נשים בשמים: מונוס ועד קסיופיאה
מאחורי כל כוכב זוהר בשמים, מסתתרת אישה חזקה. ד"ר יגאל פת-אל מספר על הגיבורות שנתנו לקבוצות הכוכבים את שמם
השמים משופעים בקבוצות כוכבים. הקדמונים חילקו את אלפי הכוכבים הניתנים לצפייה בעין לקבוצות, בעיקר לפי הקשרים לסיפורים מיתולוגיים הבאים להסביר את עונות השנה ואת תופעות הטבע. כמחצית מקבוצות הכוכבים הרשמיות, שקיבלו הכרה סופית ורשמית על ידי ארגון האסטרונומיה הבינלאומי בשנת 1930, הן מורשת המבוססת על המיתולוגיה היוונית.
לאחר תקופת הגילויים שבמהלכה הגיעו חוקרים לחצי הכדור הדרומי וצפו בשמים הדרומיים שאי אפשר היה לראותם מיוון, התווספו עוד קבוצות כוכבים לקבוצות הכוכבים ה"קלאסיות" וכיום יש לנו חלוקה רשמית של השמים ל-88 קבוצות כוכבים (לזיהוי קבוצות הכוכבים לפי תאריך ושעה אפשר להשתמש במפת הכוכבים המסתובבת).
בעוד שקבוצות הכוכבים המודרניות כונו בשמות של כלים טכנולוגיים, מקצועות אומן ויצורים החיים בחצי הכדור הדרומי, הרי שקבוצות הכוכבים ה"קלאסיות" שהן המורשת של התרבות היוונית-לטינית, נקראו בעיקר על שם בעלי חיים וגם כמה גיבורים מיתולוגיים. זכרים כמובן. אולם, מסתבר שגם למין הנשי היה ייצוג בקבוצות הכוכבים, קטן מזה של המין החזק, אך בכל זאת בעל משמעות רבה.
למעשה, יש לנו רק 3 קבוצות כוכבים "נשיות" רשמיות – קסיופיאה, אנדרומדה ובתולה. קבוצה נוספת מייצגת רק את שיערה של ברניקה, אשת תלמי השלישי, ואינה נחשבת לכן לדמות נשית במלוא מובן המילה.
האם הגדולה
שלוש קבוצות הכוכבים, קסיופיאה, אנדרומדה ובתולה, הן קבוצות עתיקות מאוד. קבוצת קסיופיאה היא אחת מקבוצות הכוכבים העתיקות ביותר וכן אחת מאלה ששמן כמעט לא השתנה מאז העת העתיקה ועד ימינו אנו.
כל הקבוצות האלו סימלו צדדים שונים באישיותה של "האם הגדולה". בפולחן של העמים הפרהיסטוריים היה מקום חשוב להגמוניה הנשית, שסימלה את היצירה ואת הפוריות הן של האדם והן של האדמה. רק בשלבים מאוחרים יותר נושלה האישה ממעמדה הרם לטובת המין הגברי. עדויות לכך מצויות גם בסיפור הגירוש מגן עדן וכן במיתוסים של כל עמי האזור.
כימה: שמן העברי של הפליאדות (צילום: Shutterstock)
את המשולש הנשי ייצגו במיתולוגיה היוונית הֶקָאַטה, דֶמֶטֶר ופֶרסֶפּונֶה, שסימלו את מחזור הפריון בחקלאות. מבין השלוש סימלה קסיופיאה את הקאטה, המבוגרת ביותר, ולפיכך היה מעמדה הרם ביותר ומיקומה היה סמוך לקוטב הצפוני, כך שלעולם לא שקעה מבחינתם של הצופים היוונים וכן מבחינתם של הצופים מאגן הים התיכון כולו.
מאוחר יותר יוחסה להקאטה השליטה בעולם השאול וכן בכישוף. הקאטה היתה בתם של הטיטאנים פֶרסֶס ואָסטֶריָה והיו לה תכונותיו של הירח. מאפיין זה של הירח מצוי בדמותה בעלת שלוש הפנים של האֵלָה, המסמלים את מחזוריות הירח.
שלוש פנים אלו היו המקור לשילוש שיצר את שתי הדמויות האחרות, דמויות שהיו צדדיה הנוספים של האלה פרספונה - קבוצת אנדרומדה, ודמטר - קבוצת בתולה. אנדרומדה סימלה את העלמה הצעירה, את פרספונה, המשולה לזרע החיטה – אחד משלושת הפנים של האלוהות הנקבית העתיקה. והיא לא ייצגה את פרספונה בלבד, אלא אף את עישתָר במיתולוגיה הבבלית ואת גלגולה של זו כעשתורת בפנתיאון הפיניקי.
פרספונה יורדת לשאול
במיתולוגיה היוונית נקשר סיפור הקבוצה לדמטר ולבתה. פרספונה היתה בתה היפהפייה של דמטר, אלת החקלאות והפריון בפנתיאון היווני. יום אחד ראה האדס, אל השאול, את העלמה הצעירה וחמד אותה. הוא חטף אותה ולקח אותה במרכבתו אל ארץ המתים.
"חטיפתה של פרספונה" מאת רמברנדט
משנעלמה פרספונה האהובה החלה אמה לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה בחיפושיה אחר בתה האובדת. רק לאחר ימים רבים של חיפושים גילה לה הליוס, השמש, שבתה שבויה בארץ המתים שאין ממנה חזרה. מששמעה זאת שקעה דמטר ביגון קודר. היא הפסיקה לדאוג לתנובת האדמה, וזו הפסיקה לתת את פריה והתכסתה כפור.
בצר להם פנו בני האדם הרעבים אל זאוס, אבי האלים, כדי שידבר על לבה של דמטר, שתשפיע שוב מטובה על האדמה. בהוראתו של זאוס נשלח הרמס שליח האלים לשאוֹל, כדי לשכנע את האדס אחי זאוס לוותר על פרספונה. האדס לא רצה להמרות את פי אחיו, אבי האלים, ושחרר את העלמה, אך לפני כן נתן לה לטעום מגרעין פרי הרימון, ביודעו שגרעין זה יקשור אליו את פרספונה לנצח.
משראתה דמטר את בתה האהובה יוצאת ממעמקי השאול רצה לקראתה ושתי הנשים האוהבות נפלו זו בזרועותיה של זו. מששמעה דמטר על גרעין הרימון, הבינה כי איבדה את בתה לנצח שכן אין שום כוח בעולם שיוכל לבטל את השפעת הקסם.
ראה זאוס שדמטר שוקעת שוב במרה שחורה והחליט לשלוח את ריאה, אמו. ריאה לא הצליחה לבטל את השפעת הרימון אך הצליחה להשיג פשרה שלפיה תשהה פרספונה ארבעה חודשים בשאול לצד האדס, ובשאר חודשי השנה תשהה עם אמה. מאז, בכל שנה, משיורדת העלמה לשאול, למלא את חלקה בהסכם, מפסיקה הארץ לתת את יבולה ועומדת בשיממונה עד בוא האביב, עת יוצאת פרספונה מהשאול והאדמה עוטה לכבודה מעטה צבעוני של פריחה ולבלוב.
מחזור זה של פרספונה, האחראית לזריעה ולפריחה באביב, ודמטר, האחראית להבשלת התבואה, מושג הודות לנוכחותה של ריאה הקשישה (או הקאטה), שהיא הסמל למחזור חיים שלם ומושלם כקבוצת קסיופיאה שלעולם אינה שוקעת.
הקאטה גם מציינת את הירח במיתולוגיה היוונית ומסמלת את חשיבות הלבנה בקביעת הזמן. אחרי הכל, היתה זו הקאטה שסימלה את הירח אשר הציע את הפתרון של חלוקת זמנה של פרספונה בין השאול ובין פני האדמה המלבלבת (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
פשוט כוכבות
נזכיר עוד שתי קבוצות המסמלות נשים בשמים המצויות בקבוצת שור. אלה הן מסלמות את בנותיו של אטלס – הפליאדות וההיאדות, שכל אחת מונה 7 אחיות. ההיאדות מצויות בראשו של השור וצורתן כצורת האות V. אמן של ההיאדות היתה אייתרה בעוד שאימן של הפליאדות היתה פליאונה (מכאן מקור השם שמשמעותו מלא, או הפלגה).
הפליאדות נראות בימים אלו כקבוצה קטנטנה, המזכירה בצורתה את העגלה הקטנה, והיא מצויה בכיוון צפון מערב בשעות הערב המוקדמות, מימין (צפונית) להיאדות. שמן העברי של הפליאדות הוא כימה המוזכר בספרים איוב ועמוס. שמן היפני – סובארו – מן הסתם מוכר יותר.
שתי הקבוצות, הפליאדות וההיאדות, הן צבירי כוכבים, שבהן הכוכבים אכן קשורים זה לזה. מרחקו של צביר הפליאדות מאיתנו הוא כ-370 שנות אור בעוד שצביר ההיאדות, אחד הקרובים ביותר אלינו, מרוחק מהשמש 160 שנות אור "בלבד".
מבט מבעד לעדשת משקפת שדה או טלסקופ קטן יגלה עשרות כוכבים בתחום של צביר הפליאדות הקשורים כולם לצביר שגילו כמה מיליוני שנים "בלבד" (לעומת 660 מיליון שנה - גילו של צביר ההיאדות ולעומת גילה המופלג של השמש – 5 מיליארד שנות אור).
"הולדת ונוס" של בוטיצ'לי, ציור מן המאה ה-15
ולסיום – אי אפשר שלא להזכיר גם את גרם השמים המסמל את ה-אשה, בה' הידיעה. זו אינה קבוצת כוכבים אלא הכוכב הזוהר ביותר בשמים אחר השמש והירח – נוגה. שמו היווני של נוגה הוא אפרודיטה (ונוס הלטינית), אלת האהבה והיופי.
אצל עמי הפרת הייתה זאת עישתר, המקור הקדום של אפרודיטה, מילה שממנה נולד כנראה השם אסתר שמשמעותו "כוכב "(וכן גילגוליו השונים – סטאר, סטלה וכדומה). כל מי שמביט בכוכב הלכת נוגה, שבימים אלה נראה מעל האופק המזרחי ממש לפני עלות השחר, כשהוא מבליח באורו הזוהר את צינת הלילה, מבין במהרה מדוע הוענק לגרם שמיים זה שמו, המסמל את אלת היופי.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
