עדות ראשונה לחיים מכוכב אחר?
חוקר של נאס"א טוען כי מצא עקבות חייזריים במטאוריטים שאסף ובחן לעומק. לטענתו, מדובר בשרידיהם של מאובני חיידקים שהגיעו מהחלל החיצון. האם הוא עשה היסטוריה?
לפני כמעט מאתיים שנים, בראשיתה של המאה ה-19, נשמעו שני פיצוצים עזים בדרום צרפת. שתי אבנים גדולות ושחורות, במשקל של 2 ו-4 קילוגרמים, נחתו מהשמיים בקרבת האזור הכפרי והפסטורלי. הידיעה על ההתרסקות נפוצה, ומדענים נהרו לבחון את המטאוריטים. הם הופתעו לגלות כי הם מכילים מים.
אחד מהם, יונס ג'ייקוב ברצליוס, כתב: "השאלה עלתה במוחי: האם אדמה פחמימנית זו מכילה אדמה פוריה, או שמץ של חומרים אורגניים? האם נוכל לקבל ממנה רמז לנוכחותן של תצורות אורגניות בכוכבים אחרים?".
היום, בתחילת המאה ה-21, ייתכן שנמצאה תשובה חיובית לשאלתו, וביחד איתה גם העדות הראשונה לחיים שהגיעו מהחלל החיצון. פרופסור ריצ'ארד ב. הובר, מומחה למטאוריטים פחמימניים (carbonaceous meteorites) ואסטרוביולוג בשירות נאס"א, בחן את המטאוריטים שאסף בקפידה. הוא שבר אותם באופן סטרילי, כך שחיידקים ומיקרו-אורגניזמים אחרים מהאוויר לא הצליחו לחדור פנימה, וסרק את התוכן בשימוש במיקרוסקופ אלקטרונים עוצמתי.
הסיכוי שחיידקים הצליחו לחדור לעומק המטאוריטים נמוך, ולכן הוא לא היה אמור למצוא בהם שריד לחיים. אך במפתיע, הפרופסור סבור שהצליח למצוא את שרידיהם ה'מאובנים' של חיידקים שהגיעו בתוך המטאוריטים מהחלל החיצון.
איך עושה חייזר?
כיצד נראים החייזרים? הם פשוטים למדי, ודומים באופן מאכזב כמעט לחיידקים שניתן למצוא באדמה ובאוקיאנוסים שעל פני האדמה. למעשה, במקרים רבים ניתן כמעט לשייך אותם למיני החיידקים שבכדור-הארץ. אחרים הם בעלי צורה מורכבת יותר, שטרם התגלתה על פני כוכב הלכת שלנו.
האם באמת מדובר ביצורים שהיו חיים בעבר? אם כן, הרי שנוכחותם יכולה להסביר את העובדה שמטאוריטים מסוג זה מכילים גם מגוון של חומרים אחרים המעידים על כך שהתקיימו בתוכם חיים ביולוגיים, כמו חומצות אמינו מסוימות המעידות על מקור ביולוגי, בסיסים הדומים לדנ"א ועוד.
הראיות, לפיכך, מעודדות מאד, אך קהילת המדענים עדיין חשדנית – ובצדק. עיקר המחקר של הובר מתבסס על תמונות שנלקחו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים מתוך המטאוריטים, וחושפות מבנים דמויי-חיידקים. מבנים אלו עשויים להיות שרידיהם של חיידקים אמיתיים, או שהם יכולים להיות לכלוכים ותצורות פחמינניות שהתגבשו באופן אקראי לצורות שמושכות את תשומת הלב ודומות ליצורים חיים. בגדלים הללו קשה מאוד לדעת את האמת.
בחינה נוספת
בתקווה לרדת לשורש העניין קרא כתב העת לקוסמולוגיה בו התפרסם המחקר למאה מומחים ויותר מ- 5,000 מדענים לבוא ולבחון את הראיות. הם הוזמנו לבקר את המחקר ולהציע את רשמיהם ומחשבותיהם, שיפורסמו צד בצד עם המחקר המקורי והתמונות החושפניות של תוכן המטאוריטים.
בהקשר זה כדאי לציין שעצם העובדה שהמחקר הבומבסטי התפרסם בכתב-עת קטן יחסית, ולא באחד מכתבי-העת הגדולים והחשובים של המדע (Science, Nature) גורמת לרבים לחשוש שמדובר בלא יותר מתרגיל יחסי ציבור, עם קצת מדע שהושלך פנימה. ראוי לציין גם שזוהי אינה הפעם הראשונה בה מועלות טענות אודות מציאת חיים בתוך מטאוריטים, שהופרכו לאחר מכן.
במידה והחיידקים אכן יקבלו את ההכשר מהקהילה המדעית ומחקרים נוספים שיערכו יאששו את התגלית, הרי שתגליתו וצילומיו של הובר יכנסו לכל ספר לימוד למדעי החיים.
החיידקים שהגיעו מהחלל החיצון יספקו חיזוק כבד לחשד שמקור החיים אינו בכדור-הארץ אלא בכוכבים אחרים. לפי תיאוריה זו, המכונה 'פאנספרמיה' (מיוונית: זרעים בכול), המטאוריטים משמשים כחלליות זעירות הנושאות בתוכן חיידקים מכוכב לכוכב. מהרגע שהם מתרסקים על הכוכב, החיידקים יכולים לצאת ממצב החיות המושהה שבו הם נמצאים, ולהתחיל לגדול ולשגשג על הכוכב החדש.
מכאן ואילך הם עשויים לעבור אבולוציה ליצורים מתקדמים יותר, כפטריות או אצות ואפילו ליצורים רב-תאיים כבני-אדם. לפי תיאוריה זו, המקור של כולנו הוא בחייזרים מן החלל החיצון. כולנו צאצאיהם של אסטרונאוטים חד-תאיים עתיקים ששוטטו בחלל אלפי שנים עד שנחתו על כוכב הלכת שסיפק להם מחסה ומקום לגדול בו.
זוהי תיאוריית הפאנספרמיה, ואם נגלה שהיא נכונה, הרי שהחלל החיצון לא יראה לנו עוד שומם. העולם יהפוך לעשיר בצורות חיים, שרק מחכות ליד המזל הטובה שתפיל אותן על כוכב הלכת הנכון.
רועי צזנה הוא דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, מחבר בלוג ומרצה בנושאי מדע, חברה, הסטוריה ועתידנות.
לפנייה לכתב/ת 
