חוק החרם אושר בקריאה ראשונה: "לא פראיירים"

מליאת הכנסת אישרה הערב (יום ב') בקריאה ראשונה את "חוק החרם", הקובע כי מי שיפגע במדינת ישראל באמצעות חרם - יושת עליו תשלום פיצויים ותוגבל זכותו להשתתף במכרזים כלכליים של המדינה. 32 חברי כנסת מהקואליציה הצביעו בעד, 12 התנגדו ולא היו נמנעים.

• מה דעתכם על החוק? כתבו על זה בפייסבוק
• לקריאת הצעת החוק - לחצו כאן
  

החוק נועד בין היתר, לפגוע בחברות ישראליות אשר זכו במכרזים לבניית העיר הפלסטינית החדשה רוואבי, בתמורה להתחייבותם שלא יספקו שירותים ולא ימכרו סחורות להתנחלויות. בהצעת החוק נכתב כי "המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל ועל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם והמפרסם מודע לאפשרות" - יכול בית המשפט לשלם פיצויים.

מציע החוק, ח"כ זאב אלקין מהליכוד, אמר: "אנחנו מגיעים לאבסורד, כשיותר ויותר קריאות לחרם יוצאות מתוכנו".

חבר הכנסת חנא סוויד מחד"ש אמר, כי "זה חוק לא ראוי שבא להנציח את הכיבוש. החוק הזה לא יציל את כלכלת ישראל, כי אין כל כך פגיעה בכלכלה הישראלית פה. אבל יש פה פגיעה בחופש הביטוי ועל הרצון ויכולת ההחלטה של כל אזרח להחרים מוצרים מהשטחים הכבושים. יש כאן גזענות שצריך לגנות".

לדברי ח"כ יריב לוין מהליכוד, "זה חוק מתון שעושה חסד עם מתנגדיו. אני אומר לכם כאן, הפסקנו להיות פראיירים. אנשים יצטרכו להחליט אם הם רוצים להיות אזרחי מדינת ישראל למען עם ישראל או להיות חוד חנית וכוח חלוץ של כל הכוחות האלה הפועלים מבחוץ כדי לפגוע בישראל".

השר גלעד ארדן אמר בשם הממשלה, כי "איננו רוצים פגיעה בעלמא בחופש הביטוי. הממשלה סבורה שיש לאזן בין חופש הביטוי של אזרחי המדינה, לבין רצוננו כדמוקרטיה מתגוננת לשמור על כלכלתה של מדינת ישראל ורווחתם של כלל תושביה". החוק הועבר לוועדת חוקה חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

נגד החוק התייצבו 53 ארגונים חברתיים וגופים הפועלים למען זכויות אדם, ששיגרו מכתב ליו"ר הכנסת בדרישה לעצור את תהליך החקיקה. "חוק זה מיועד בבירור להגביל את פעילותן של עמדות וקבוצות פוליטיות מסוימות בלבד, רק מכיוון שמחאתן קוראת תיגר על הקונצנזוס הפוליטי כיום בישראל", צויין במכתב עליו חתמו בין השאר האגודה לזכויות האזרח, בצלם, קואליציית נשים לשלום ורופאים לזכויות אדם.

לנדאו: עונש מוות לרוצח רה"מ

זמן קצר לאחר מכן אישרה הכנסת בקריאה ראשונה גם את "חוק האזרחות", שעורר התקוממות רבה נגד יוזמיו, המאפשר שלילת אזרחות ממי שהורשע בעבירת טרור, פגיעה בריבונות המדינה או שלמות, גרם למלחמה, סייע לאויב, שירת בכוח אויב או ריגל נגד מדינת ישראל. השר עוזי לנדאו שענה בשם הממשלה קרא תוך כדי העימות ל"עונש מוות לרוצח ראש הממשלה".

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב מישראל ביתנו. לדבריהם, מטרת החוק היא להדגיש כי הקשר בין הזכות לאזרחות ישראלית ונאמנות למדינה הוא קשר בלתי ניתן לניתוק. ח"כ חנין זועבי מבל"ד טענה, כי "הערבים שכלפיהם מיועד החוק, הם כמעט אינם אזרחים. על מנת לשלול אזרחות - צריך קודם לתת אזרחות. הערבים פה הם אזרחים על תנאי, כי לעולם לא יהיו פטריוטים ציוניים".

ח"כ טאלב א-סנע מרע"מ-תע"ל אמר: "אלה שרוממות האזרחות בגרונם, בזכות מה קיבלו את האזרחות שלהם? הרי הם מעולם לא היו כאן. אנו מקבלים את אזרחותנו מעצם היותנו כאן והיות הורינו. זו לא זכות שקיבלנו אותה בכסף או בטובה. אנחנו אזרחים כי נולדנו כאן בהרים ובגבעות האלה. כאשר באים ושוללים את האזרחות, שהם חלק ממהותו, זה חמור יותר מלכרות יד".

לדברי ח"כ חיים אורון ממרצ, "אומרים לי נעשה את זה גם לטרוריסטים יהודים.

אבל כששואלים את יוזם החוק כאן אם רוצח ראש ממשלה נכלל בחוק, הוא אומר לא". השר עוזי לנדאו ענה בשם הממשלה: "רוצח ראש הממשלה צריך שיפסק לו פסק דין מוות. שלילת אזרחות לא רלוונטית. לכן השאלה שהעלית, אינה רלוונטית".

לנדאו המשיך ופנה לח"כ זועבי: "מה את כל כך נתלית באזרחות שלך? את מהראשונים שצריכה הייתה לומר גט כריתות". בעד הצעת החוק בקריאה ראשונה הצביעו 26, התנגדו 12 ולא היו נמנעים. הצעת החוק הועברה להמשך דיון להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הפנים של הכנסת.