שיחוק דוב

השבוע יעלה בבתי הקולנוע בישראל הסרט "יוגי דוב" - סרט אנימציה מושקע על רקע לייב-אקשן. סיפורו של יוגי הוא לא סרט הדובים היחיד שהופק באמצעות אנימציה. קדמו לו "פו הדוב" הקלאסי (שעוד ישוב אלינו בקרוב בגרסה מחודשת) וכן "קונג פו פנדה", "אחי הדוב" ועוד. כל כך הרבה עיבודים מצויירים במילניום האחרון, וסרטים בלייב-אקשן כמעט ואין. נדמה שכיום, מרוב דובי אנימציה, לא רואים את הדובים - האמיתיים. כזה היה בארט, הדוב ההוליוודי האהוב.

בארט נולד בגן החיות בבולטימור ב-19 בינואר 1977, לאם שחקנית ואב לא ידוע. למזלו, המורשת הדרמטית של אמו (שכיכבה בסרט האימה "גריזלי" ב-1976) הועידה לו תהילה מחוץ לכלוב. אחרי לידתו הוא הועבר הגור הקטן לבני הזוג דאג ולין זוס, צמד מאמני חיות ומנוסים מהבר סיטי שביוטה. תחת השגחתם, גדל דוב הקודיאק הצעיר והתפתח - מגור במשקל שלושה קילוגרם, הפך ליצור ענק ששוקל כ-800 ק"ג ומתנשא לגובה כ-2.9 מטרים.

קשה באימונים, קל בקרב. בארט ודאג זוס

אולם למרות מימדיו הכבירים וחזותו המאיימת, בארט נשאר סוג של טדי-בר חביב, וזאת בהדרכת מאמניו, שהפכו אותו לשחקן הוליוודי של ממש. ספקטרום הדמויות שגילם היה מרשים עבור חיית פרא - מסרטי הרפתקאות קלאסיים ("הפנג הלבן"), דרך דרמות היסטוריות עתירות תקציב ("שבט דוב המערות", ו"רוחות של תשוקה"), סרטי פעולה ("על קרקע בוערת") וקומדיות ("The Great Outdoors"), ועד סרטי חיות לכל דבר ("The Bear").

בסך הכל, בארט הדוב הופיע לאורך הקריירה בת עשרים השנה שלו ב-15 סרטי קולנוע, שמונה סדרות טלוויזיה ו-15 סרטי טבע תיעודיים - יבול נאה במיוחד לדוב קודיאק (זן של דובים המכונה גם גריזלי של אלסקה) מבוית וצמרירי. אמריקה גילתה אותו כדובון אכפת לי חמוד ומוכשר - אולי עצור קצת במשחקו ומאולף יתר על המידה - אבל שובה לב. הוא נחשב לאחת החיות הסלבריטאיות האהובות בארצות הברית - גם היום, הרבה אחרי מותו במאי 2000.

דוב לאדם זאב. בארט והוק ב"הפנג הלבן"

לאורך הקריירה יצא לבארט להופיע לצד כמה מהכוכבים הגדולים שיש למין האנושי להציע - אנתוני הופקינס ובראד פיט ב"רוחות של תשוקה", דאריל האנה ב"שבט דוב המערות", אלק בולדווין והופקינס ב"על הסף", סטיבן סיגל ומייקל קיין ב"על קרקע בוערת", אית'ן הוק וקלאוס מריה ברנדאוור ב"פנג הלבן" ואנט בנינג וג'ון קנדי ב-"The Great Outdoors", שבו כיכב גם דן אקרויד - הלא הוא המדבב של יוגי דוב בסרט החדש.

כל הכוכבים, כמו גם המעריצים, אימצו את בארט אל לבם וב-1998 הגדילה האקדמיה האמריקנית לקולנוע לעשות כשהזמינה את הדוב הענק בכבודו ובעצמו אל בימת טקס פרסי האוסקר. מייק מאיירס הציג אותו אחרי פרזנטציה קצרה של סרטי חיות ובהם גם "על הסף" בכיכובם של הופקינס ובולדווין.

בארט נגד הופקינס ב"על הסף"

לפתע המסך הורם ומאחוריו הגיח בארט - אז בן 21, כשהוא לובש עניבה ובידיו מעטפה, ממנה היה מאיירס אמור לשלוף את שם הזוכה. "הרגע השתנתי על עצמי", הודה מאיירס לאחר השלמת המבצע, שנראה מאיים תחילה, אולם הסתבר כלא מסובך במיוחד - בזכות החינוך הטוב שקיבל בארט מבני הזוג זוס, שהמשיכו ללוותו לאורך השנים בחוות ווסאץ' ביוטה, בה התגורר.

לב דוב

המחווה באוסקר היתה אחת ההופעות האחרונות של בארט המזדקן, והקריירה הקולנועית שלו שהחלה ב-1980 בסרט ההרפתקאות "Windwalker" נחתמה בקומדיית הגולשים "Meet the Deedles" מ-1998. אחרי שעוד הספיק להופיע בתוכנית "48 שעות" של CBS בפרק "Animal Smarts", התמסר הדוב הנערץ ומשגיחיו לקרב נגד מחלת הסרטן.

לו לבארט היה רצון חופשי הוא ודאי היה גאה בגיוסו כדוב-דובר מטעם המחלקה לסרטן בקרב בעלי חיים באוניברסיטת קולורדו סטייט, ודמותו אף הובילה את המאבק להקמת שמורה לבעלי חיים מצפון מערב ארצות הברית. הארגון Vital Ground Foundation אימץ אותו כפרזנטור של היוזמה, בזכותה ניצלו חייהם של דובים רבים באזורי המחייה הטבעיים שלהם. 

Vital Ground בהצדעה לבארט הדוב

מפעל חייו ההולכים ומתקרבים לקיצם, תועד בסרט הטלוויזיה "Growing Up Grizzly" אותו מלווה חבר ותיק של בארט, חברו לצוות "רוחות של תשוקה", בראד פיט. לרוע המזל, בארט מת במהלך הצילומים. הסרט בכל זאת מציג רגעים מצולמים יפים בחייו, כאלו היו רבים. אבל לא רק צילומים, סרטים והופעות מרשימות השאיר אחריו הדוב המיתולוגי, אלא גם מורשת דרמטית שנמשכה בחווה של בני הזוג זוס ומשם למסך הגדול.

בארט הדוב ב"הדוב". מתחבר לבני אנוש

אחיו של המנוח, טנק, שהשתתף גם בצילומי "Growing Up Grizzly", לוהק כדוב ארצ'י ב"דוקטור דוליטל 2" לצד אדי מרפי ובמקביל הופיע גם בסרטי טבע ותעודה רבים. הוא גם התארח בתוכנית של ג'יי לנו וגם בסרט "Growing Up Grizzly 2", הפעם בליווי קולה של האקסית של פיט, ג'ניפר אניסטון.

את ההצלחה של טנק, גם אם מוגבלת, יש לשייך כמובן לתהילת אחיו הבכור. וכך גם כשמדובר בקריירה הקולנועית של יורשיו הלא ביולוגיים של בארט - האני באמפ ובארט הקטן הם גורי דובים יתומים שאומצו על ידי בני הזוג זוס, אחרי מות בארט, והתגוררו במעונו. השניים אף כיכבו ב"ד"ר דוליטל 2" לצד טנק ובארט הקטן אף לוהק ל"חיים לא גמורים" עם רוברט רדפורד ומורגן פרימן ו-"Without A Paddle" עם סת' גרין וברט ריינולדס.

מתוך הסרט "הדוב"

חבל, כי כמו שבארט הוכיח בסרט "הדוב" ("The Bear") מ-1988 בבימויו ז'אן ז'אק אנו הצרפתי, גם בעלי חיים יכולים לשחק תפקידים ראשיים. עם אילוף מוצלח ואימון יעיל מצד אחד ועבודת בימוי סבלנית ורגישה,

אפשר לחלץ מהם משחק דרמטי של ממש. כך עשו בארט ושותפו הצעיר דיוס (גור דובים שהתלווה אליו בסרט) בסרט בכיכובם, כדובי גריזלי הנרדפים על ידי ציידים.

הבמאי אדוארד זוויק, שעבד עם בארט ב"רוחות של תשוקה", שיבח את יכולותיו של הדוב: "מבין כל הכוכבים שאי פעם עבדתי איתם, בארט הדוב היה מוכשר, משתף פעולה וכריזמטי כמו הטובים שבהם. הוא לא מבזבז זמן על איפור, לעולם לא רוצה להשאר בטריילר שלו, והוא עושה את הפעלולים בעצמו. אני לא יכול לחכות עד שאעבוד איתו שוב".

זוויק לא ישוב לעבוד עוד עם בארט, אבל  אולי יש תקווה, שלמרות הפיתוחים הטכנולוגיים, האנימציה המשוכללת והתלת ממד הנהוגים כיום, הדובים עוד יתעוררו מתרדמת החורף שלהם ויצאו מהמערה שלהם - בדרך חזרה למסך.