נמוכים חיים יותר זמן. 10 עובדות על גובה

כגובה ההורים

הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על הגובה של הילד הוא התורשה. גובה הדורות הקודמים במשפחה קובע 75% מגובהו של הילד.

תאכל־תגדל

למרות ההשפעה הגדולה של התורשה יש אמת גם במימרה הסבתאית "אם לא תאכל, לא תגדל". תזונה המכילה את כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים חיונית להתפתחות תקינה ולמימוש פוטנציאל הגובה. הנתונים מראים שבזמן מלחמות ובמצבים כלכליים קשים חלה ירידה בגובה הממוצע של האוכלוסייה. לכן, ממוצע הגובה במדינות נתפס כמדד לאיכות חיים.

כמה שקלתם בלידה?

מצבו התזונתי של העובר ברחם ובריאות האם הם בין הגורמים המשפיעים על משקל הלידה. חשיבותם דומה לזאת של הנתונים הגנטיים המכתיבים את הגובה הסופי. בקרב הנולדים במשקל נמוך ביחס לגיל ההיריון, יש סיכון גדול יותר שלא יממשו את פוטנציאל הגובה הגנטי שלהם.

קפיצה לגובה

קצב הגדילה מואץ אצל ילדים בשנה הראשונה והשנייה לחייהם ובשיא גיל ההתבגרות. בשנה הראשונה הם גובהים בכ-25 ס"מ, ובגיל ההתבגרות בכ-12-8 ס"מ בשנה.

יותר ס"מ, יותר דולרים

מחקרים שנערכו באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית מצאו שאנשים גבוהים יותר מרוויחים יותר ומצליחים יותר מבחינה מקצועית.

פחות גובה, פחות מחלות

מצד שני מצטברים יותר מחקרים שמראים שאורך חיים ממוצע של נמוכי קומה גבוה יותר משל גבוהי קומה ושהם נוטים לחלות פחות במחלות לב וכלי דם קרדיו־וסקולריות.

גובה יחסי

שלא כמו שנהוג לחשוב, האדם הקדמון לא היה בהכרח נמוך יותר מאיתנו. ישנם נתונים שמראים שבתקופות מסוימות בהיסטוריה הייתה האוכלוסייה גבוהה יותר מהיום. כך שהגובה האנושי לא הולך ועולה עם השנים אלא עולה ויורד כגל.

כגובה הציפיות גובה האכזבות

כשנותנים הורמון גדילה לילד שלא סובל ממחסור בהורמון גדילה, הוא יוסיף לגובהו הסופי 7-5 ס"מ. הוא לא יהפוך מוודי אלן לאולסי פרי.

נפוליאון כמשל

לא מעט נמוכים הגיעו רחוק, ביניהם: יוליוס קיסר, ניקולא סרקוזי, יורי גאגארין (האדם הראשון בחלל), דני דה ויטו, דאסטין הופמן, צ'רלי צ'פלין, רומן פולנסקי, מרטין סקורסזה, אהוד ברק, דני סנדרסון, ערן צור, קובי אוז ועוד רבים.

הגובה לא קובע

מחקרים מוכיחים שלילדים נמוכים אין בעיה להשתלב חברתית ויש להם אותו מספר חברים כמו לחבריהם הגבוהים.

ייעוץ מקצועי: פרופ' צבי צדיק, אנדוקרינולוג, ראש ראשות המחקר במרכז הרפואי קפלן, בית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית; ד"ר יעל לבנטל, רופאה בכירה, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל; פרופ' ישראל הרשקוביץ', פרופ' לאנתרופולוגיה ביולוגית בחוג לרפואה, אוניברסיטת תל אביב