נסיך שהפך למלך: דל פיירו ישחק בחינם ביובה
למרות 18 העונות שכיכב בקבוצה, הנהלת הגברת הזקנה לא ששה לתת ל'אלה' לפרוש בכבוד וגם הפעם מערימה קשיים על הארכת חוזהו. אבל הוא החליט שהאהבה תנצח בכל מחיר
בעולם שכזה, כדורגלנים שעמידים בפני כסף הם ללא ספק זן נדיר, חיה בסכנת הכחדה. ממש כמו ל"ו צדיקים שעליהם העולם עומד, ישנם כמה שחקנים ששומרים, בשארית כוחם, על ערכי הנאמנות והרומנטיקה של הכדורגל, ומונעים ממנו להפוך סופית למכני ונטול רגש לחלוטין.
אחד המפורסמים שבאותם 'צדיקים', אם לא המפורסם מכולם, הוא אלסנדרו דל פיירו, שמשחק זו העונה ה-18 במדי יובנטוס, המועדון המפואר אליו הצטרף מפאדובה הקטנה ב-1993. השאיפה של 'הנסיך' היא לסיים את הקריירה במועדון בו היא החלה, אולם עד לפני שבוע ימים בדיוק, כלל לא היה בטוח שזה יקרה. זאת אומרת, עד שדל פיירו החליט שהאהבה תנצח. בכל מחיר.
ברקו, לא רק אתה
יחס מחפיר לכוכבים, סמלים ואגדות עבר אינו מנת חלקו הבלעדית של הכדורגל הישראלי, כך מסתבר. יובנטוס, מועדון הפאר האיטלקי, מפגין בחודשים האחרונים התנהלות ביזיונית כלפי הקפטן שלו, אלכס דל פיירו, שלמעשה מסמל לבדו את מה שנשאר מיובנטוס הגדולה של ימים עברו.
בחודש יוני הקרוב יפוג חוזהו של דל פיירו בקבוצה, שבדיוק תחגוג את סיום עבודות הבנייה של אצטדיונה החדש. תקוותו של דל פיירו, לה שותפים האוהדים, השחקנים וכל מי שקשור בדרך זו או אחרת לקבוצה, היא להוביל את יובה למשכנה החדש, כראוי למי שלבש לאורך כל הקריירה את מדי הביאנקונרי, גם בליגה השנייה. אולם ההנהלה, כך עושה רושם, לא ממש מתלהבת מהרעיון. אחרת קשה להסביר מדוע אנו נמצאים פחות מארבעה חודשים לפני ש'אלה' בן ה-36 יהפוך לשחקן חופשי, ועדיין הוא אינו יודע בוודאות היכן ישחק בעונה הבאה.
סוגיית הארכת החוזה של אלכס הפכה לסחבת מייגעת ומבישה, שנמשכת בימים אלו. זה חודשים ארוכים שאנדראה אניילי, נשיא יובה בעונתו הראשונה, ובפה מארוטה, המנהל המקצועי שהגיע בקיץ מסמפדוריה, דוחים את ההתעסקות בחוזהו של הקפטן וטוענים ש'יהיה בסדר'.
דל פיירו, מצידו, נשאל בעניין החוזה בראיונות שונים עוד בעונה שעברה ותמיד השיב כי הוא סומך על ההנהלה והדרך לא אצה לו. אבל הסבלנות שלו לא מנעה ממנו את העלבון שבישלה לו ההנהלה, שרק לפני חודש לערך מצאה לנכון לשבת לשולחן הדיונים עם סטפאנו, אחיו ומנהלו של השחקן. בשתי שיחות שנערכו מאז לא יצא עשן לבן, והסאגה, כאמור, מסרבת להסתיים.
בכלל, בעונות האחרונות נאלץ דל פיירו להקיז דם כדי לזכות בחוזים חדשים. מ-2007 ועד היום חתם הנסיך מדי עונה על חוזה לעונה בודדת, בדרך כלל לאחר סאגות מתישות ולא ברורות. אחרי הכל, הצעות לא היו חסרות לו, ויובה בעידן הפוסט-קאלצ'ופולי היא לא בדיוק בארסה, כך שלשחק בשורותיה זה לא בדיוק לוקסוס שייתכן ולא הולם את יכולתו.
אוהדי יובנטוס. בסוף הם מקבלים רושם שדל פיירו אשם בסאגה (צילום: AP)
בחמש העונות האחרונות דל פיירו סיים פעם אחר פעם כמלך השערים של הקבוצה וכשחקן המצטיין שלה. זה לא הפריע ליובה המקרטעת לחלק חוזים על גבי חוזים לשחקנים בינוניים ובינוניים יותר, ובו זמנית להתיש את הקפטן, המנהיג והשחקן הטוב ביותר שלה עד שקיבל חוזה משלו.
העונה, הביזיון גדול מתמיד, מאחר והשיקול המקצועי כלל לא אמור להילקח בחשבון. העונה הבאה - מלבד שתהיה הראשונה של יובה באצטדיון החדש ועל כך שלדל פיירו מגיע לשחק בבית הטרי אין עוררין - תהיה האחרונה של 'אלה' בקריירה, או לפחות ביובה, כפי שכבר הצהיר.
בכל מצב, בכל עונה, ובלי קשר ליכולת, כסף או כל שיקול אחר, אמורה ה'וקיה סניורה' לתת לסמל הכי גדול שלה מאז ומעולם לסיים את הקריירה במדיה, בדיוק כמו שהחל אותה, על אחת כמה וכמה כשהמועדון חונך מען חדש והנסיך יכול להפוך לשחקן האיטלקי הראשון בהיסטוריה שמשחק עם קבוצה אחת בשלושה אצטדיונים שונים בשלושה עשורים שונים.
איכשהו, התקשורת האיטלקית הצליחה להציג דווקא את דל פיירו כאשם בכל הסיפור. בחודש האחרון דווח מספר פעמים כי הצדדים לא מגיעים לכדי הסכמה עקב הדרישות הכספיות הגבוהות של הנסיך. בפועל, הוא הסכים לקיצוץ של 50 אחוז בשכרו - מ-4 מיליון יורו שהוא מרוויח העונה ל-2 מיליון בלבד בעונה הבאה - אולם ההנהלה מציעה מיליון יורו.
כן כן, מיליון יורו בלבד, שעשויים לתפוח ל-1.5 מיליון הודות לבונוסים שונים. בקיצור, המחלוקת, כך לפי התקשורת, הסתכמה בחצי מיליון עד מיליון יורו. הבנתם נכון - מה שמנצ'סטר סיטי משלמת ליא-יא טורה ב-3-4 שבועות, יובה לא מסכימה לשלם בעונה שלמה למי ששירת אותה 18 שנה.
אגב, מבחינה פיננסית, אין ספק שדל פיירו גם מכניס המון כסף למועדון. הפרסומת באתר הקבוצה שמובילה לחנות המקוונת עדיין מציגה חולצה עם השם שלו, שהרי ליובה אין כוכב גדול יותר, ובהחלט ניתן להסיק שנתח גדול ממכירות המרצ'נדייז רשום על שמו, כמו גם כרטיסים ומנויים. בלי דל פיירו ובופון, יובה היא פשוט אסופה של שחקנים בינוניים ששווה אמצע טבלה. דל פיירו ובופון הם הם הסיבה שקבוצות ושחקנים ברחבי העולם עוד רוחשים כבוד לגברת הזקנה, הלא הם מייצגים את יובה הגדולה של פעם.
כך, כל שחקן גדול שפגש את היובנטינים בשנים האחרונות סיפר על ההתרגשות מכך שישחק מול הנסיך, ובכלי התקשורת האירופיים כל דיווח על משחק של יובה מתמקד בו, כשגם בהיעדרו מתוארת הקבוצה כ'דל פיירו וחבריו'. כשתיירים מהמזרח הרחוק עושים את כל הדרך לאיטליה כדי לראות משחק של יובה, הם לא עושים זאת כדי לצפות בסימונה פפה. דל פיירו, אם תרצו, הוא פניה של יובנטוס ברחבי העולם.
חוזה 'ביאנקו', לתשומת ליבו של הדור הצעיר
הפרסומים המעוותים של התקשורת לא הותירו לאלכס ברירה - בלתי סביר שההנהלה מעליבה אותו ולא חותמת על חוזה, ובנוסף האוהדים מקבלים רושם מוטעה לפיו הוא אשם בכך. וכך, לפני שבוע בדיוק, שיחרר הנסיך הודעת וידאו מיוחדת באתרו הרשמי, כשמאחוריו ניצב ה'מולה אנטונליאנה', המונומנט המפורסם של העיר טורינו.
"כל הפרסומים האלה לא נכונים. נפגשתי עם הנשיא אניילי כדי לדבר איתו על התשוקה שלי למשחק, הרצון שלי להמשיך לשחק ולהצליח, לא על כסף", הצהיר דל פיירו, "אם כסף היה מעניין אותי, הייתי נענה להצעות מקבוצות אחרות ומרוויח הרבה יותר, זרמו אליי הצעות מפתות גם בשנים האחרונות. אני יכול להבטיח לכם שאני אשחק בשנה הבאה ביובנטוס, פשוט כי אני מוכן לחתום על כל חוזה, לא משנה מה התמורה הכספית. החוזה הראשון שלי כאן היה חוזה 'ביאנקו', וגם החוזה האחרון שלי ביובה יהיה כזה".
במילים אחרות, דל פיירו מוכן לשחק גם בחינם. הוא יחתום על חוזה 'ביאנקו', ריק, כשהסכום שירוויח ימולא רק אח"כ. ותאמינו לו כשהוא אומר שכסף לא משחק אצלו תפקיד.
אם 18 שנה באותה קבוצה וירידה לליגה השנייה לא שכנעו אתכם, הרי שברור שגם היום הוא יכול להרוויח הרבה יותר ממיליון או שני מיליון יורו במקום אחר. לא חסרות קבוצות באירופה שירצו בו, על אף גילו המתקדם, ולו רק בשביל להגשים לאוהדיהן חלום, וכמובן שב-MLS יקבלו אותו בזרועות פתוחות.
סילביו ברלוסקוני. לא הפסיק לנסות לשכנע את 'אלה' לעבור למילאן (AP)
גם בעבר אמר הנסיך 'לא' להצעות שקשה לסרב להן, הכל על מנת להישאר ביובה. סילביו ברלוסקוני הפעיל עליו מכבש לחצים אדיר כדי שיעבור למילאן ב-2005, עת קאפלו התעלל בו והפך אותו לשחקן ספסל, אלכס פרגוסון הודה שניסה במשך שנים לצרף אותו ליונייטד, ודיווחים על הצעות שקיבל מהקבוצות הגדולות ביבשת זרמו מסוף שנות ה-90 ועד לפני שנה -שנתיים.
אפילו בסוף עונת 2007/8, אותה סיים לראשונה בקריירה כמלך שערי הסרייה A, התעניינו ברצלונה וצ'לסי בשירותיו לאור הסחבת בהארכת חוזהו, אלא מה. אגב, בסיום המשחק מול מילאן בסיבוב הראשון העונה, בו כבש את אחד משני השערים של יובה והפך לכובש מספר 1 שלה בליגה הבכירה בכל הזמנים, ניגש אליו ברלוסקוני בחדר ההלבשה ולאחר שבירך אותו הציע לו לסיים את הקריירה במילאנלו. דל פיירו סירב בנימוס.
ההודעה שלו למעשה הציבה את הנהלת הקבוצה עם הגב לקיר, שהרי אם השחקן מוכן להשתכר מאומה, אין שום סיבה לא להאריך לו את החוזה. ואכן, 24 שעות לאחר מכן, בראיון לרשת 'סקיי', הצהיר בפה מארוטה, המנהל המקצועי שאחראי לפארסה - והעובדה שאדם שמועסק במועדון שמונה חודשים יקבע את עתידו של סמל שמשחק בקבוצה 18 שנה היא אבסורד - כי הוא בטוח שדל פיירו ישחק ביובה גם בעונה הבאה. תודה רבה באמת.
עם זאת, בימים האחרונים דווח כי הצעד של דל פיירו, שלא הותיר ליובה ברירה, הכעיס מאוד את הנשיא אניילי, חברו הטוב, שאמנם יאריך לו את החוזה, אך לא מעוניין לראות אותו במועדון לאחר הפרישה כמאמן או מנהל. יש לציין כי כשהדיווחים הללו מגיעים מרשת 'מדיהסט' שבבעלותו של סילביו ברלוסקוני, ימים ספורים לפני ההתמודדות בין יובה למילאן, ניתן להניח כי יש בהם משום ניסיון ליצור אי שקט במחנה הביאנקונרי.
"יובה בלי דל פיירו לא קיימת"
כצפוי, הצהרת האהבה הזו של הקפטן לקבוצתו גררה תגובות רבות. בין היתר, הודה לו לוצ'אנו מוג'י, המנהל המקצועי של יובה לשעבר, כשאמר:"c'e solo un capitano (יש רק קפטן אחד, שורה משיר של האוהדים על הקפטן). תודה אלסנדרו, סמל של כדורגל שלא קיים עוד". דויד טרזגה, חברו לחוד במשך עשור, שלח מסר: "אני מקווה שהוא לא יגמור את הקריירה ביובה כמוני. זה פשוט אבסורד, אני לא מבין למה עושים לו את זה".
מיקלה פדובאנו, חלוץ עבר נוסף של יובה ששיחק בקבוצה באמצע שנות ה-90, הצהיר כי "דל פיירו לא מקבל מספיק כבוד", ורומאו בנטי, ששיחק בביאנקונרי בשנות ה-70, הכריז:"תשכחו מהיותו סמל, הוא צריך להישאר כי יש לו הרבה מה לתרום. בלעדיו יובה כבויה. צריך להאריך לו את החוזה לא בגלל העבר שלו, אלא בגלל שהוא השחקן היחיד ביובה הנוכחית שמקפיץ את האיכות של הקבוצה".
לקו של בנטי הצטרף העיתון 'קוריירה דלו ספורט' שיצא בכותרת: "קדימה יובה, האריכי לדל פיירו את החוזה מיידית - לא רק כי הוא סמל, הוא פשוט אחד השחקנים הטובים בקבוצה". התגובה היפה ביותר הייתה של מישהי קצת פחות מפורסמת, בלוגרית הכדורגל האיטלקי, אנה איטליה, שכתבה:"זו לא יובנטוס שאמורה לחתום על חוזה 'ביאנקו' ולהגיד לדל פיירו למלא סכום, אחרי 18 שנים של שירות למופת?".
אניילי, אם הוא אכן כועס, יכול להאשים רק את עצמו. עם כל הכבוד למארוטה, מתוקף היותו הנשיא וחברו הטוב של דל פיירו, היה אמור אניילי לקום ולחתום לו בעצמו על הארכת החוזה. אבל לאניילי הצעיר אין את הקלאסה והחוכמה של ג'אני אניילי המנוח, אבי האימפריה.
מה גדול המרחק בין ג'אני, איל הון בעל השפעה עולמית ומתלבש בחסד שהיה חברם הקרוב של שועי עולם, ולפי מקורות יודעי דבר גם מאהבה של הגברת הראשונה של אמריקה דאז, ג'קי קנדי (ולפי מקורות פרועים יותר, אף אביו הביולוגי של ג'ון פ.קנדי ג'וניור), לבין אנדראה הבנאלי והרופס, 'שכיר' של המשפחה השלטת שעשוי לאבד בעתיד הקרוב את כסאו, אם יובה תמשיך להיכשל.
ומה שונה היחס לו זוכה 'אלה' דל פיירו, ה'בנדיירה' (דגל, סמל) של יובה, מהיחס לו זוכים סמלים אחרים. ראיין גיגס כבר בן 38 אבל ישחק ביונייטד גם בעונה הבאה, חאבייר סאנטי ואינטר אפילו לא חושבים על פרידה, פרנצ'סקו טוטי ישתכר כ-4 מיליון יורו בעונה ברומא עד 2014 לפחות (אף על פי שנראה שמדובר כבר היום בסוס די מת) ואם הדברים היו תלויים באדריאנו גליאני, הרי שפאולו מלדיני היה משחק במילאן עד היום.
אנטוניו לבאטה, מהאתר הבריטי 'פוטבול איטליה', ראה את הנולד, כשכתב בטורו 'הערך של דל פיירו' מיום 23.2, ימים ספורים לפי הכרזתו של הקפטן, כי "ניתן לקוות שמארוטה ושותפיו לא מתכוונים לשחק על הקשר של דל פיירו לחולצה של יובה, אותו קשר שלא ניתק גם כשיובה ירדה לליגת המשנה. אם הוא ירוויח מיליון יורו בעונה, יווצר מצב בו רק דה צ'לייה, מאנינגר, רינאודו וסורנסן ירוויחו פחות ממנו. אפילו ב-1995, בגיל 21, הוא הרוויח 1.8 מיליון".
דל פיירו. די ואיו: "יובה בלעדיו פשוט לא קיימת" (צילום: AFP)
אכן, לבאטה צפה כי אהבתו של 'אלה' ליובה תשיג למארוטה את מבוקשו ותוריד את דל פיירו על הברכיים. כמה חבל שעד שיש שחקן שאהבתו לקבוצה לא נמדדת בכסף, דווקא הקבוצה משתמשת בזה נגדו.
מה שבטוח, את מעמדו כאחד הסמלים הגדולים אי פעם דל פיירו קיבע כבר מזמן, וככלות הכל, נראה כי אין מה או מי שימנע ממנו להשיג את מבוקשו ולסיים את הקריירה במדים הלבנים-שחורים, כיאה לנסיך שמזמן הפך למלך.
ויובה? היא הולכת ודועכת, ומאבדת מהזהות שלה. כששחקן מוביל פורש או עוזב, נוהגים לחזור ולומר שהקבוצה הייתה קיימת לפניו, ותתקיים גם אחריו. במקרה של יובה, זה בכלל לא בטוח. יובה הגדולה הולכת ונעלמת, ודל פיירו הוא השריד האחרון ממנה. אם היא תמשיך עם ההתנהלות הבעייתית ולא תשתפר בצורה ניכרת מבחינה מקצועית, יכול להיות שאחרי הפרישה של הנסיך כל שיישאר מיובה האגדית הוא רק השם.
או כמו שסיכם זאת מרקו די ואיו, חלוץ בולוניה, יממה לפני שחגג צמד מול הגברת בשבוע שעבר: "הוא מנהיג, מקצוען מדהים ואדם נהדר. הוא סמל שעשה הכל בשביל הקבוצה שלו. אם יובה רוצה לחזור לימים שלה היא יכולה לעשות זאת רק עם דל פיירו בסגל. זה הרבה מעבר לאספקט כזה או אחר, זו הנוכחות שלו במועדון. בואו לא נשלה את עצמנו: יובנטוס בלי דל פיירו פשוט לא קיימת".
לפנייה לכתב/ת 
