מספיקבבקשה

כל הסממנים שהפכו את פסטיבל הקולנוע העצמאי בסנדאנס לשם נרדף לקולנוע היפסטרי בלתי נסבל, מצויים גם ב"שמחתודהעודבבקשה" ("Happythankyoumoreplease") - כותרת מעצבנת, מראית עין של שנינות, שטף קלישאות, והדמויות הכי משעממות שניתן להעלות על הכתב.  

צפו בטריילר של "שמחתודהעודבבקשה"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0311/103111800_sameah_treiler.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-540.MoviesHP-636.MovieReviews&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

קלישאה מספר 1: סופר ניו יורקי צעיר המגשש אחר פריצת דרך (ג'וש רנדור מ"איך פגשתי את אמא שלך", שגם כתב וביים), מוצא עצמו מטופל ביתום שחור ומעוצב להפליא שנדבק אליו ברכבת התחתית ומשחרר אותו מתסביכיו.

קלישאה מספר 2: זוג חבריו של הנ"ל (הקלישאה הברוקלינאית זואי קאזאן ופבלו שרייבר) תוהים אם להישאר ביחד או להיפרד, בעקבות תביעתו של הגבר לעזוב את ניו יורק ולעבור ללוס אנג'לס, מה שמאפשר לתסריטאי מהפסקה הקודמת לייצר כמה תובנות בנאליות ושנונות-עלק על ההבדלים בין שתי הערים.  

קלישאה מספר 3: ידידתו החולנית והססגונית של אותו אחד (מאלין אקרמן) מתקשה לזהות את הגבר הנכון גם אם זה יופיע ממש מולה, מה שאכן קורה כאשר מישהו (טוני הייל, באסטר מ"משפחה בהפרעה") ממקום עבודתה מנסה, בדרכו הקולנית מדי, לחזר אחריה.

קלישאה מספר 4: חזרה אל ההוא מקלישאה מספר 1, שפוגש באקראי מלצרית וזמרת מתחילה (קייט מארה), ומציע לה לוותר על ה-one night stand הנדוש לטובת, מה אתם יודעים, שלושה לילות רצופים.

ננסח זאת כך: בדיוק לפני שבוע, עם היוודע שמות הזוכים באוסקר, הזדרזו מביני עניין למיניהם לטעון כנגד הנוסחתיות הכבדה והשמרנית שהביאה ל"נאום המלך" את הפסלון המיוחל. אך דומה שזוכה האוסקר הבריטי המעונב מחוויר אל מול ערימת השבלונות שמרכיבה את "שמחתודה" וכו'. ללמדך, שהקולנוע האמריקאי העצמאי, ברובו, נהפך זה מכבר לעוד מאותו דבר, מחניף קהל אופנתי שממיר את הפפיון בווינטג'.

קייט מארה וג'וש רנדור. סטוץ של לילה הופך לשלושה

הסיטואציה הבסיסית של הסרט, קלישאה מספר 1 דלעיל, היא החומר שממנו עשויים סיטקומים שאינם צולחים על פי רוב יותר מעונה אחת. הגיבור שאינך יודע אם לחבב או לתעב אותו (וואו, זה בדיוק מה שאומר המו"ל, שדוחה את הרומן שכתב, על הגיבור שם...), שהופך לאדם בוגר וטוב יותר בזכות הופעתו הפלאית של ילדון שחור ומסתורי בחייו (ע"ע "עישון" שכתב פול אוסטר, כמו גם "מדוזות" הישראלי, שתיאר סיטואציה דומה בצורה עדינה ויפה בהרבה). אבל אין בה, בקלישאה הסנטימנטלית הזו, שום דבר בעל עומק או ערך, חוץ מחנפנות מודעת לעצמה, קרה ומחושבת, לקהל.

הסיטואציות מתפתחות בדיוק כפי שהיית מצפה מ-crowd pleaser נוסח סנדאנס (שם הוא אכן גרף את פרס חביב הקהל). למעשה, שם הסרט, שמבוסס על איזה דבר חוכמה הודי, הוא הספוילר שלו. ואם להסתלבט עוד קצת על הכותרת, הרי שזה מסוג הסרטים שבסופם הדבר האחרון שאתה באמת רוצה זה "עודבבקשה".

זהו סרט על אנשים המתמודדים עם שינוי בחייהם. רוצה לומר, זהו עוד סרט על אנשים המתמודדים עם שינוי בחייהם. אבל מדובר בדמויות שנותרות בלתי מצודדות לפני ואחרי, בסיפורים שלא באמת אכפת לך כיצד יתפתחו ובניסיון פתטי לזרות מצב רוח טוב באמצעות בובון שחור (הילד-שחקן-דוגמן מייקל אלגיירי), ופזמון סיכום בסגנון "הבה נגילה" ("Sing Happy" מתוך המיוזיקל "Flora the Red Menace" של ג'ון קנדר ופרד אב, שמבצעת המלצרית המזמרת).

"שמחתודה", על כן, הוא קלישאה של קולנוע עצמאי. בנאליה סנדאנסית טיפוסית, למי שאי פעם סבר שהצירוף הזה מחזיק דבר והיפוכו. לאתודהמספיקודי.