עמק רפאים: החניה הורגת את חיי הלילה בירושלים
חניון נהרס לטובת פארק, הפקחים חוגגים, והצעירים חותמים בילוי עם דו"ח של 500 שקל. גם במרכז העיר המצב קשה. בעלי העסקים מרימים קול מחאה, העירייה מגיבה: בכל העיר דווקא יש פחות דו"חות, פועלים לשיפור
נראה שעיריית ירושלים פועלת להקנות משמעות מילולית במיוחד לרחוב עמק רפאים. מאז נבחר, דואגים ראש העיר ניר ברקת וגורמים בעירייה להצהיר על שינוי פניה של הבירה ולהפוך אותה לתוססת יותר מבחינת מקומות הבילוי, התרבות ובתי העסק, במטרה להשאיר את הצעירים ולמשוך תושבים חדשים לעיר. בפועל, פעולות העירייה גורמות להפך הגמור.
לפני כחצי שנה השיקה העירייה פארק ירוק עם שביל אופניים ב"דרך הרכבת", הרחוב המפריד בין שכונות המושבה הגרמנית ובקעה. עד אז שימש הרחוב כמקום חניה מאולתר וללא תשלום עבור יותר מ-200 כלי רכב. אולם למרות שהפארק אכן שיפר את מראה האזור ונתן מענה לציבור רוכבי האופניים, לא השכילה העירייה לתת פתרון חלופי למקומות החניה הרבים שנהרסו. הנפגעים העיקריים הם הצעירים שמגיעים לבלות ברחוב הראשי של המושבה הגרמנית ובעלי העסקים.
"המצב בלתי נסבל" (צילום: נועם מושקוביץ)
רחוב עמק רפאים שבו שוכנים בתי קפה, מסעדות, חנויות בוטיק ובתים ציוריים, שוקק חיים בשעות הערב ומקומות הבילוי מלאים כמעט עד אפס מקום, בעיקר בצעירים. אולם, באזור נוצרה מצוקת חניה בעקבות הפארק שהוקם ולא רק שהעירייה לא מצאה מענה חלופי, היא הגבירה את כמות הפקחים באזור ואת חלוקת הקנסות.
מאז, בכל ערב באמצע השבוע ובמוצאי שבת שורר ברחוב הציורי כאוס גדול. עשרות נהגים עצבניים מחפשים מקומות חניה כדי לצאת לבלות וככל שעובר הזמן מפלס העצבים עולה. בלית ברירה, נאלצים רבים מהם לחנות את מכוניותיהם במקומות אסורים לחניה והפקחים "חוגגים". כך שבסופו של דבר, צעירים שרק רצו לשתות קפה או בירה סוגרים את הבילוי עם קנסות בסך 500 שקל.
"אדם שקיבל קנס לא יחזור"
מלבד הזעם, מצוקת החניה גם גרמה לירידה ניכרת בהכנסתם של בעלי העסקים השונים ברחוב, שגם לא מזמן הפך להיות פעיל רק במהלך השבוע. "המצב בלתי נסבל, יש ירידה חמורה בהכנסות", קובע איציק מזרחי, בעל מספרה ברחוב ומפנה אצבע מאשימה לכיוון העירייה: "השכירות כאן בשמיים, באותם מחירים של עסק ב'ממילא', והעירייה לא מספקת שירות בסיסי".
ברקת במושבה הגרמנית. "אין בטיילת אפילו כלב" (צילום ארכיון דודי ועקנין)
לדבריו, "הלקוחות מתלוננים שהם לא רוצים להגיע כי אין איפה לחנות את הרכב, והם חוטפים דו"חות. אם המצב יימשך אני אאלץ לעבור מקום. זה פשוט קטסטרופה. וכל זה בשביל מה? טיילת של אופניים שאין שם כלב אפילו. זה אבסורד - פשוט רוע".
לאחרונה החליטו בעלי העסקים לפעול בנושא וכתבו מכתב לעירייה. עד כה לא קיבלו תשובה. "המצב לא הגיוני", אמר תומר, מהבעלים של מסעדת "סויה" שהיה אחד מהחתומים על המכתב, "מאז שהורידו את החניות אנשים כבר בקושי באים, הם רק עושים הזמנות. אדם שקיבל קנס 500 שקל לא יחזור". לדבריו, "התחלנו לעשות 'דרייב ת'רו' – אנשים באים עם האוטו ואנחנו יוצאים לרחוב ונותנים לו את המנה".
תומר הוסיף שהאזור שעד לא מזמן היווה את אחד ממרכזי הבילוי בבירה, הפך שומם לגמרי. "זה המרכז הקולינרי הכי גדול של ירושלים, עם הריכוז הכי גדול של מסעדות ומקומות בילוי, אבל אנשים לא באים לפה. אין תנועה", אמר וציין: "גם אני בא במונית, אין ברירה. כמו שאת מרכז העיר הם הרגו עם הרכבת, ושאני אחשוב שלוש פעמים אם אני רוצה לאכול שם צהריים כי אין איפה לחנות, עכשיו זה קורה גם כאן. הם פשוט הרגו את המושבה".
קונסים גם את הנכים
גם במרכז העיר בירושלים, שסבל גם ככה מבניית המסלול לרכבת הקלה, הגבירה העירייה את האכיפה. כמו במקרה של המושבה הגרמנית, הנפגעים העיקריים הם הצעירים שרוצים בסך הכל לבלות.
"יצאתי עם חבר לאכול ארוחת ערב ולשתות בירה במרכז העיר ביום חמישי בלילה, חנינו את הרכב בשטח שאין לידו סימון האוסר על החניה, ובכל זאת קיבלנו דו"ח על סך 250 שקל", סיפר ירון, סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, "גם ככה אי אפשר לזוז בעיר הזו בגלל הרכבת וחסמו את כל הרחובות, אז למה אני צריך לחטוף דו"ח ב-12 בלילה במקום ללא
לדבריו, "אם ניר ברקת מנסה לשווק ברדיו סיסמאות שמהם משתמע שאפשר לבלות ולהסתובב בירושלים ויש מי שמאמין לזה, אז באופן אישי עצוב לי נורא. המציאות היא שאי אפשר להתנייד בירושלים בכלל. אולי העירייה מצפה שכולם ישבו בבית כי אז לא יהיו פקקים, לא זיהום אוויר והרכבת לא תדרוס אותך".
בנוסף, מהמקרה של תמר, סטודנטית לעיצוב בבצלאל, ניתן לראות שהעירייה לא פסחה גם על הנכים. תמר, שסובלת ממוגבלות פיזית, סיפרה: "חניתי במרכז העיר ברחוב שמאי, באזור שלא מתאים לחניה רגילה. השארתי פתק שאני חוזרת תוך 10 דקות, והשארתי את תו הנכה מקדימה. כשחזרתי ראיתי פקח ליד הרכב, בעודו רושם דוח של 750 שקל. ניגשתי ושאלתי למה, הרי השארתי פתק ותו, והוא אמר שהאזור מתאים רק לפריקה וטעינה והחניה אסורה".
הסטודנטית ניסתה להסביר מדוע חנתה במקום אסור, אך שום דבר לא הועיל. "הסברתי שדרכי הגישה הולכות ומתדרדרות בגלל הבנייה של הרכבת, ושאין לי ברירה כי אין איפה לעצור האוטו ואני לא מסוגלת ללכת מרחקים ארוכים. הוא התנצל, ואמר ש'אין לי מה לעשות, יש המון אנשים עם תו נכה ואני לא יכול להקל עלייך'. הוא אמר שהרבה אנשים כותבים פתקים ולא חוזרים". הסטודנטית ציינה כי ערערה על הקנס לעירייה ירושלים וקיבלה הקלה של 30 אחוזים, אך הדו"ח לא בוטל.
"אני כבר לא מגיעה למרכז העיר באמצע היום כי אין לי איפה לחנות. כשאני צריכה לבחור אם לקבל דו"ח או לא להגיע, אין לי יותר ברירות", העידה תמר, "ברור שיש פה אטימות, זה גורם להרגיש שכל העיר הזו לא ערוכה לכלום. מצד אחד היא מנסה לשווק את עצמה כמתקדמת אל עתיד ורוד וטוב, אבל כלום לא זז ואנשים נפגעים. הבעיה היא שלא באמת חושבים על האדם שאמור לחיות
בירושלים".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים פועלת לחיזוק ולהשארת צעירים בעיר בתחומי הדיור, התחבורה, המשפחות הצעירות, הבילוי והתעסוקה. באשר לחניה, העירייה פועלת במספר מישורים על מנת לנהל ולשפר את מצאי החניה בעיר. בין הפעולות: שילוט והכוונה לחניונים במרכז העיר, מקסום מקומות החניה הפוטנציאליים ושמירה על תקני החניה בפרויקטים עתידיים. חשוב לציין כי במרכז העיר קיימים מספר חניונים כמו חניון ספרא, חניוני קרתא, חניון מגרש הרוסים וממילא, בהם אלפי מקומות חניה. כמו כן עיריית ירושלים מקדמת בימים אלה הפעלת חניון ברחוב עזריה במושבה הגרמנית שייתן מענה לצרכים".
בנוגע לאכיפה המוגברת ב"מושבה הגרמנית" ובמרכז העיר, ולטענות בדבר אי התחשבות בבעלי תו נכה, נמסר כי "הטענות אינן נכונות. בשנה האחרונה ירדה כמות דו"חות החניה בירושלים ב-16%. בעלי תו נכה מורשים לחנות חינם בחניה מוסדרת. העירייה אוכפת חניה של רכבי נכים רק כאשר הרכב חונה באופן המפריע לתנועה, חוסם צירי תנועה ואף לעיתים מביא לסיכון חיי הולכי הרגל".
לפנייה לכתב/ת 
