סין הבהירה: אנחנו נעים קדימה – ישראל מוזמנת
ביקור שר המסחר הסיני בארץ בשבוע שעבר היווה שלב נוסף בהתקרבות הכלכלית בין שתי המדינות. המשוואה ברורה: סין תביא את הכסף להשקעות ואת השוק הפנימי העצום לצורך החדרת מוצרים, וישראל תביא את ידע וחדשנות. פרשנות
שר המסחר הסיני צ'ן דמינג נחת בשבוע שעבר בישראל
לביקור שבמהלכו חתם על מזכר הבנות לקידום הסחר ושיתוף הפעולה בין מכון היצוא הישראלי למכון לפיתוח הסחר הסיני. טקס החתימה התקיים, איך לא, במלון המלך דוד בירושלים. ביקור השר והטקס החגיגי אפשרו להעיף מבט בעבודה שמתנהלת מאחורי הקלעים לאורך השנה בין הרשויות בישראל ובסין.
כאשר עמד על הבמה ונאם בפני באי הכנס, המיקוד שעבר אל הנוכחים דרך התרגום באוזניות היה בהיר: סין נעה קדימה, לסין יש מטרות עתירות ידע כפי שהדבר הוגדר בתוכנית החומש של המפלגה, וישראל מוגדרת על ידה כמי שיכולה לשתף איתה פעולה באופן יעיל בנקודה זאת.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
צ'ן דמינג מגלם בביוגרפיה שלו את הדור החדש של המנהיגים הכלכליים של סין. הוא נולד ב-1949, השנה בה מאו צה-דונג עלה לשלטון, אבל הוא הצטרף למפלגה ב-1974, כאשר סין כבר היתה נתונה בעיצומן של רפורמות כלכליות. יש לו תואר דוקטור באדמיניסטרציה ותארים נוספים בכלכלה, ומי שבוחן את מסלול חייו רואה תואם מלא בין התקדמות ההשכלה שלו להתקדמותו במדרגי המפלגה והממשל. צ'ן דמינג מסמל את מה שעובר על סין בעשורים האחרונים מבחינה ניהולית וכלכלית - מעבר משלטון האידיאולוגיה אל שלטון הידע התפעולי: מריטוקרטיה.
חרבין כמשל
הזדמנויות השקעה בפריפריה הסינית
טל רשף
סין מעבירה תקציבי ענק לפרובינציה הילונגג'יאנג. אוניברסיטאות וחממות טכנולוגיות הן רק חלק קטן מהפרויקטים שעל הפרק. נציגי משלחת לשכת המסחר של ת"א שמעו על המיזם, יצאו לבדוק וזכו לכבוד רב בזמן שהתוודעו למורשת היהודית באזור
המשוואה ברורה: סין תביא את הכסף להשקעות ואת השוק הפנימי העצום לצורך החדרת מוצרים, וישראל תביא את הידע ואת החדשנות. ערוצים רבים מתוכננים לשם כך: הקמת פארק סחר ירוק בסין בשיתוף עם ישראל, יצירת פלטפורמות למימוש טכנולוגיות ישראליות בסין, שיתופי פעולה בתחומי מים וחקלאות, חילופי משלחות, סמינרים, הקמת קרנות היי טק משותפות, שיתוף ישראל ביום חדשנות שיערך בסין בשנה הבאה ועוד.
יש כאן כר נרחב לעולם העסקים הישראלי להתפתח בו, ויש לאן להתפתח. על פי נתוני מכון היצוא הישראלי היקף הסחר של ישראל מול סין הסתכם בשנת 2010 בכ-6.8 מיליארד דולר. אמנם מדובר בעלייה של כ-49% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לאחר שבשנת 2009 הסתכם הסחר בסחורות בכ-4.6 מיליארד דולר בלבד, והשנה האחרונה מהווה שנת שיא מבחינת היקפי הסחר עם סין, אבל פוטנציאל היצוא הישראלי לסין עדיין רחוק ממימוש.
תהליך התקרבות שהחל בשנת 2000
סין אמנם שותפת הסחר השנייה של ישראל וחלקו של היצוא הישראלי (ללא יהלומים) בסך היבוא הסיני עמד בשנה האחרונה על כ-0.13%. פרופורציה. אולי לא נגיע בעתיד הנראה לעין להיקף היצוא לסין שמקיימות יפן, הודו או ארה"ב, אבל ללא ספק ניתן לשאוף להרבה יותר מאשר 0.13%.אחד הערוצים שפועלים בכיוון זה הוא מפגשי הוועדה המעורבת שלשמם הגיע שר המסחר הסיני לירושלים. לוועדה היו בשעתו הצלחות משמעותיות, כמו למשל בגיבוש הפרוטוקול הפיננסי בין המדינות שמסדיר הלוואות בתנאים מועדפים לסחורות היוצאות לסין באשראי ארוך טווח.
כפי שיודע לפרט רפי ברנדר, סגן מנהל אגף סחר חוץ במשרד התמ"ת, מדובר במערך של מפגשים הנערכים חליפות עוד מאז שנת 2000 ומטפלים בדרגים בכירים בבעיות הקיימות בין שתי המדינות בתחום הסחר. המפגש הנוכחי הוא החמישי במספר, כאשר הקודם התקיים בשנת 2008.
בין הנושאים הנמצאים בתהליך של דיונים ניתן למנות את הגברת קצב הטיסות בין ישראל לסין, עידוד תיירות לישראל, יצירת שיתופי פעולה בנושאי טכנולוגיות מים, וכן עניין התקינה שתפס הפעם חלק משמעותי מהיקף הדיונים. כדאי להרחיב בנקודה זאת.
התקינה היא למעשה מערכת התקנות וההגדרות שקובעת מה ניתן לייבא ולהפיץ בכל מדינה. סין, כמו שיודע כל עורך דין הפועל מולה, מתאפיינת בהיעדר שקיפות, ובמדינה בה אפילו חוקים יכולים להיות מוחלים בלי לפרסמם ברשומות ברור שגם התקינה סובלת.
להסדיר את הייצוא
נכון להיום יצואן ישראלי המייצא לסין יכול לעבור על התקינה הסינית בלי להיות מודע לכך, ובמקרה והמכולה שלו מעוכבת בנמל נינגבו או צ'ינגדאו הוא יכול לכל היותר לפנות אל אחד הנספחים הפועלים בסין ולנסות לשחרר את המכולה בעזרת הקשרים שזה צבר בעבודתו.ילך? טוב. לא ילך? חבל. הכוונה היא ליצור עם הזמן מערכת עם תקנות ברורות ועם כתובת לאן לפנות במקרים כאלה ואחרים על מנת לקבל מענה ממוקד הנשען על שיתוף פעולה בין המדינות. הדבר יכול להיות קריטי כאשר היבואן הסיני מחכה לסחורה שלך שתמורתה הוא שילם.
מול המצלמות המתקתקות בטקסים כאלה עומדים כמובן השרים, לאחר הטקס הם יוצאים אל שדה התעופה בשעות הלחץ של סוף היום, עוד דרך להכיר את המציאות הישראלית. ובינתיים מאחורי הקלעים מתבצעת פעילות של ועדות מהסוג שתואר כרגע ושביקור שכזה מהווה הזדמנות להבחין בהן, והמשתתפים בכנס יכלו להבחין באנשי משרד התמ"ת הגאים הסובבים עם תגי ה-VIP כחתן בחופתו.
היו גם התגים של חברי הנהלת מכון היצוא. ליאור קוניצקי, סמנכ"ל מכון היצוא וראש אגף תעשיות טכנולוגיות, מגדיר בהקשר זה את תפקידו של המכון כמתרגם של ההסכמים הבילטראליים לשפת המימוש, להפוך את הניירות הנחתמים לכלל עליה ביצוא הישראלי.
ההזדמנות הישראלית
אולי כדאי להביא דוגמא שתתאר זאת. סין, שיש בה למעלה מ-30 יצרני רכב, מנסה בימים אלה להפוך לשחקן משמעותי בשוק העולמי ולא רק בשוק הפנימי הסיני. שוק המכוניות הקונבנציונליות הוא היום שוק רווי שתפוס על ידי השחקנים הראשיים שכולנו מכירים: טויוטה, יונדאי, פורד ושות', וסין מנסה ליצור לעצמה נישה על ידי כניסה אל תחום מכוניות ההינע החלופי, מכוניות חשמליות למשל. יש כאן הזדמנות ישראלית.
בתוך המאמץ הסיני לצמצם מימדי מצברים ולהאריך טווחי נסיעה של מכוניות כאלה, יש מקום לחברות ישראליות דוגמת ננרג'י, ETV מוטורס וסלרה להשתלב בפרויקטים שיום אחד אולי יהיו מובילים בעולם על ידי הטכנולוגיה הייחודית שהן פיתחו.
יש גם הזדמנות לחברות המפתחות חומרים קלים וסופגי אנרגיית התנגשות לגוף כלי הרכב, וצריך ליצור כלים לשם כך. מיזמים כאלה, בתחום שבאחריותו של אורי פכטר, מנהל תחום הרכב במכון הייצוא, מתקיימים למשל על ידי יצירת וקידום מאגדים של חברות בשיתוף עם מרכזים טכנולוגיים, דוגמת אוניברסיטת בן גוריון.
מורכב? ייתכן. כמו שאמר טועם היין ב"מקסים" שבפאריז: "מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת". יש עוד ויש המשך. הזכרנו את נושא הירידים והתערוכות, ובכן השבוע, ביום שלישי, יתקיים בבית איגוד לשכות המסחר מפגש עם נציגי הגוף המארגן של Canton fair, היריד המוביל בסין, חוליה נוספת בתוך מערכת מורכבת של גופים ממשלתיים משני הצדדים, שיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות. שנת ארנב שמחה לכולנו, שנת שגשוג.
טל רשף הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .
לפנייה לכתב/ת 
הנשיא פרס עם שר המסחר הסיני
צילום: מארק ניימן/לע"מ
טל רשף
מומלצים
