שתף קטע נבחר

מעורבות

 

כמה את שווה, טובה או עולה?

"החפצת נשים היא בכל מקום. אנו נושמות אותה בפרסומות, בטלוויזיה, בסרטי הקולנוע, בשירים, בקליפים ובאינטרנט. מבלי שרובנו מסובבות אחריה את הראש או מבחינות בקיומה". מדור חדש "קול קוראת", המוקדש ליום האישה הבינלאומי

"רוצה בנות.

רוצה את דנה טלי ושרון

וגם את רוני מאיה ולירון

ולא אכפת לי גם מאיך שהן ניראות

כי מה שבא לי לעשות זה רק בנות."

 

בפעם הראשונה שהאזנתי לשיר "רוצה בנות", כבחורה צעירה, נעתי בכסאי באי נוחות לא-ברורה, כזו שלא ממש ידעתי להגדיר אותה במילים. אחרי שהשיר נטחן שוב ושוב ברדיו ובאירועים חברתיים, את מתרגלת ואפילו נהנית מהמקצב. המילים הופכות שטוחות ועוברות לידך כאילו ניטלה מהן המשמעות. בערך כמו המילה "כוסית" שבהתחלה גרמה לליבי להתכווץ ולסלוד ממנה ואילו מאוחר יותר קיבלה בראשי מקום של עוברת אורח, כזו החולפת בעד אזני ויוצאת משם כאילו לא היתה.

 

היום אני יודעת להסביר את אותה הרגשה. הרגשה שמאחוריה זעקה אילמת של חוש מוסרי קמאי, מעין מצפן מפרפר שבכל כוחו מנסה לאותת ולהצביע לכיוון צפון. היום אני יודעת לצקת מילים אל תוך אותה הרגשה: החפצת נשים. התייחסות לבנות כאל אובייקטים מינים שנועדו לסיפוק צרכיו של הגבר.

 

כשאני משמיעה את השיר "רוצה בנות" של חובבי ציון (להקה של להיט אחד) בפני קבוצות מתבגרות ומתבגרים אני תמיד שואלת שלוש שאלות: איך הרגשת בפעם הראשונה ששמעת את השיר? איך הבנות מוצגות בשיר? איך הבנים מוצגים בשיר?

 

הנערות לרוב מבטאות תחושת אי נוחות כלפי מילות השיר ואילו הנערים מבטאים לרוב תחושה משועשעת ומבודחת, או לחילופין אדישה כלפי מילות השיר. עם זאת, תמיד יהיו אלה שידעו להגדיר כי בשיר ישנם

ביטויים ברורים של החפצה, זלזול בנשים והתייחסות אליהן כאל אובייקט מיני בלבד, כ"זולות". מנגד הבנים מוצגים כיצורים חרמנים, נטולי שליטה עצמית, שרק מחפשים מין ולא משנה להם מיהי הפרטנרית.

 

החפצה או חיפצון, הן מילים המתארות התייחסות ליצור חי כאל חפץ. חפץ שניתן להשתמש בו ולהשליך אותו. חפץ ללא רגשות וללא רצונות. פורנוגרפיה למשל מעודדת החפצה של בני-אדם ושל נשים בפרט, שכן הנשים הן אובייקטים מיניים בלבד. הביטוי "אובייקט מיני" אף הוא כרוך במילה "החפצה", אובייקט כObject כחפץ.

 

אם בקצה אחד של סקאלת ההחפצה המגוונת והאינסופית, עומדת המילה כוסית או שירים כמו "רוצה בנות" אז בקצה השני שלה עומדת תעשיית הזנות. החפצת נשים היא חלק מתרבות שבה לגיטימי לסחור באברי מין של נשים, קרי זנות. אנו מקבלות כמובן מאליו את זכות הקיום של תעשיית הזנות, שכותשת נשים באלימות ומגלגלת מזה מליארדים.

 

קנינו את הטיעון הסקסי והנדוש לפיו "הן עושות זאת מרצונן" ולכן זה לגיטימי. אנו ישנות בשקט עם המוסר הכפול לפיו סחר באברי מין זה לגיטימי, ואילו סחר באיברים פנימיים זה לא (אפילו אם גם כאן, המבקשות למכור כלייה תמורת כסף עושות זאת מרצונן). את ההשלכות הקשות של תעשיית הזנות על אותן נשים ועל החברה בכלל ואת תוצאות המחקרים והעובדות הסטטיסטיות הבלתי נסבלות ניתן לפרוס על גבי טור נפרד.

 

התמקדות באספקלריית ההחפצה בלבד, תחשוף בפנינו את העובדה שהאשה בתעשיית הזנות מקבלת יחס של חפץ העובר מיד ליד. המילים המתייחסות אליה מתארות כמה היא שווה, כמה היא טובה, כמה היא עולה. אותם גברים, צרכני הזנות, מוכרים וקונים אותה. בדיוק כמו חפץ אותו אפשר לקנות, להשתמש, להנות ולהשליך מבלי להביט אחורה.

 

יש גופים שכן טורחים להביט אחורה וגם קדימה. ארגון המוביל מזה שנים את המאבק בתעשיית הזנות הוא מכון תודעה, מייסודה של הגב' לאה גרינפטר גולד. מכון תודעה נאבק למיגור הזנות באמצעות הובלת חקיקה בנושא, העלאת המודעות, מחקר וסיוע לנשים בתעשיית הזנות. לפני מספר שנים סייע המכון לאנה, צעירה שורדת זנות, להוציא לאור את ספרה המרתק "הצד המואר של הירח" המתאר כיומן את תקופת היותה בזנות.

 

החפצת נשים היא חלק אינהרנטי מהתרבות שלנו. היא בכל מקום. אנו נושמות החפצה בתרבות הפופולארית: בפרסומות, בטלויזיה, בסרטי הקולנוע, בשירים, בקליפים, באינטרנט. החפצת נשים, כמו השיר של חובבי ציון וכמו המילה 'כוסית', נמצאת בכל מקום סביבנו מבלי שרובנו מסובבות אחריה את הראש או מבחינות בקיומה.


"מצא אישה, מצא חפץ". פרסומת להמבורגר המחפיצה נשים

 

החפצה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים. למשל בפרסומת המציגה אבר מסויים של אשה (ע' בתמונה) ובכך למעשה מושווה האבר למוצר הצריכה; או בקליפ שבו גבר אחד מוקף בחבורת נשים בבגדים מינימלים כאילו הן חלק מהתפאורה (למשל הפרומו של "היפה והחנון"); או בסרט קולנוע שבו רב הנשים מוצגות כיפות

ומטומטמות, שכל תפקידן קשור במין (לדוגמא הסרט "הרשת החברתית").

 

המציאות שבה האויר שאנו נושמות רווי בדימויים של החפצה, מביאה אותנו במקרים רבים למצב בו אנו, כנשים, חושקות שפתיים ומשתפות פעולה עם הדימוי שלנו כאובייקט מבלי להיות מודעות לכך. אני קוראת לכולנו לעצור. להגביה את ראשנו מעל תרבות ההמונים ולנסות להתבונן מבחוץ במציאות שאנו חיות בתוכה (תרתי משמע).

 

אני קוראת לכן לעצור. להגביה את ראשכן מעל תרבות ההמונים ולנסות להתבונן מבחוץ במציאות שאתן חיות בה (תרתי משמע).

 

ארועים פתוחים לקהל ליום האישה הבינלאומי

מחר, ה- 8 למרץ 2011 אנו מציינות מאה שנים ליום האשה הבינלאומי. מבין מאות האירועים המתקיימים ברחבי הארץ, בולט האירוע השנתי של ויצ"ו להענקת אות הקלון לחברה המסחרית שבחרה לקדם מוצריה באמצעות פרסומת פוגעת במעמד האשה. בין הדוברות תנאם ח"כ אורית זוארץ שהגישה תיקון לחוק במטרה למגר את פרסום שירותי הזנות. האירוע יתקיים במכללה האקדמית תל אביב יפו (רח' רבנו ירוחם 2 יפו) בין השעות 12:00- 14:30. הכניסה חינם.

 

אות הקלון של ויצו - הפרסומות הסקסיסטיות ביותר לשנת 2009

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

  • בבאר שבע תתקיים צעדה גדולה של קואליציה של ארגונים פמיניסטיים תחת הכותרת "חזון נשי לחברה מתוקנת". הצעדה תצא מחר, ג' בשעה 17:00 ממרכז מורים לכיוון קריית הממשלה. פרטים בטלפון 052-6719084

 

  • בירושלים יתקיימו בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, שפע אירועים לכבוד יום האשה, ביניהם הרצאה של מרב מיכאלי ב-12:30, הופעה של קורין אלאל ב - 14:00 והרצאה של ח"כ שלי יחימוביץ ב-19:30. הכניסה חינם.

 

  • בגוש דן כנס בנושא ייצוגי זנות בתרבות הפופולארית "מאשה יפה לבלו נטלי" יתקיים ביום רביעי 9.3.11 בקמפוס אומנויות סמינר הקיבוצים (רח' שושנה פרסיץ 3 ת"א) בין  9:00- 16:00. בין הדוברות הגב' לאה גרינפטר גולד.

 

  • הטקסט כתוב בלשון נקבה, אך מכוון לשני המינים.
  • לילי בן עמי, מרצה בפני מתבגרות/ים ומבוגרות/ים, כותבת תוכניות לימודים, רכזת מגדר באוניברסיטה העברית ומייסדת "מתפקדות - הלובי לשוויון בין המינים".
  • לפרטים ורכישת הספר "הצד המואר של הירח" שלחו מייל ל- leah2000@bezeqint.net .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"אשתך בת 50? זרוק את הזקנה וקח רוסיה צעירה"
כרזה לאירוע ליום האישה
עיצוב: שירי וילק
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים