשק. זה ייקח הרבה מאמצים לשנות את ההתנהגות שם".
- שיעור התעסוקה: "רציתי להתייחס לכך ששיעור ההשתפות בכוח העבודה הוא יחסית נמוך. אם מסתכלים בגברים ונשים שאינם חרדים או ערבים - זה ברמה מערב אירופאית או גבוה ממנה. בעיקר אצל נשים, בגילאי 25-64 שיעור השתתפות הנשים גבוה מהגברים. הבעיה כאן דומה למצב בבעיית העוני".
- המצב הגיאופוליטי: "המשק הצליח לצמוח בשנים האחרונות מאוד יפה. יש טענות מוצדקות שהצמיחה לא חלחלה לשכבות החלשות, אבל לפחות זה נותן לנו אפשרות לטפל בזה. אם המצב הגיאופוליטי יתדרדר, בגלל מה שקורה בסביבתנו ובשל חוסר התקדמות בתהליך עם הפלסטינים - הצמיחה תיפגע.
נציין, שמבנק ישראל נמסר ש"בעתיד הקרוב הם מתכוונים לעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שעומדת כעת על 3.7%. על רקע זה יש להבין מדברי הנגיד שהפגיעה בצמיחה עקב המצב הגיאו-פוליטי תהייה בטווח הארוך יותר ולא ברבעון הקרוב".
לסיכום אמר הנגיד ש"צריכים לנהל מדיניות מקרו כלכלית מאוד מאוד זהירה. כדי שאם נצטרך להתמודד עם המשבר, נוכל להתמודד עם זה כפי שהתמודדנו במשבר האחרון".