יום בחדר מצב: "מאשרים חריגים רק בסכנת חיים"
קשיש בהזנחה קשה, נשים מוכות, השתלה מאם לבנה ואב גרוש שלא רואה את ילדיו. מתנדבי ועדת החריגים של העובדים הסוציאליים מתמודדים בכל רגע נתון עם לבטים גורליים: "לכולנו כאנשי מקצוע עם המון לב ואחריות הסיטואציה הזו מאוד קשה"
- תומכים במאבק העובדים הסוציאליים? ספרו על זה בפייסבוק
לימור גיל, קצינת מבחן לנוער המתנדבת בחמ"ל, ניתקה שיחה עם אב שרוצה
לדבריה, "פנו אלינו היום גם מכל מיני בתי חולים שיש בהם נשים שצריכות הפסקת הריון, וכן מישהי שעברה מעשה מגונה וזקוקה לטיפול. אני מקווה שוועדת החריגים תוכל לספק להם מענה". דפנה ארד ליפשיץ, קצינת מבחן לנוער בנפת תל אביב, אמרה ל-ynet: "אני חושבת שלא רק שהמאבק חשוב, יש לי הרגשה שזה עכשיו או לעולם לא".
חדר המצב של העובדים הסוציאליים (צילום: בועז פיילר)
יו"ר ועדת החריגים, רחל וידן, הוסיפה כי "היו גם פניות בשם ילדים עצורים, כבדי ראייה וקשישים. אבל אנחנו מאוד משתדלים לאשר רק מקרים שיש בהם סכנת חיים מיידית או סכנה לנזק בלתי הפיך. לצערי, יש מקרים מאוד קשים שלא נענים עקב השביתה אפילו על-ידי ועדת החריגים". הוועדה פועלת עד לשעות הקטנות של הלילה כדי לטפל בכל המקרים.
"הגיעו אלינו כבר מעל 300 פניות. אנחנו 13 חברי ועדה שמייצגים את טווח המומחיויות של העובדים הסוציאליים. אנחנו עובדים בתורניות ומתגברים אחד השני עקב העומס הרב. כרגע אנחנו צריכים יותר מ-24 שעות כדי לענות על כל הפניות. יש מצב שנאלץ אפילו לתגבר עוד את הוועדה. מאוד לא קל לקבל החלטות של אי עשייה וחוסר התערבות, ולא לאשר סיוע", אמרה.
"כל הזמן מגיעות פניות"
וידן תיארה את שלל המקרים שמגיעים לוועדה. "כל מקרה נבחן ועד שאתה מספיק לענות נכנסו כבר עוד מספר פניות. נשים מוכות, בעיות רפואיות קשות, שני מקרי פונדקאות, כלומר ילדים שנולדו שלא ניתן להעביר להורים הביולוגיים. זקן בהזנחה קשה מאוד, שנמצא בבית חולים ואי אפשר להעבירו למסגרת מתאימה, אפילו מקרה של השתלה מאם לבנה.
"יש מקרים שאתה אומר לעצמך, 'אז מה זה, נזק בריאותי בלתי הפיך? מה, זו סכנת חיים מיידית?' ואנחנו מתווכחים בינינו. לכולנו כאנשי מקצוע עם המון לב ואחריות הסיטואציה הזו מאוד קשה. אבל אנחנו חשים שאם לא נעשה את השביתה היום, אנו חוטאים לדמות העבודה הסוציאלית בעתיד. אתמול עברתי ליד בית ספר לעבודה סוציאלית ואמרתי לעצמי: אם אנחנו לא מצליחים במאבק הזה, בית הספר הזה יהיה ריק או מלא באנשים שקיבלו 250 בפסיכומטרי בעוד מספר שנים".
מיטל ברוך היא עובדת סוציאלית שהתנדבה לסייע בוועדת החריגים. ביום יום היא עובדת ביחידת המעצרים של שירות המבחן לנוער, מגישה תסקירים ונוסעת לבתי כלא לבקר נערים. לחמ"ל השביתה היא הגיעה עם יפתח, בנה בן שמונה החודשים בעגלה.
"ביטלתי את המטפלת והגעתי איתו כי אין לי מושג כמה זמן תימשך השביתה. השכר שלנו לא הגיוני לעבודה הקשה שאנו עושים. אנחנו מטפלים ברוצחים ואנסים, אבל אנו לא מקבלים תשלום מלא לכוננויות שלנו. לא תקני רכב, למרות שאנו נעים בכל רחבי הארץ. מגיע לנו לקבל שכר הולם לתפקיד ושיכירו בחשיבות העבודה שלנו, לא רק במילים".
לפנייה לכתב/ת 
