שתף קטע נבחר
 

האביר קר המזג רוכב על שני גלגלים

אתה לא מבין שהאופנוע כמעט לא משחק תפקיד בפנטזיה שלי ושל חברות שלי. הרוכב עצמו הוא מושא הכמיהה

תמיד דמיינתי גבר בחליפת עור צמודה, עם סליידרים משופשפים. גבר אמיתי, לא מגולח, שרירי, והכי חשוב - כזה שיורד בנונשלנט בהנפת רגל מהמפלצת העוצמתית שלו. אולי אפילו אחד שמניף אותי בהחלטיות (לאחר שהסכמתי) על המושב האחורי ומעיף אותי לטיול שמשאיר את הברכיים שלי רועדות כל השבוע בציפייה לטיול הבא.

 

 

אז איפה הבעיה, אתה שואל? למה אני כל כך כועסת? זה בגלל שאתה לא מבין שהאופנוע כמעט לא משחק תפקיד בפנטזיה שלי ושל עוד נשים אחרות שאני מכירה. הרוכב עצמו הוא מושא הכמיהה, והדימוי של האביר קר המזג שתמיד נמצא בשליטה, הוא זה שמתדלק את הדמיון. אני צריכה שימלא את החיים שלי בריגושים ולא שיכפה עלי אי נוחות כדי לפצות על משהו.

 

מספיק לי לראות תמונה שלך משכיב בעוז עד הצ'ופצ'יק של הדבר הזה שאתה כל כך אוהב להראות לחברים שלך. נהנית מההזמנה הפתוחה להתיישב מאחוריך ולהרגיש כיצד אני מכריחה את עצמי לסמוך עליך למרות הפחד. אני רוצה גם לדעת שברגע שלא אוכל עוד, תתחשב ותאט או תוריד בכמה רמות את מפלס התעוזה. כן, אני רוצה שכשאני איתך תשים אותי במרכז ותחשוב שאני צריכה להתרגש ולספוג מהחוויה, לא רק לצפות שהרכיבה תסתיים כדי שאוכל לברוח מהסיוט.

 

ברוב הזמן אני רוצה את האופנוע ברקע, לא חלילה שיעלם או ידחק הצידה ולאט לאט יעזוב את חייך. רק מבקשת שבהקשר שלנו ייכנס כאורח שמתבל את החיים ומוסיף סיפורים וחוויות ולא יהפוך לעול מעיק שחייבים להשתמש בו כדי שאתה תוכל להמשיך להרגיש גבר. כן, מה יקרה אם למשל ביציאה לבילוי אני אאסוף אותך עם רכב הליסינג מהעבודה, זה שאתה בז לו כל כך?

 

תן לי את המקום שלי, ואל תפחד שזה יבוא על חשבון האופנוע היקר שלך. לא יקרה כלום אם פעם אחת תגיע למפגש עם החברים שלי בבגדים אנושיים ונושמים. אני לא צריכה שהמדים הכל כך בולטים שצועקים לכל עבר היכן אתה ממוגן וכמה אתה צריך את השריון שלך, יהפכו לתיאור העיקרי שלך בין האנשים שראו אותך איתי ולא באמת מכירים אותך. כל כך חשוב לך, תספר להם שאתה רוכב, אבל תיראה מידי פעם כאדם רגיל.

 

לא רוצה תמיד לראות את הקסדה שלך מול העיניים

תפנה מידי פעם את היד מהקסדה. באחת תחבק אותי, ובשנייה תנפנף תוך כדי דיבור. אני לא רוצה תמיד לראות את כיסוי הראש שלך מול העיניים. מבחינתי הקסדה חשובה לרכיבה בלבד ומאבדת כל ערך לאחר שירדת מהרקטה שלך. דע לך שהרגע היפה ביותר בקסדה הוא הרגע שאתה פורם את הרצועה ומתחיל להרים אותה מעלה מעלה, עד שאני רואה את ראשך נולד מתוכה. תחילה סנטר, אחר כך שפתיים, ובשיא ההתרגשות - העיניים המחייכות לקראתי.

 

עשה לי טובה וחסוך ממני את ההוכחות למקצוענות שלך. אני מתמוססת מגאווה כשאני רואה אותך על גלגל אחורי בתמונות בפייסבוק. זה מספיק לי. אני מתה מפחד כשאתה מאיץ כאילו הניפו את דגל המרוץ, או כשהגלגל מתרומם באוויר, אז אני בכלל לא יודעת מה לעשות עם עצמי. נשבעת לך שלא אלמד לאהוב את זה. יש דברים שאני אוהבת מרחוק, בתיאוריה. אז למה למרות שביקשתי כבר כמה פעמים, אתה ממשיך להתעקש? האם זאת הדרך שלך להגיד לי שאתה לא רוצה אותי מאחור?

 

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רוב הזמן אני רוצה את האופנוע ברקע
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים