אשה, למעבדה

הרוזנת עדה לאבלייס (1815-1852) – המתכנתת הראשונה

עדה לאבלייס היתה רוזנת אנגליה ובתו הלטיגימית היחידה של המשורר הרומנטי לורד ביירון, שמת כשהיתה בת תשע. עבודתה הידועה ביותר היתה בתחום המחשב המכני

המוקדם, שנקרא המנוע האנליטי, עבור צ'רלס בבג'. בין כתביה היה האלגוריתם הראשון שנועד לעיבוד על ידי המחשב המכני. כמאה שנה לאחר מותה, פורסמו העבודות של לאבלייס מחדש, והן מוכרות היום כתיאור ראשוני של המחשב והתוכנה. שפת התכנות, עדה, נקראת על שמה.

מארי אנדרסון (1866-1953) – ממציאת המגב לשמשת הרכב

בעת ביקור בעיר ניו יורק ב-1902 שמה לב אנדרסון שנהג הרכב שבו ישבה מתקשה לראות את הדרך במזג האוויר המקפיא. ב-1903 התקבלה בקשתה לפטנט על מגב לשמשת הרכב שניתן להפעיל באמצעות קפיץ שמחובר לידית בתוך הרכב. אמנם, נרשמו עוד פטנטים דומים בתקופה, וחלקם היו מוקדמים משלה; אבל אף אחד מהם לא היה יעיל כמו מנגנון הקפיץ של אנדרסון.

קתרין בלוגט (1898-1979) – ממציאת הזכוכית נטולת ההשתקפויות

האשה הראשונה לה הוענק תואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת קיימברידג' ב-1926 והראשונה לעבוד כמדענית בחברת ג'נרל אלקטריק. גילתה בניסוייה דרך ליצירת זכוכית שאינה מחזירה השתקפויות כלל, בעזרת שימוש בשכבות דקות של זכוכית ומתכת, שהוכנסה לשימוש במשקפיים, מיקרוסקופים, טלסקופים ועדשות מצלמה.

הדי לאמאר (1913-2000) - דילוגי תדר

שחקנית הוליוודית אוסטרית-אמריקנית ממוצא יהודי. למרות שיופיה ונישואיה לשישה בעלים שונים תפסו את מרכז הבמה, לאמאר היתה גם מדענית, מתמטיקאית והממציאה (בשיתוף עם ג'ורג' אנטהיל) של טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר. הרעיון הוגש כפטנט ב-1941, ויושם לראשונה ב-1962 על ידי ספינות צי ארה"ב בקובה. רעיון דילוגי התדר שימש כבסיס לטכנולוגיית טווח התדרים המתפשט המודרני, בו משתמשים למשל ברשתות אינטרנט אלחוטיות, בטלפונים אלחוטיים ובאוזניות בלוטות'.

גרייס מארי הופיר (1906-1992) – חלוצת תכנות

מתכנתת מחשבים וקצינה בחיל הים האמריקני. מהמתכנתים הראשונים שעבדו על מחשב ה-הרווארד סימן 1 ב-1944. המחשב הספרתי האוטומטי הגדול הראשון בארצות הברית. הופר פיתחה גם את הקומפיילר (מהדר) הראשון שמתרגם בין שפת תכנות אחת לאחרת, וגם טבעה את המונח "דיבאגינג" (Debugging) בהקשר של תכנות.

ברברה אסקינס – פיתוח תמונות רדיואקביטי

כימאית. פיתחה שיטה חדשה לפיתוח נגטיבים על גבי לוחיות, בשימוש בחומרים רדיואקטיבים, כדי להשיג צבעים חזקים וחדות גבוהה יותר בתמונות אסטרונומיות וגיאולוגיות. השיטה של אסקינס אומצה על ידי נאסא, והיא גם בשימוש לשיפור תמונות רנטגן ושחזור תמונות ישנות.

פרופ' ברברה ה. ליסקוב (1939) – הדוקטורית הראשונה למדעי המחשב

האישה הראשונה בארצות הברית שקיבלה תואר דוקטור למדעי המחשב בשנת 1968 מאוניברסיטת סטנפורד. פיתחה את שפות התכנות קלו וארגוס בשנות ה-80. ליסקוב זכתה ב-2008 בפרס טורינג על עבודתה בתחום פיתוח שפות תכנות ושיטות מחקר שהובילו לפיתוח תכנות מונחה עצמים.

קרול שואו (תחילת המאה ה-20) – מפתחת המשחקים הראשונה

מפתחת משחקי המחשב הראשונה. הועסקה לראשונה בחברת המשחקים אטארי, שם יצרה את משחק האיקס-עיגול התלת מימדי ב-1979. לאחר מכן הצטרפה לחברת המשחקים אקטיויז'ן, שם יצרה את המשחק הידוע ביותר שלה,River Raid, בו יורים ממטוס לעבר אויבים מעל לנהר. שואו גם פיתחה משחקי ארקייד דוגמת Super Breakout.

רוברטה ויליאמס (1953) – מפתחת משחקי הרפתקאה

מפתחת משחקי הרפתקאה (קווסטים) פורצת בתחומה. יצרה את סדרת קינגס קווסט ומשחק ההרפתקאה אימה פנטזמגוריה ב-1988.

רנדיס-ליסה אלטשול – ממציאת הטלפון הסלולרי החד פעמי

מעצבת משחקים וצעצועים במקצועה, ב-1999 קיבלה אלטשול אישור על מספר פטנטים שהמציאה בתחום הסלולרי החד פעמי הראשון בעולם. עוביו היה פחות מחצי ס"מ והוא היה עשוי ממוצרי נייר ממחוזרים. הטלפון הסלולרי החד פעמי הכיל 60 דקות של שיחות יוצאות ועלה כ-20 דולר. יתרונם של הסלולרים החד פעמיים הוא שהם זולים, ואינם מכילים את פרטיו האישיים של המחזיק בהם.

הווירוס הסקסי של ג'ניפר אניסטון >>