דעה: אין דרך להגביל את שכר הבכירים
הליך קביעת התגמולים לבכירי הארגונים הינו תהליך "כוחני" שבו בכירי הדירקטוריון דנים, באופן עקיף, בשכר שלהם עצמם. הממונה על השכר לשעבר, רמי פרידמן, סבור כי הניסיון האמריקני מלמד שחקיקה אינה יעילה בהגבלת השכר
אין כלי או טכנולוגיה שבאמצעותם ניתן לקבוע אובייקטיבית וחד משמעית מהו השכר והתנאים הנלווים ההגיוניים לממלא משרה בכירה. כלומר, למרות שקיימות תיאוריות המנסות להגדיר את רמת התגמול הרי שבפועל התגמול מתבצע בדרך כוחנית, כאשר הבכיר יוצר תדמית של יחיד ומיוחד. התדמית בונה חשיבה לפיה הארגון משלם השכר ייפגע בביצועיו העסקיים או אף ידרדר בעולם העסקים אם הבכיר לא יעמוד בראשו - תמורת שכר מופלג - כמובן.
לכאורה, חוק שכר הבכירים בישראל, ולחלופין בארה"ב, נועד להבטיח את המשך שירותם של עובדים ברמה התואמת את ציפיות הארגון. החוק נועד להעלות את רמת הביצוע הכמותית והאיכותית של הבכירים. כמובן שטיפול בחוק באמצעות ועדות מעורר בצדק מחלוקות ולכן עדיף לטפל ישירות בנושא ולא באמצעות ועדה. ראוי גם להימנע מעיסוק פופוליסטי בפערי השכר בין בכיר לזוטר כל עוד אין הסכמה והחלטה ברורה. הטלת מגבלות שתואמות את "דעת הציבור" אינה בהכרח צודקת.
הבעיה, למעשה, היא שהליך קביעת התגמולים לבכירי הארגונים לפי תזכירים, דו"חות ומחקרים בארה"ב ובישראל הינו תהליך "כוחני" שבו בכירי הדירקטוריון בעת דיוני התגמול בוחנים את השלכות החלטתם על שכרם הם. ההנחה היא שאם בארגון א' יעלו את התגמולים זה ישליך על שאר הארגונים בענף. לפיכך הדירקטורים בחלקם דנים, באופן עקיף, בשכר שלהם עצמם.
לחץ לסטות מהוראות החוק
גם אם יחוקקו חוק, השכר המירבי בשוק יקבע תחת לחץ אדיר של מנהלים וארגונים לסטות מהוראות החוק. זאת ניתן ללמוד מניסיונה של ארה"ב שבה נחקק חוק ספציפי שקבע רגולטור (צאר) שמפקח על שכר הבכירים ב-9 התאגידים שקבלו סיוע ממשלתי כדי לשרוד את המשבר בתקופת תחילת שלטונו של אובמה.
לקראת סוף השנה "הכספית" הראשונה של החוק, שלושה תאגידים שממשל אובמה נאלץ להצילם מספר חודשים קודם לכן, החזירו לממשל את המענקים וההלוואות שקבלו. כתוצאה מכך הם יצאו מהפיקוח והעלו באחוזים רבים את שכר המנהלים שחלקם אשם בהסתבכות ארגונם עד כדי הגעה לפשיטת רגל.
אובמה ממשיך לדרוש הגבלה של שכר הבכירים בוול סטריט. אנו רואים בהדרגה כיצד דרישתו נכשלת ולא מציאותית לנוכח הגידול העצום בשכר ובתגמולים בחודשים האחרונים. הדבר בולט במיוחד בבונוסים שמשלמים בוול סטריט בימים אלה.
עם זאת, לחוק שכר הבכירים מירבי יש תוקף ציבורי רב. הוא מצהיר שהמחוקק איננו מוכן להסכים לפערי השכר בישראל ומקווה שהמערכת הערכית, הציבורית וחבר הדירקטוריונים יעשו את "העבודה" וירסנו את רמת שכר הבכירים בתאגידים. האיתות חשוב מאוד אך ישדר "חוסר אונים" אם לא יהיו כל תוצאות, אפילו לכאורה. לכן צריך לקוות שהלחץ בנושא ועצם הדיון יגרמו להפעלת שיקול דעת והגיון יותר מבעבר.
פרופ' אברהם (רמי) פרידמן, דיקן המרכז ללימודים אור יהודה. לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר באוצר.