הכי טוב לאכול בבית

יותר ויותר אנו מוצאים את עצמנו, הגברת ואני, מתנהלים כמו זוג צעיר (לפחות בענייני קולינריה). האמת שבאופן מפתיע, בתור אדם לא מאמין, אני גם מוצא את עצמי לעתים בלי משים מודה ומברך על הקץ להמולה, הקץ לרעש, הקץ לדרישות המשונות כגון: "אבא, בלי הרבה שמן", או מהצד השני של השולחן: "לא שמת מספיק שמן!"; "עוד פעם קארי"; "בלי מלפפון"; "עם עגבנייה"; וגולת הכותרת: "אוף, בשביל מה הייתי צריך אבא שף?". ממש לא חסר לי לעמוד מול מאכל שהולך ודועך מול עיניך ואתה מחכה שהחבר'ה יואילו להצטרף לשולחן. ובכן, אין נאמר זאת בעדינות, אם הייתי עובד אצלם - כבר הייתי מתפטר מזמן.

לחתוך, להקפיץ וישר לג'בטה. סינטה (צילום: דנה קופל) 

וכרגיל, אני מתחיל לטעום: אחד שנראה כמו סמבוסק עם בשר - סביר. אחד ממולא דלעת, אחד עם תפו"א - לא כל כך מתחבר לטעמים. מה שכן, אני אוהב את הבצק, הוא פשוט, יבש ודק. אבל המילוי מלא בצל לטעמי. כרגיל, נזכרתי מאוחר מדי שכל פעם אני טועם את כל הממולאים ומתאכזב.

תבחרו את הסמבוסק שלכם (צילום: יעל גרטי) 

התנחמתי בלחם שנראה כמו פיתה ענקית בגודל של סומבררו, פריך ודק. פעם הייתי מגיש בו באירועים חציל בלאדי קלוי על האש ועליו כדורי בשר עם שפריצים של טחינה ובצד מטבוחה אדומה לוהטת.

בדרך לאוטו - חנות בורקס. כשאני רואה בורקס אני עוצר. קוראים לו חיים. הכי טובים היו הארוכים עם הגבינה שנראים כמו אצבעות מבצק פריך ומשומן במידה הנכונה (סמכו עליי, הקרבתי את עצמי וטעמתי את כל הסוגים).

אחר הצהריים שוב בבית, שוב על הכורסא, הבית שקט. אני במצב אידאלי, רגוע, רק הטלפון לא מפסיק לצלצל. אני ממשיך להתעלם. אחרי כעשרים צלצולים התחלתי להרגיש דקירות מכיוון הכיס. הסלולרי. ממנו כבר אי אפשר להתעלם. זו הגברת. הילדים באים בערב, היא אומרת. אולי נצא? אני מנסה. די אתה, היא אומרת, מה עם אווירה של בית? אווירה של בית נתנו להם מספיק, אני לא מתבלבל, אולי הגיע הזמן לאווירה של חוץ?... לא עבד. יאללה למטבח. ולמה יש יותר אווירה של בית מאשר למרק גריסי פנינה?

מ-3-4 שקיות שנשארו מהחמין, פשוט כי אף אחד לא האמין שהחורף יחזור עוד פעם. נוסיף קצת בשר בשביל הויטמין B, קצת סויה שנשארה מכל הנסיונות שלי עם סינטה וחריף בשביל הטעם.

מרק בשר וגריסי פנינה

המרכיבים (ל-6 סועדים):

2 כפות שמן זית

2 בצלים קלופים וחתוכים לקוביות בינוניות

2 סלסלות פטריות שמפיניון חצויות ופרוסות

2 גזרים מגורדים גס

5 שיני שום פרוסות דק

מעט מאוד מלח

פלפל שחור

כ-10 כוסות (2.5 ליטר) מים

מעט קמח

1 כוס גריסי פנינה

1 ק"ג שריר, חתוך לקוביות קטנות

4 עצמות מח

2 כפות סויה (לא לדאוג, זה לא יהפוך את זה לאסייתי)

טבסקו לפי הטעם

(צילום: shutterstock) 

אופן ההכנה:

1. בסיר כבד במעט שמן זית מטגנים את הבצל ומוסיפים את הבשר. מפלפלים וממליחים ומטגנים מספר דקות.
2. מוסיפים את הקמח ובערך כוס של מים. מערבבים ומבשלים על אש קטנה מאוד כ-40 דקות.
3. מוסיפים את העצמות, שום, גריסים, פטריות וגזר ומערבבים מספר דקות. מוסיפים את שארית המים, סויה, טבסקו ומבשלים עוד כשעה.
4. מפעם לפעם מערבבים את המרק, שכן יש לבשר המקומח נטייה להידבק לתחתית. הכי טוב, למי שיכול, להחליף כוס אחת של מים בשמנת מתוקה שמוסיפים ב-20 הדקות האחרונות. יוצא טעים.
   

• לאתר של רפי אהרונוביץ'