ברזילאית מארץ הקודש

עולה חדשה מברזיל נחתה בשבוע שעבר על מסך ערוץ ויוה, וממש כבהזמנה היא מייצגת בכבוד את בנות מולדתה, בסמוך ליום האשה הבינלאומי. מצפייה בפרקים הראשונים מצטייר סיפור מעניין ותפור היטב, כוכבים ברמה גבוהה ביותר שרובם אוחזים בקילומטראז'ים מכובדים על המסך, הפקה מרשימה ועוד.

זהירות, ספוילר: קטע מתוך פרק של "לחיות את החיים" שצולם בירושלים

אבל בראש העניין שמעוררת הסדרה מבחינת הצופים בישראל, נמצאת העובדה שחלקים ממנה צולמו כאן אצלנו, בירושלים. כדי להוריד ציפיות נדגיש שמדובר בסצנות ספורות, אך נתנחם בעובדה שברובן מככב תיאגו לאסרדה ("טרה נוסטרה", "יומן חיים").

הצילומים נערכו במאי 2009, אז שפשפו אבני העיר העתיקה את עיניהן בתדהמה כאשר דמותו המסוקסת והאינסופית (יותר מ-190 ס"מ) של תיגו לסרדה התהלכה בסמטאותיה. אגב, אין זו הפעם הראשונה שנופי ארץ הקודש מגיחים בז'אנר, וותיקי הסדרות זוכרים את צילומי "פנינה שחורה" בירושלים. מה שכן, עם כל הכבוד לנופינו המרהיבים, הם לא מהווים סיבה מספקת להתלוות אל ברונו, דמותו של לאסרדו בנדודיו בעולם.

חותמת איכות

"לחיות את החיים" משתייכת לקרם של הקרם של הטלנובלות. שמן של הסדרות הברזילאיות הולך לפניהן בכל הנוגע לז'אנר. אם זה בגלל הסיפורים המקוריים, הדמויות המורכבות שמצליחות דרך קבע להימנע מליפול להגדרות "הטובים" ו"הרעים" והדרך הנבונה בה הסיפורים מסופרים מתוך כבוד לצופה.

השחקנים בצילומי "לחיות את החיים" בירושלים. גם בגלל ההקשר המקומי

בזכות הגישה לפיה היוצרים לא מתייחסים לצופים כסתומים, אלה יוצאים נשכרים שכן העריכה והכתיבה חוסכים מאיתנו את החזרה האינסופית על דברים שכבר נאמרו, קרו והוצגו. הם גם מניחים, ובכך לדעתי הם טועים, שלצופים יש לב חזק במיוחד שמאפשר להם להתמודד עם סצנות מציאותיות בצורה מוגזמת.

רוצים דוגמה? בטלנובלה ברזילאית, כאשר מצלמים ניתוח, נראה כאילו באמת חותכים בבשר החי. השחקנים מצולמים פעמים רבות מזוויות לא מחמיאות, בלשון המעטה. גם האובססיה הזאת משחקת לטובתנו, הצופים, וגורמת לנו להבחין שאכן, מדובר באנשים בשר ודם, עם פגמים, אסימטריות, ואפילו קמטים, פצעי בגרות ושן עקומה, ירחם השם. זה כולל גם את הכוכבות הראשיות שבולטות ביכולות המשחק שלהן, הרבה יותר מאשר הברביות שמאפיינות את אחיותיהן הלטיניות.

כוכבי הסדרה. נסעו גם לפטרה

הברזילאיות גם מציעות, כדרך אגב, טיול בנופיה המרהיבים של המדינה, ובמקרים רבים, כמו בנוכחית, של מדינות אחרות. בזכותן כבר קפצנו למרוקו, יוון, ארצות הברית, הודו, הולנד והרשימה עוד ארוכה. החוף של ריו דה ז'נירו, למשל, הוא כוכב קבוע עד כדי כך שכאשר צופה מן השורה מגיע אליו במציאות, הוא מרגיש ממש בבית.

כמובן, כל זה אפשרי כי התעשייה הברזילאית ידועה גם בתקציביה העשירים ובכל זאת, כסף אינה מילת המפתח, לפחות לא הבלעדית. כבר ראינו סדרות מושקעות מאוד אך חלולות ומבזות את הצופה. מילות המפתח בכל הנוגע לברזילאיות - כבר אמרנו, הן שלוש: כסף, איכות וכבוד לצופים.

כוכבים אחד אחד

ובכל זאת, למרות כל מה שנאמר לעיל על צילום המציאות, טאיס אראוחו (שבימים אלה מסתובבת ברחובות מולדתה  בהריון מתקדם), הכוכבת הראשית - שעשתה היסטוריה כשבגיל 17 היתה השחקנית השחורה הראשונה שכיכבה בטלנובלה ברזילאית ששודרה בפריים טיים שם, מגיחה הפעם יפה מתמיד, בדמות דוגמנית-על.

הכוכבים של "לחיות את החיים". טלנובלה יכולה להיות גם איכותית

דמותה, הנקראת אלנה, גוברת ביופיה על כל דמויותיה הקודמות שראינו (אליסיניה ב"ללא ספק", נוסה ב"אמריקה" ופרטה ב"צבע החטא"). אך אלנה של אראוחו מתנהלת באותה טבעיות של גיבורותיה הקודמות.

מי שלקחה על עצמה את התפקיד למרר לה את החיים היא לוסיאנה, עמיתה למקצוע, אותה מגלמת אלין מוראס (מואה ב"צבע החטא").

חייה של לואיסנה קשים, ומה שמעצים את שנאתה כלפי הדוגמנית המצליחה היא העובדה (אותה מגלים כבר בהתחלה) שאלנה מתאהבת באביה, מרכוס (השחקן המצוין חוסה מאייר).

ואכן, במרכז העלילה נמצא בין היתר סיפור אהבה חוצה דורות, שעובר תהפוכות כאשר מרכוס רודף השמלות פוגש בדורה (ג'ובאנה אנטונלי, כוכבת "האחד"). עוד בגזרת הגברים אנו פוגשים את מתאוס סולנו, פנים חדשות עבורנו, המגלם שתי דמויות, ג'יורג'י ומיגל, שמככבות בסדרה ובחייה של לוסיאנה. אבל כפי שהקדמנו ואמרנו, הסיבה האמיתית לחיות את החיים ולצפות בסדרה היא תיאגו לאסרדה (ברונו), עם כל הכבוד לסיפור, לצילום, ולכל השאר. לפחות עד הרגע שנזכה לראות אותו במסגרת הסדרה, שותה קפה בנקודת תצפית על הר הזיתים.

"לחיות את החיים", ויוה, א'-ה' ב-19:05. ו' ב-14:00 פרקי השבוע ברצף