איך אפשר לקדם נשים במדע?
יום האישה הבינלאומי שחל היום מוקדש השנה לקידום נשים במדע: משימה לא פשוטה בעולם שבו מדע עדיין נחשב לטריטוריה גברית וההורים לא מעודדים את בנותיהם להצטיין במקצועות הריאליים. אז מה עושים? ד"ר יהודית אברהמי-עינת מציעה פתרונות שכדאי לנו מאוד ליישם
השנה חוגגים בעולם 100 שנה ליום האשה הבינלאומי, יום שמצויין על ידי האו"ם ב -8 למרץ מאז 1975. בשנת 1977 קבעה העצרת הכללית של האו"ם כי ציון יום האשה מדי שנה מחייב את המדינות החברות בארגון, על מנת להעביר את המסר שהבטחת שלום וקדמה חברתית, וכן הנאה מלאה מזכויות אדם וחרויות בסיסיות, מחייבות השתתפות פעילה של נשים, שוויון בין המינים וקידום נשים ממצבן הנוכחי.
הרעיון של קביעת יום האשה הבינלאומי נבע ב-1909 ממחאה נגד תנאי עבודה של נשים במפעלי הטקסטיל בניו יורק. בועידה בינלאומית של נשים בתעסוקה שנערכה בקופנהגן ב-1910 הוחלט על כינון יום זה, להבטחת זכות הבחירה לנשים, לשיפור תנאי העסקתן, ועל מנת לאפשר הגעתן לעמדות של קבלת החלטת.
במרץ 1911, שבוע לאחר ציון היום במפגשים רבי משתתפים, התרחש אירוע דרמטי אשר נתן תוקף ובולטות לדרישות הנשים: בדליקה בניו יורק נספו מעל 140 פועלות במקום עבודתן, רובן מהגרות איטלקיות ויהודיות. האירוע השפיע על חוקי העבודה בארה"ב והפך את יום האשה לרלוונטי עוד יותר, ואת סוגיית ניצול נשים בתעסוקה למוחשי מאד.
לנשות העולם הפך מועד זה להזדמנות לסקור את ההתקדמות במאבק לשוויון ולשוויון הזדמנויות, ולחשיבה אודות צעדים שעוד יש לנקוט להגשמת החזון החברתי הזה.
הנושא העולמי השנה: נשים, מדע וטכנולוגיה
על מנת למקד את העשייה, מכריז האו"ם מדי שנה על נושא מסוים. השנה הנושא הוא נגישות שווה להשכלה, הכשרה ומדע וטכנולוגיה: דרכים לעבודה הוגנת לנשים. הבחירה בנושא היא עדות למידע הצבור בידי מוסדות האו"ם אודות העדר שוויון הזדמנויות, וההכרה בצורך להירתם ברמה ממלכתית ועולמית לשינוי המצב.
דרישה דומה יוצאת כבר כמה שנים מהנציבות האירופית הדורשת שבכל המחקרים המבקשים מימון יהיה ייצוג של חוקרות נשים, ושבתוצרי המחקר או הפרויקט המוצע תהיה התייחסות לתועלת לנשים.
הנציבות גם מממנת פרויקטים שמטרתם היא קידום נשים במדע וטכנולוגיה. דוגמא של פרויקט בו שותפה ישראל הוא Gendera בו שותפות עוד שמונה מדינות אירופאיות, ומטרתו להרבות את השיח לקידום השוויון המגדרי במדע וטכנולוגיה.
מתוקף תפקידי כשותפה הישראלית בפרויקט יצרתי צוות משימה הכולל בעלות ובעלי תפקידים משפיעים בתחומיהם, שכולם פועלים בדרכים שונות לקידום השוויון. בימים אלו יצאה בעברית חוברת המלצות מעשיות לארגוני מחקר להובלת שינוי לקראת שוויון מגדרי במדעים ובטכנולוגיה שחוברה על ידי חברי הפרויקט, והחוברת תופץ באירועים שונים ולכל דורש/ת.
הקשיים העומדים בפני נשים
הנחת היסוד היא כי החסמים העומדים בפני הנשים הם חברתיים ולא שכליים. לבנות ולנשים ישנן די הישגים מוכחים בלימודים ובעשייה בתחומי המדע והטכנולוגיה, אך עדיין ייצוגן נמוך וקידומן איטי.
במכללה להנדסה אורט בראודה המצב דומה לרוב המוסדות בארץ ובחו"ל: התחומים בהם מעטות הנשים הם הנדסת מכונות והנדסת חשמל ואלקטרוניקה. במיוחד מטריד חסרונן של נשים בלימודי האלקטרוניקה, מסלול מקצועי יצירתי המאפשר קידום למחוזות טכנולוגיים פורצי דרך בהיי טק ולשכר גבוה מאד.
החסמים החברתיים מתחילים בציפיות השונות מבנות ובנים מרגע לידתם, הצעצועים השונים שניתנים להם, התכונות השונות שמטפחת הסביבה, והמושגים המועברים להם אודות מה מתאים לכל מגדר.
בחירת מסלולי לימוד בבתי הספר התיכוניים מדגימה את הבחירות שהן חברתיות במהותן – מיעוט בנות לומד 5 יחידות במתמטיקה לבגרות, אך בכל רמות הלימוד ישנן יותר בנות מצטיינות מאשר בנים. גם בפיזיקה נמצאות בנות מועטות.
הדימוי ה"חנוני" של המקצוע, גורם לבנות רבות להירתע, וזאת בתמיכת הורים ומורים לא מעטים שאכן מרגישים נוח יותר לראות בנות הלומדות נושאים פחות מעשיים אך מקדישות יותר זמן להצלחה חברתית.
לא בכדי מדבר האו"ם על הקשר שבין נגישות שווה להשכלה, להכשרה במדע ובטכנולוגיה לבין דרכים לעבודה הוגנת לנשים. המקצועות הנחשבים עדיין "נשיים" אינם מתגמלים (הדברים הללו נכתבים בשעת שביתת העובדים הסוציאליים שרובם עובדות סוציאליות המשתכרות שכר מבזה), וממילא אין בהם יוקרה. אותם מקצועות מתגמלים ומקדמים עדיין נשמרים עבור גברים על ידי מערכת מסרים סמויים מורכבת מאד.
החסמים החברתיים נמשכים גם בגיל הבוגר, ורוב סביבות העבודה במדעים ובהיי טק מאורגנות על פי המודל המתאים לגברים – ימי עבודה ארוכים וחסרי גבולות, ישיבות בשעות מאוחרות, מתן קדימות לעבודה על פני חיים אישיים וחיי משפחה, ותחרותיות רבה המכניסה את העובדים לתזזית מתמדת.
נשים במדע: פתאום נזכרים שהמעבדה באה "על חשבון הילדים" (צילום: Shutterstock)
נשים בעלות יכולת נשאלות בראיונות עבודה מה תעשינה עם ילדיהן כשהן עוד לא בזוגיות או בשלב תכנון משפחה. שאלה זו לא תופנה לעולם לגבר מאחר והנחת היסוד היא שלגבר תמיד תהיה מי שתקח אחריות על הילדים על מנת לאפשר לו להתמסר למשרתו. ההיפוך נכון לגבי נשים, שם הנחת העבודה היא שהאישה לעולם לא תהיה מחוייבת למקום עבודתה כשם שתהיה מחוייבת למשפחתה.
חשיבה אוטומטית זו עושה עוול לנשים רבות העושות מאמצים אדירים כדי ליצור איזון בין העבודה לחייהן האישיים, אך נתקלות לאורך כל הדרך בספקנות ובאי אמון מצד סביבתן. כמו כן, נעשה עוול לאותם גברים המעוניינים להשקיע יותר במשפחתם ונתקלים בחוסר הבנה מצד המעסיקים והסביבה המצפים שישמרו את המודל המסורתי.
פתרונות מוצעים
פרויקט Gendera בחן פרויקטים מגוונים שנוסו במדינות המשתתפות ביוזמה והעלה לאתר 60 פרויקטים מוצלחים לקידום בנות במדע ובטכנולוגיה. ישראל אמנם מיוצגת שם גם כן, אך רוב העשייה בארץ אינה עומדת בדרישות משום שאינה גורמת לשינוי בתרבות הארגונית, אלא תלויה בנוכחות ודחיפה מתמדת של "משוגעת לדבר".
דבר ראשון נדרש כל מוסד מדעי, ולתפיסתי מן הראוי להרחיב זאת לכל מוסד ומעסיק, לבדוק את התהליך הנקרא "הצינור הדולף" (leaky pipeline) בו נשים נושרות מעבודתן בשלב גידול הילדים. חלקן פורשות כליל וחלקן מסתפקות בעבודה חלקית או במשרה עבורן הן בעלות הכשרת יתר - העיקר לא להלחץ על ידי המערכת שאינה תומכת במערכות החיים הפרטיות של העובד/ת.
לנוכח העובדה שמעסיקים מפסידים משאב יקר כשנשות המקצוע עוזבות אותו (וגם מקבעות דימוי של מקום עבודה לא ידידותי למשפחה, שבדרך כלל פרושו לא ידידותי לנשים), כדאי למעסיקים להתעשת ולשנות את התרבות הארגונית על מנת לטפח ולשמר את הנשים הראויות במשרותיהן.
בנוסף נדרשים המוסדות להקפיד על בקרה בכל הנוגע לתהליכי העלאת השכר והקידום, ולהתייחס למשתנה המגדר ולבחון אם היו מטפלים בבני המגדר השני לפי אותם המדדים. היות שנמצא שלא מעט החלטות לגבי מינויים מושפעים מתפישות סטריאוטיפיות לגבי מקומן ותפקידיהן של נשים, יש לדרוש שקיפות והנמקה עניינית בכל מקרה ומקרה.
מקומות עבודה בהם תרבות הארגון מקדשת ביטול החיים שמחוץ למקום העבודה, זמינות מתמדת ועבודה בשעות לא שגרתיות וללא גבולות, פוגעים באיזון האישי והחברתי של העובדים בכלל ושל נשים בפרט.
לפיכך המלצה נוספת היא שמקומות עבודה יתנו משקל רב יותר לתפוקה ותרומה לעבודה מאשר לנראות. הרי ברור שמי שנמצא יותר שעות במקום העבודה אינו בהכרח התורם הגדול ביותר, ולעיתים ההיפך הוא הנכון.
גם הגברים שותפים
על מנת לעודד גברים לתבוע את זכותם לקיים חיי משפחה מאוזנים יותר, להשתתף בטיפול בתינוקות על ידי לקיחת חופשת לידה ולקחת פסק זמן מהעבודה בהתאם לשיקולים משפחתיים, כוללת החוברת המלצה להציג גברים שלקחו פסק זמן עם המשפחה כמודל לחיקוי.
בנוסף, לנוכח העובדה שכיום נשים רבות מגיעות לתפקידים בכירים בגיל מבוגר יותר מאשר גברים, יש מקום לשנות את התפישה הרווחת על פיה ישנה דרך אחת טובה לבנות קריירה. עדיף לאמץ ראייה גמישה המכירה בעובדה שהצלחה יכולה להגיע בשלבים שונים של החיים.
המלצות אלו ונוספות נועדו לפקוח את עיניהם של ארגונים ומעסיקים לתרבות הארגונית המעבירה ציפיות סטריאוטיפיות, וכך חוסמת נשים, ומקבעת גם את הגברים בתפקידים המסורתיים.
ולקראת חג פורים, חפשו בעוד שבועיים את הייצוגים בפורים וראו כמה בנות תדאגנה רק ליופיין ותהיינה נסיכות, מלכות ,כלות ופיות, וכמה בנים יממשו את האידיאל המקצועי ויהיו אסטרונאוטים, בוקרים, כבאים, רופאים או יממשו את אידיאל התוקפנות ויהיו חיילים ופיראטים.
ד"ר יהודית אברהמי-עינת, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, כרמיאל. יועצת נשיא המכללה למעמד האשה ושותפה ישראלית בפרויקט האירופי GENDERA להובלת שינוי לקראת שוויון מגדרי במדעים ובטכנולוגיה.
לפנייה לכתב/ת 
