בגלל הפחד להיות בלעדיו, היא חונקת אותו
קשה מאוד לנהל מערכת יחסים כאשר אחד מבני הזוג מפחד כל הזמן שהשני יעזוב אותו. כשהחששות הטבעיים יוצאים משליטה, צריך לטפל בהם ולהבין שמי שמדבר על עזיבה, מדרבן את בן הזוג להגשים את פחדיו הגדולים ביותר
מיכל הגיעה לשיחה בגלל מה שהיא כינתה "חרדות". היא תארה תחושת אי נוחות גופנית כמעט מתמדת. הלחץ באזור הבטן ותחושה של כדור בגרון מחמירים בעיקר כשהיא נמצאת לבד, כשבעלה אינו בסביבה.
כדי לא להישאר לבד התחילה מיכל (שמה וחלק מפרטי הסיפור בדויים) לעבוד עם בעלה בעסק המשפחתי, אך הדבר רק גרם לה לחשוש יותר. בהמשך התברר שהיא הגיעה לפגישה בגלל שבעלה לחץ עליה. "בסוף קורה שגם בעלי מרגיש חנוק, כמוני, ואני לא יודעת איך לצאת מהפלונטר הזה".
חרדת פרידה (או בשמה המוכר יותר "חרדת נטישה") היא פחד מפני עזיבה של אדם קרוב. היא מופיעה בכל גיל, ויש לה פוטנציאל גבוה לפגיעה בזוגיות ולעורר אי שקט. התחושה מבלבלת, שכן היא מופיעה גם במצבים התפתחותיים טבעיים, אך כשהיא צצה במצבים מעוררי חרדה בחיינו כבוגרים היא בעלת פוטנציאל מזיק.
כשהחרדה מופיעה בגיל מבוגר, בעוצמה גבוהה ופוגעת בזוגיות, היא נחשבת לבעיה ויש לתת לה מענה. לכל אחד מאיתנו יש נטייה לחשוב על נטישה או לדמיין אותה, ומחשבות על כך עוברות לכולנו בראש. למשל, קרה שהתקשרת לבן זוג טרי יחסית והוא לא ענה. בין המחשבות שעוברות בראש יכול לצוץ הפחד ש"אולי הוא פשוט לא רוצה יותר".
אנשים הסובלים מחרדת פרידה יכולים לחוות פחד כה בלתי נשלט עד כדי התפתחות התקף חרדה של ממש, רק מעצם המחשבה על נטישה או מפעולה שמתפרשת אצלם כנטישה של בן הזוג. חלק יבטאו את הפחד בתלות מוגזמת, ויש שינטשו בעצמם, לפני הפגיעה הצפויה.
הם חשים שאינם יכולים להסתדר לבד, ושבן הזוג חייב להיות לצידם כל הזמן. אנשים יכולים לספר על כך שאינם יכולים בכלל לדמיין את עצמם מסתדרים לבד, למרות שברור להם שאין להם בעיה להסתדר באמת. "זו רק הרגשה", סיפרה מיכל בפגישה, "אך היא חזקה ממני".
בן הזוג לא מכיר באמת את מי שנמצא מולו
יש אנשים שחושבים שאם הצד השני יעזוב הם עלולים ״למות מרוב צער״. אישה שמפחדת שגבר יעזוב אותה, יכולה לעשות הכל כדי שזה לא יקרה, גם אם היא לא בטוחה שהוא בשבילה. מיכל שמה לב שהיא מוותרת על עצמה, רק כדי שבעלה לא ייצא מהבית. "אני משועבדת לפחד, מאבדת את עצמי בתוכו" אמרה.
במקרים אחרים נשים עלולות לקיים יחסי מין לפני שהיו רוצות בכך, או כשכבר אינן רוצות. הן עלולות להיכנס למעגל בו הן מסכימות לכל החלטה של בן הזוג, תמיד נענות וזמינות לצד השני ועונות על כל ציפייה של האחר. הדבר יכול להופיע באותה מידה גם אצל גברים, יש המסכימים לשינויים מרחיקי לכת, רק שלא יעזבו אותם.
הצד החושש יכול לאבד את זהותו בתוך מערכת היחסים, אך מוכן לשלם את המחיר עבור תחושת הביטחון. התוצאה הכאובה היא שבן הזוג השני, למעשה, אינו מכיר את מי שנמצא איתו. גם אם הצד החרד אינו פועל על פי פחדיו, הוא מעביר אותם באופן סמוי, ובן הזוג השני מרגיש זאת ולעיתים נוצרת דינמיקה מתוחה בין השניים, שלא מאפשרת את המרחב הטבעי לו כל אחד מהם זקוק.
אנשים שמפחדים שיעזבו אותם מעבירים מסר שהם אכן אנשים ברי דחייה, שאולי כדאי לצד השני לעזוב, כמו נבואה שמגשימה את עצמה. חלקם מגדילים לעשות ונוקטים בגישה של הפוך על הפוך. כדי למנוע את הנטישה הם נכנסים למערכת יחסים בה אינם מעוניינים, כדי שיוכלו לעזוב ראשונים או אף עוזבים מישהו שכן רצו, רק כדי שהוא לא יעזוב אותם קודם.
השפעות נוספות של חרדה על מערכת יחסים יכולות להתבטא במצבים הנפשיים של בן הזוג: חרדה, דיכאון, דימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון עצמי, תוקפנות, אדישות, התרחקות ואף התנכרות, הן בעלות השלכות משמעותיות על מערכת היחסים ועל המקום של כל אחד בתוכה
חשוב להבין שטיפול נכון ויסודי הוא טיפול המכוון לקשיים הרגשיים הבסיסיים, ולא רק לבעיות על פני השטח. מיכל התמודדה עם החרדה המיידית באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ולאחר מכן עברה לטיפול פסיכולוגי, כדי לחזק את הביטחון העצמי. כך, בסופו של דבר, יכולה היתה לחוות פחות חרדה, הקשר הזוגי הפך בריא יותר, ומיכל החלה להעיז להגשים דברים בשביל עצמה.
- ברק רנד הוא פסיכולוג בקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל
לפנייה לכתב/ת 
