בשל מחסור חמור בכ"א: עלייה בתמותת פגים
מי ידאג לפגים? נתונים קשים הוצגו בסיור שערכה היום ועדת הבריאות של הכנסת בפגיית שניידר. כמות הזיהומים בפגיות גבוהה בעשרות אחוזים ממדינות מפותחות אחרות והתמותה גבוהה פי שניים מארה"ב. רק שני סטודנטים החלו להתמחות השנה ברפואת פגים - לעומת 15 בשנים עברו
מצב הפגיות בישראל ממשיך להיות קשה: כך עולה מנתונים שהוצגו היום (א') לחברי ועדת הבריאות של הכנסת במהלך סיור בפגייה של בית החולים שניידר. על פי הנתונים שיעורי התמותה של פגים שמשקלם קטן מ-750 גרם גבוה פי שניים בישראל לעומת ארצות הברית.
הסיבה למצב הקשה נעוצה אולי במספר הרופאים המועסקים בפגיות בארץ, שעומד על כשליש מזה שבארצות הברית. המצב, כך נראה, לא צפוי להשתנות. בשנת 2011 החלו רק שני רופאים להתמחות ברפואת פגים (נאונטולוגיה), לעומת כ-15 רופאים בשנים קודמות.
"אני לא יודעת מי ימשיך לעבוד פה"
"המציאות של היעדר כוח אדם רפואי וסיעוד בפגיות גורמת לעלייה בתחלואה ואף בתמותה של פגים, בשיעור גבוה בעשרות אחוזים מאשר באירופה ובארצות הברית", אמר בסיור ד"ר שמואל צנגן, מנהל הפגייה בבית החולים ברזילי. "בישראל התמותה של תינוקות השוקלים מתחת ל-750 גרם גבוהה פי שניים מבארצות הברית. הזיהומים בהם נדבקים הפגים בזמן שהם שוהים בפגייה גבוהים בעשרות אחוזים מאשר במדינות המפותחות. באותן מדינות יש אחות אחת לפג מונשם ואילו בישראל אחות לארבעה פגים מונשמים, כאשר מספר הרופאים בפגיות בארץ עומד על שליש מהתקן שקיים בארצות הברית".
לדברי צנגן אחת הסיבות לכך היא מחסור חמור ברופאים המתמחים ברפואת פגים. "בשנת 2011 החלו רק שני מתמחים בכל הארץ להתמחות ברפואת פגים, לעומת כ-15 מתמחים בשנים קודמות".
"אני לא יודעת מי ימשיך לעבוד פה", הוסיפה פרופ' לאה סירוטה, מנהלת הפגייה בבית החולים שניידר. "אם אנחנו לא הצלחנו לגייס אף מתמחה, תארו לכם מה קורה בפריפריה. יש לנו עשרה תקנים פנויים של אחיות, אך אף אחת לא רוצה לבוא. 23 אחיות עזבו אותנו בשלוש השנים האחרונות. אין להן שום עניין להישאר, המשכורות על הפנים".
"המצב פה קשה, אבל במקומות אחרים בפריפריה יש מצוקה עוד יותר חריפה", אמר גם יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן. "מהנתונים שהוצגו בפני הועדה עולה כי בבית החולים שניידר יש 40 מיטות לטיפול בפגים, כאשר התפוסה הממוצעת היא מעל 90% ולעיתים מגיעה עד מעל ל-120%. רק 50 תקנים של אחיות מאוישים, מתוך 60 התקנים הקיימים. ישנם חמישה רופאים מומחים, כאשר שתי רופאות אמורות לפרוש בחמש השנים הקרובות ואין כלל מתמחים ברפואת פגים".
במחקר שנערך במרכז שניידר נמצא כי אחוזים גבוהים מאוד מההורים שילדיהם היו בפגייה סובלים מפוסט-טראומה. לדברי פרופ' סירוטה "זה אירוע מאוד טראומטי שהם לא משתחררים ממנו כל החיים. זה סיוט להיות הורה לפג. 80%-90% מההורים סובלים מפוסט טראומה. ההורה מרגיש כאילו השמיים נופלים".
"יש אחות אחת שמטפלת בחמישה פגים", העידה גם לירן שאושו, אמא לטליה, פגה שנולדה בשבוע ה-29 ושקלה 1.75 ק"ג. "לפעמים אנחנו צריכים עזרה בלהרים את התינוקת או סתם לשאול שאלה קטנה, ואין את העזרה הזו. אנחנו רואים שלפעמים אין לאחיות זמן לצאת אפילו להפסקות".
מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו, שהשתתף בסיור אמר כי "משרד הבריאות יוסיף 40 מיטות טיפול נמרץ בפגים מדי שנה, בשש השנים הקרובות, אך זה עדיין לא מספיק. יהיה קשה לאייש את תוספת המיטות הזו מבחינת צוות. גם תמרוץ של 10% בשכר לא גורם לרופא לשנות קריירה".
עלייה במספר הפגים - ירידה במספר הרופאים
בישראל ישנה עלייה מתמדת במספר הפגים הנולדים מדי שנה, בין היתר בשל המספר הרב של הטיפולים להפריה חוץ גופית. 9.5% מכלל התינוקות בארץ נולדים במשקל לידה נמוך (כ-18 אלף תינוקות בשנה). עם זאת, מספר הרופאים המומחים ברפואת פגים (נאונטולוגים) הולך ופוחת, וכיום ישנם בארץ 96 רופאים בלבד,
כאשר 18 מתוכם צפויים לפרוש תוך חמש שנים. הסיבה לירידה במספר הרופאים משוייכת, בין היתר, לכך שאין אפשרות לרופאים המתמחים בתחום לעבוד באופן פרטי ולכך שמדובר במקצוע אינטנסיבי ושוחק.
ועדה מיוחדת של משרד הבריאות, שדנה בנושא, המליצה להוסיף לפגיות 240 מיטות, 89 תקני רופאים ומאות תקני אחיות. הועדה ציינה כי תקני הרופאים בפגיות לא עודכנו מאז 1985 ולכן ניתן למצוא בהן תפוסה של למעלה מ-100% אשפוז באופן קבוע. "תקן מיטות האשפוז בפגיות נקבע לפני שנים רבות והוא אינו תואם את צרכי האוכלוסייה והשיפור הטכנולוגי", נכתב בהמלצות הועדה. "בשל אי ההתאמה לצרכים, לעתים מזומנות נדרשת אף חריגה מתקן המיטות. בכך נוצרת מחוייבות לטיפול רפואי מוגבר, ללא גיבוי תקציבי מתאים. תפוסת המיטות בתקן בפגיות בשנת 2006 הייתה 159%".
דו"ח משרד הבריאות שדן בנושא טיפול בתינוקות במשקל נמוך, הראה כי חלה מדי שנה ירידה בתמותה של פגים. עם זאת, כ-30% מהפגים סובלים מזיהומים. כמו כן, כאשר מדובר במשקל לידה נמוך, בין חצי ק"ג לק"ג אחד, ישנם שיעורי תמותה גבוהים מאלו שבמדינות המערב.
בשל עובדה זו העירו חברי הועדה בהמלצותיהם כי "התשתיות המבניות שנסקרו אינן תואמות, בחלק מבתי החולים, לסטנדרטים המנחים כיום את תוכניות הבינוי של משרד הבריאות. כל אלו עשויים לפגוע באיכות הטיפול הניתן לפגים, כפי שבא לידי ביטוי בשיעור הזיהומים הגבוה מן הסטנדרט המקובל בעולם". ברמה המעשית הכוונה היא לכך שיש צורך להרחיק את עריסות הפגים למרחק של שני מטרים האחת מהשנייה, אך בפועל כיום בחלק מהפגיות ישנו רווח של 60 ס"מ בלבד, מצב התורם להעברת זיהומים.
המלצה חשובה נוספת של הועדה נוגעת לתחום הטיפול הנמרץ בפגים. הוועדה ממליצה כי בכל בתי החולים תופעל יחידה לטיפול נמרץ ביילוד (לתינוקות עם סיבוכים קשים) ולטיפול מיוחד ביילוד. בנוסף היא ממליצה לבטל את היחידות שנקראות "טיפול המשכי ביילוד".
משרד הבריאות יגדיר גם תקן חדש, לפיו רופא אחד יהיה אחראי על 3.5 מיטות בטיפול נמרץ ביילוד ו-6.1 מיטות בטיפול מיוחד ביילוד. אחות אחת תהיה אחראית על 1.5 מיטות בטיפול נמרץ ו-4.5 מיטות בטיפול מיוחד ביילוד. כיום המצב הוא שאחות אחת מטפלת בעד שבע מיטות ואילו רופא אחד לעיתים אחראי על מחלקה שלמה של 22 מיטות.
לפנייה לכתב/ת 
