פרס ישראל לחקר המוזיקה לנעם שריף

המלחין, המנצח ומנהלה של התזמורת הסימפונית החדשה בחיפה, נעם שריף, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר המוזיקה לשנת תשע"א. שריף קיבל את ההודעה היום (ב') בשעות אחר הצהריים משר החינוך, גדעון סער, שבירך אותו על הזכייה אשר התקבלה פה אחד.

הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז בביצוע הסימפונית חיפה, בניצוח שריף

חבר השופטים בראשות פרופ' אילן שור, ראש האקדמיה למוזיקה בירושלים, כתב בין היתר בנימוקיו: "שריף הוא יוצר ומבצע בעל שיעור קומה והכרה בינלאומית. בפועלו הטביע חותם עמוק על תרבות המוזיקה בישראל. שריף הינו מורה ומחנך רב פעלים, אשר על תלמידיו נמנים בכירי המוזיקאים בארץ ובעולם. הוא צעיר נצחי, מקים ומפריח שממות, אשר פרץ דרך החל באמנות ההלחנה והביצוע דרך הזמר העברי ועד למגוון אמנויות הבמה".

בשיחה ראשונה לאחר הזכייה עם ynet אמר שריף: "זה מוזר, אבל אני לא מתרגש. לאורך השנים למדתי להתרגש מדברים משמעותיים כמו מהפגישה הראשונה שלי עם לאונרד ברנשטיין, שריגשה אותי עד אובדן הצפון. זה נכון שיש קונצנזוס לפיו פרסים הם ציוני דרך, אבל אני חושב שעצם היכולת שלי ליצור ולעשות, הוא הפרס האמיתי שניתן לי ועליו אני אסיר תודה.

"פרס הוא אלמנט משתק במידה מסוימת, כי הוא גורם לנו לשקוע בנירוונה תעשייתית ולומר קלישאות שאינני חפץ לומר. אני רוצה ליצור ולעשות בתוך ארץ קשה ומורכבת בצורה בלתי רגילה. אני רוצה להצדיק את העשייה שלנו, דווקא פה, ואת זה אני מנסה לעשות לאורך כל השנים בכל מרצי. זה לא קל. זו עבודה סיזיפית שנעשית בהשתדלות ובכוונה".

עוד הוסיף שריף: "כל כולי תקווה שהפרס הזה ניתן לי בזכות ולא בחסד. אני מתכוון לזכוּת על העשייה כאן, בארצי. אני צבר של צברים, למרות שקשה לי להסכים עם עצמי שאני כזה. היו כל כך הרבה אנשים ובכללם המורים שלי שרצו שאשאר במקומות אליהם הולכים צעירים כדי לעשות קריירה.

"בעולם משתנה שבו גם החומרה וגם התוכנה משתנים תדיר, הרלבנטיות של מה שאני עושה, הדבר הזה שנקרא מוזיקה, הוא זכות. אני רוצה להתמיד בזה פה, כיוון שכל מי שנולד בישראל רוצה לחזור לאמא ארץ ולומר לה: 'ראי את כל מה שעשינו שם'. זו ידיעה שבוערת בי לצד הרצון לשרטט לאחרים מפת דרך ולהאיץ בהם להשתדל למצות ולעשות. כמו שלנרד ברנשטיין אמר לי: 'היהודי הוא כמו רב ויש בו את הרצון ללמוד וללמד, להעביר את הידע הלאה'. זה חשוב ביותר. לזה ייקרא מסורת במובן הטוב של המילה".

60 שנות קריירה

פרופ' נעם שריף, שחגג בינואר האחרון את יום הולדתו ה-76, משמש כיום כאמור כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית בחיפה, אותה הקים מחדש אחרי שנסגרה. החל בעונה הבאה, יעמוד שריף גם בראש האופרה החדשה המוקמת בחיפה, מהלך שיזם ותכנן בשנים האחרונות. שריף כיהן כפרופסור לניצוח ולקומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בתל-אביב והעמיד בשנותיו באקדמיה זו דורות של תלמידים שהפכו לשמות מובילים בתחומים אלה.

שריף. יצירותיו מבוצעות בכל העולם (צילום: דניאל שריף)

את דרכו כמנצח החל בגיל 17 בלבד, כמנצח התזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור. בהמשך, שימש כמנצח עוזר לשלום רונלי-ריקליס בתזמורת צה"ל. במהלך לימודי הפילוסופיה באוניברסיטה העברית ייסד את התזמורת האוניברסיטאית העברית עליה ניצח בסדרות קונצרטים רבות.

בגיל 22 הגיש את יצירתו הראשונה, "אקדמות למועד", לתחרות התזמורת הפילהרמונית ע"ש סול יורוק שנערכה לבחירת היצירה הישראלית שתחנוך את היכל התרבות. היצירה, שהוגשה בעילום שם, זכתה בתחרות בה עמד בראש חבר השופטים לאונרד ברנשטיין אשר ניצח על ביצועה החגיגי במעמד פתיחת ההיכל.

לאורך השנים ניצחו על יצירה פופולרית זו מנצחים רבים, בהם וויליאם שטיינברג, פריץ ריינר, ז'אן מרטינון, זובין מהטה ועוד. ב-1959 זכה שריף פעם נוספת בפרס הראשון מטעם תחרות התזמורת הפילהרמונית על יצירתו, "שירי המעלות".

מ-1963 ועד היום מלמד שריף קומפוזיציה, תזמור וניצוח באקדמיות למוזיקה בתל-אביב ובירושלים. בין התפקידים אותם ביצע במשך השנים: מנהלה המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, מייסד את סדרת הקונצרטים "11:11" במועדון צוותא בתל-אביב, מקים הקורס למוזיקה באוניברסיטה הפתוחה, מורה לתזמור בבית הספר הגבוה למוזיקה בקלן שבגרמניה, פרופ' לניצוח וקומפוזיציה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל האקדמיה למוזיקה שם, מנצח ראשי בתזמורת הסימפונית ראשון לציון, מנהל בית הספר "הד" ועוד.

"פסיון ספרדי", יצירתו של שריף, בביצוע פלסידו דומינגו ובניצוח זובין מהטה

ב-1990, תחת ניהולו, ביצעה התזמורת לראשונה בישראל את יצירותיו של ריכרד שטראוס והביאה לדיון ציבורי את סוגיית השמעת המלחין בארץ. בעקבות ביצועי היצירות, שזכו בין היתר בפרס אקו"ם, החלו גם שאר התזמורת הפועלות בארץ לבצע מיצירותיו.

יצירותיו של שריף מבוצעות במשך השנים על ידי מיטב המוזיקאים בארץ ובעולם. את יצירותיו ביצעו בין היתר תזמורת פילדלפיה, התזמורת הפילהרמונית של ברלין, תזמורת הרדיו של בוואריה, תזמורת הבי.בי.סי ורוב התזמורות בארץ, ותחת שרביטיהם של לאונרד ברנשטיין, קרלו מריה ג'וליני, ז'אן מרטינון, ויליאם שטיינברג ורבים אחרים.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית מבצעת באופן סדיר את יצירותיו ואף הזמינה אצלו במשך השנים יצירות רבות.

היצירה האחרונה שהזמינה התזמורת היתה לרגל יובל החמישים לישראל: "בראשית" למקהלת ילדים ותזמורת, שבוצעה בקונצרט החגיגי לכבוד יובל המדינה, על-ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה.

דרכו של שריף שזורה גם בפסקול הקולנוע הישראלי, ובסרטים כדוגמת "תעלת בלאומליך", "הדיבוק", "שבת המלכה" ועוד. כמו כן הלחין מוזיקה למחול ובכלל זה ללהקות בת שבע ובת דור. שירים שהלחין לאורך השנים בהם "הנך יפה רעייתי", הפכו לנכסי צאן ברזל. דיסקים של יצירותיו נמכרים באירופה ובארצות הברית, ויצירותיו המודפסות נמכרות באופן סדיר בחנויות התווים ברחבי העולם.