לינקולן והטרנספר: "שחורים - למרכז אמריקה"

נאום גטיסברג שנשא ב-1863 נשיא ארצות הברית דאז, אברהם לינקולן, שימש השראה לעם האמריקני במשך דורות. מעשיו האמיצים לשמירה על אחדות ארצות הברית, שהובילו למלחמת האזרחים (1865-1861) ולשחרור העבדים נחרטו בהיסטוריה האנושית. עם זאת, ספר חדש מציג ציטוטים של הנשיא הנערץ, שמטילים צל על תדמיתו.

בספר, שכתבו ההיסטוריונים פיליפ מאגנס וסבסטיאן פייג', מובאת תכניתו של לינקולן מ-1862 ליישב מחדש את האזרחים האמריקנים השחורים במושבות בריטיות במרכז אמריקה. "למען הגזע שלכם, עליכם להקריב משהו מהנוחות שלכם בהווה, כדי להשיג גדולה הזהה לזו של הגזע הלבן", טען לינקולן לפני קהל של שחורים חופשיים ממדינות הצפון.

למעשה, הטענה בדבר תמיכתו של לינקולן ברעיון יישוב השחורים מחדש מוכרת זה שנים בקרב היסטוריונים, גם אם לא בקרב הציבור הרחב, אך הספר הנוכחי מוסיף הוכחות לטענות חריפות יותר נגד הנשיא. השניים, שהסתמכו על מסמכים שטרם נחשפו מהארכיונים הלאומיים של ארצות הברית ושל בריטניה, טענו כי לינקולן המשיך לקדם את המדיניות הזאת, גם לאחר ששחרר את עבדי הדרום ב-1863.

"האקלים במרכז אמריקה מתאים לכם פיזית"

לפי הספר, שנקרא "יישוב לאחר שחרור", הנשיא האמריקני סבר ששחורים ולבנים אינם מסוגלים לחיות יחדיו במדינה אחת. הוא אף האשים את השחורים שחזו לעצמם חיים קבועים בארצות הברית בהיותם "אנוכיים". לטענת לינקולן, מרכז אמריקה הוא מקום עדיף בשבילם "בעיקר משום שהאקלים שם דומה לזה של ארצותיכם המקוריות, ולכן מתאים לכם פיזית".

פייג' ומאגנס סיפרו כי יש בידיהם הוכחות ליישוב המחלוקת ההיסטורית בדבר משך תמיכתו של לינקולן ברעיון. לדבריהם, הוא המשיך לקיים מגעים דיפלומטיים חשאיים עם הבריטים, כדי ליישב את העבדים המשוחררים במושבה בהונדורס הבריטית, כיום בליז. במסמכים גם התגלה אישור רשמי של לינקולן לסוכן בריטי להתחיל בגיוס מתנדבים להקמת המושבה.

לטענת מאגנס, "הוא לא ויתר על הרעיון, והיה פעיל מאוד בקידומו במגזר הפרטי באמצעים דיפלומטיים". לפי המסמכים, לינקולן התעניין ביוזמה עד 1864 ושאל את שר המשפטים אם יוכל להמשיך להיעזר ביועצו לענייני התיישבות, על אף שהקונגרס ביטל את מימון משרתו. יש לציין, שישנן ראיות רבות לכך שלינקולן נטש את רעיון היישוב, וחיפש פתרונות אחרים למתח הגזעי באמריקה.