הגז לישראל במרכז חקירות השחיתות במצרים
כשלושה שבועות אחרי ההפיכה, קשה להעריך מה יילד יום אצל השכנה מדרום, כיצד ייראה המשטר ומה יהיה יחסו כלפינו. דבר אחד בטוח - ה"מושחתים" שסחרו עם ישראל על הכוונת
מדינה על פרשת דרכים: איש במצרים, לא בתוכה ולא מחוצה לה, יכול לנבא לאן מועדות פניה של ארץ הנילוס. אולם בשלושת השבועות האחרונים, מאז הודח הנשיא מובארק, מתגבשות להן כמה מגמות, שכמובן קשורות גם לישראל.
אחת הבולטות שבהן היא המלחמה בנגע השחיתות. בשבועות האחרונים מרבה העיתונות המצרית, הממסדית והעצמאית לפרסם כל פרט בנוגע לחקירות, התפטרויות, מעצרים, הגבלות וחשדות נגד בכירים מהמשטר שנפל.
בנוסף, עולה גם יחס עוין מאוד כלפי מי שעד לא מזמן שלטו בעיתונות הממסדית ביד רמה, ואחת הדרכים שבהן משתמשים העיתונים לבטא את השקפתם היא באמצעות הקריקטורות. למשל, ביומון הממסדי-לשעבר "אל-אהראם", כמו גם בעיתונים אחרים, מתפרסמות קריקטורות המתארות את המאבק במעשי השחיתות של מי שעד לאחרונה זכו לדברי הלל ושבח מאותם עיתונים.
המאבק ב"מפלצת השחיתות" במצרים. אדם אחד מנסה להרוג אותה וחברו קורא לעברו: "היזהר מהזנב!" ("אל-אהראם", 3 במרס)
מגמה בולטת נוספת היא הטלת ספק ובחינה מחדש של עקרונות המשטר הקודם בשורה ארוכה של תחומים, בהם הנושא המדיני. כך למשל התבטא שר החוץ אחמד אבו אל-רייט בראיון לעיתון תוניסאי: "היחסים עם ארצו הברית מעולם לא היו יציבים. בשלב הבא היחסים יהיו בין שתי מדינות שוות".
היחסים עם ישראל לא במוקד השיח
אבו אל-רייט גם התייחס למעבר שתי הספינות האיראניות בתעלת סואץ: "אני יכול להדגיש שמצרים אינה נוטה לשום צד". לא רק שלפני חודש לא היה נאמר משפט שכזה, אלא גם אף ספינה איראנית לא היתה עוברת בתעלה.בנוגע ליחסים עם ישראל, אחר מראשי האופוזיציה, איימן נור, כבר התבטא בעניין ואמר כי "יהיה צורך לבחון מחדש את הסכם קמפ-דיוויד, שנתן למצרים תמורה צנועה מאוד". למרות ההתבטאות, יחסי קהיר-ירושלים כלל אינם נמצאים במוקד השיח הציבורי. לרוב, מפגינים ומתקהלים שונים ברחוב אינם מדברים על ישראל, אלא אם הם נשאלים על כך באופן ישיר. כמו כן, צעירים רבים שנשאלו על הסוגיה, טענו כי יש להמשיך לכבד את הסכם השלום עם ישראל וחלק קטן מתוכם ציין שיש להכניס בו "תיקונים".
"חייבים להכות ביד ברזל את מי שפגע באינטרסים של העם!!". "חה חה חה. את מי תכה? אחמד עז (מנכ"ל מפלגת השלטון לשעבר – ר.נ.) נמצא בכלא!" ("אל-אהראם", 28 בפברואר)
ובכל זאת, בימים האחרונים שבות ועולות בעיתונות המצרית סוגיות "היחסים עם ישראל" וה"שחיתות". במרכזן עומדת עסקת הגז עם ישראל, אשר לפי קולות שונים במצרים, נחתמה במחיר נמוך במיוחד, תוך עבירות טוהר מידות ובזבוז כספי ציבור.
18 מיליארד דולר מעסקאות הגז
לא מדובר בטענה חדשה, אלא שהפעם, בניגוד לעבר, מתנהלות חקירות משפטיות נגד מי שכיהן עד לא מכבר כשר הנפט, סאמח פהמי, והמיליארדר המצרי, חוסיין סאלם – אחד מבעלי השליטה בחברת EMG שעד פריצת המהומות ופיצוץ הצינור, סיפקה גז לישראל.
השניים, וגורמים נוספים במשרד הנפט המצרי, חשודים במעשי שחיתות שהביאו למכירת גז לישראל במחיר שאינו מספק. הבוקר דיווח היומון המצרי "אל-מסרי אל-יום", כי התובע הכללי במצרים חוקר את האפשרות שישראל הציעה להעלות את מחירי הגז שהיא משלמת, אך סאלם דחה את ההצעה ואמר: "מצרים לא ביקשה להעלות את המחיר". לפי הדיווח, בתמורה שלשל סאלם שלשל לכיסו "גמול" של כמיליארד לירות מצריות.
בנוסף, מוקדם יותר השבוע, העריכו מומחים למשק הגז והנפט במצרים כי סאלם גרף לכיסו רווחים של 18 מיליארד דולר מעסקאות הגז. אותם מומחים גם הבהירו כי הם נחושים לפנות לתובע הכללי בדרישה להוציא מסאלם את סכומי העתק הללו בטענה שהם הושגו "בניגוד לחוק". אולם, עם התגברות המחאות והמהומות במדינה, הספיק סאלם להימלט.
"זו פירמידת השחיתות. גילינו אותה ב- 25 בינואר, אולם טרם מצאנו את ראשה" ("אל-יום א-סאבע", 1 במרס)
מצבו של שר הנפט המצרי לשעבר, פהמי, אינו טוב יותר. כלי תקשורת במצרים דיווחו כי החקירה בעניינו בודקת כיצד נמכר נפט לישראל ולשש מדינות אירופיות נוספות במחירים "המנוגדים לחוק". פהמי חשוד כמי ש"זלזל ובזבז כספי ציבור" בעסקאות ייצוא הגז. בחקירה ניסה השר לשעבר להתגונן.
הוא הציג שמונה ארגזים של מסמכים וטען שהוא "ממונה על ביצוע המדיניות, אך לא הקובע שלה".
בכל אופן, אנשי התביעה הכללית לא מיהרו לקבל גרסתו של פהמי וכבר הורו להקפיא את חשבונותיו ושל בכירים לשעבר נוספים במשרד הנפט המצרי.
בינתיים, קשה להעריך מה יילד יום במצרים וכיצד ייראו יחסיה המדיניים והעסקיים של קהיר עם ישראל ומדינות המערב בכלל. נראה כי הדבר בעיקר תלוי במי שייטול לידיו את מושכות השלטון במדינה.
לפנייה לכתב/ת 
