עיין ערך: נשים דתיות בויקיפדיה
30 ישיבות תיכוניות נוכחות בוויקיפדיה, אך רק שלוש אולפנות. המשורר אליעז כהן - כן, וסיוון הר-שפי - לא. הרב יובל שרלו שם, אבל מלכה פיוטרקובסקי נעדרת. בנות דתיות, האנציקלופדיה החופשית היא הזדמנות להנכיח את עצמכן
במלאת עשר שנים לויקיפדיה פירסם "ניו-יורק טיימס" מחקר על אודות האנציקלופדיה הפופולרית. זו הצלחה מסחררת: 250 שפות, 3.5 מיליון ערכים באנגלית בלבד - אבל רק 15 אחוז מכותבי הערכים הן נשים.
תחשבו על זה: מה בסך הכל צריך בשביל לכתוב ערך בוויקיפדיה? כמעט כלום. רק מוטיבציה, יכולת לחקור מושג באופן בסיסי, כושר ביטוי מינימלי, וזהו. אין מבחני קבלה, לא רשימת פירסומים, לא פסיכומטרי. כלום. אז איך
זה קורה? ויקיפדיה הוא מקום שמשקף את היחס של נשים לעצמן ולערכן. גם ככותבות, מול מסך מחשב בבית, מאחורי הקלעים וממילא גם לאפשרות להיות שם בוויקיפדיה, אשה שהיא ערך.
ככותבות הן אומרות לעצמן: מה אני כבר יודעת שאני אכתוב ערך בויקיפידה? יש המונים, המונים שיודעים הרבה יותר ממני. מה כבר עשיתי בחיי? וכשהן עושות את החשבון, זה בדרך כלל לא מספיק. העובדות הסטטיסטיות הקשות מעידות שאצל גברים זה לא כך. אני תוהה, מה נשים חושבות שצריכים להיות ההישגים המקצועיים שלהן או השפעתן הציבורית כדי שנוכחותן בויקיפדיה תהיה סוף סוף מוצדקת?
הלכתי לבדוק את קביעת הניו-יורק טיימס בקהילה שלי, בבית פנימה. הנה התוצאות (הפיסקה הבאה, חברי החילונים, הולכת להיות מגזרית, קצת שיחה פנימית. דלגו, או אמצו מבט אנתרופולוגי):
כמעט 30 ישיבות תיכוניות נוכחות בוויקיפדיה ורק שלוש אולפנות מיוצגות. ה"ישיבה לצעירים" שם, אבל "נוה חנה" (עוד) לא. לא תמצאו את שרה אליאש, מנהלת דגולה באולפנת להב"ה, אבל תוכלו לאתר את הרב ירחמיאל וייס. המשורר אליעז כהן - מופיע, וסיוון הרשפי - לא. אסתי רוזנברג, ראש המדרשה בראש צורים נעדרת, אבל הרב אלי סדן מהמכינה בְּעלי נוכח. הרב יובל שרלו שם, אבל מלכה פיוטרקובסקי איננה. ועוד ועוד. נדמה לי שהעיקרון מובן, הכיוון ברור.
מסקנה: גם אנחנו - כמו הישראליות כולן, כמו העולם כולו - לא מספיק מעיזות להיות שם, לא מהצד של הכותבות ולא מצד נכתבות. והדברים, כמובן, קשורים זה לזה. בנות האולפנה לא מעלות בדעתן, אפילו כחלק מגאוות היחידה שלהן, לכתוב על המנהלת שלהן, או להפוך את בית הספר שלהן לערך "ויקי" ובכך להכריז על נוכחות בעולם שהוא אולי וירטואלי, אבל ממשי מאד. וכדאי לזכור, זה לא קשור למידת הנוחות שמרגישות נשים עם המחשב. עבור נשים צעירות מחשב הוא חלק טבעי מהמרחב האישי.
יש מקום לכולן
אבל, אולי תופתעו, דווקא אצלנו יש מה לעשות. בגלל החינוך הנפרד של בנות, יש לציבור הדתי יתרון. יש בכוחנו לחזק את הבנות דווקא בגלל שהן עם עצמן, במקום נשי שמזמן העצמה. הנה הזמנה (לא נועזת מדי) למחנכות בתיכונים ואולפנות של בנות: אל תתנו סתם עבודות שממילא יצרפו גזור-הדבק-הדפס כדי לרצות אתכם. בקשו מהבנות לכתוב ערך בוויקיפדיה. הציבו עבורן את האתגר להחליט מי ומה חשוב בעיניהן, עודדו אותן להעיז לומר בקול מה הדברים המרכזיים בעולמן ואפשרו להן לראות את עצמן במרחב האינטרנטי. זו התחלה צנועה, תרתי משמע, אבל חיונית מאוד.
בעצם זו הזדמנות ראשונה להיות נוכחת במרחב הציבורי, לנקוט עמדה ולבחור את התכנים המשקפים ערכים. כאן אפשר להתנסח מתוך שליטה מלאה, לבדוק שוב ושוב לפני שלוחצים send או enter. זו יכולה גם להיות משימת בת מצווה נהדרת, לכתוב יחד עם ההורים ערך על משהו שחשוב בעינינו, מעין "דבר תורה" לעולם. כמו בנים שהופכים חברים שווים במניין באמצעות ויקיפדיה, מזמין עולם המבוגרים (גם) נערה לעמוד מול כולנו ולומר: שלום
עולם (דובר עברית), אני כאן ויש לי מה לומר על דבר שחשוב לי ואני מחויבת אליו. זה אולי וירטואלי אבל המילים של אותה בת 12 בויקיפדיה ראויות כמו של כל אחד אחר, וכוחן בכך שיש מי שיבוא אחריה ויסתמך על מה שבחרה לומר. זו חוויה שמעניקה כוח.
ולא מדובר בתחרות עם הבנים. זה הפלא של כל העניין: בוויקיפדיה יש מקום לכולם, לכולן. ראשי ויקיפדיה העולמי הציבו יעד - 25% נשים כותבות ערכים עד 2015. אולי נהיה אנחנו החלוצות לפני המחנה? בעצם, ביום האשה הבינלאומי זו הזמנה להגדיל תורה ולהאדיר, אולי אפילו להיות אור לגויים.
- חנה פנחסי דוקטורנטית, במחלקה למגדר בבר אילן ומנחה את בית המדרש 'חידר משלך' במכון הרטמן.