הדאגה של פישר: זינוק חד בפעילות ספקולנטים
בחודש ינואר הודיע נגיד בנק ישראל על צעדים חריפים להגברת הפיקוח על המסחר בשוק ההון. נתונים שמתפרסמים היום חושפים כי להחלטה קדמה עלייה תלולה בניסיונות של שחקנים מקצועיים לנצל את התחזקות השקל כדי לעשות רווח מהיר. החשש: פגיעה קשה בייצוא ובמשק
הרקע לצעדים החריפים בשוק ההון, עליהם הודיע בראשית השנה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מתבהר: נתונים המתפרסמים היום (ד') אשר חושפים את היקף מעורבות הספקולנטים הזרים בשוק המט"ח המקומי, מסבירים את החששות שהתעוררו בבנק ישראל, ואת ההחלטה להחריף את המלחמה בכסף הזר.
בסוף חודש ינואר 2011, הטיל נגיד בנק ישראל שתי "פצצות" על שוק ההון. ב-19 לינואר הודיע פישר, כי כל עסקה קצרת טווח להמרת מטבע זר בשקלים (רכישת אג"ח ממשלתי קצר טווח או מק"מ) בסכום מצטבר של 10 מיליון שקלים ומעלה ליום, אם בוצעה על ידי תושב זר, מחויבת בדיווח לבנק המרכזי.
יממה לאחר מכן, הטיל הנגיד על הבנקים חובת נזילות של 10% בגין כל עסקה קצרת טווח. בפועל, קבע פישר כי כאשר יפקידו הבנקים הישראלים בבנק המרכזי שקלים שנרכשו על ידי תושבי חו"ל, במסגרת עסקאות קצרות טווח להמרת מט"ח (עסקאות החלף שקל-מט"ח והמרות עתידיות שקל-מט"ח לסוגיהן) 10% מהסכום המופקד לא יהנה מריבית בנק ישראל.
התמונה שראה הנגיד לנגד עיניו כשבחר בצעדים החריפים הללו נחשפת בנתונים שפרסם היום בנק ישראל בנוגע להשקעות מחו"ל בשוק ההון בישראל. בחודש הראשון של 2011 גדל היקף השקעותיהם של תושבי חוץ באג"ח שקליות בבורסה לניירות ערך בת"א פי 5, מ-586 מיליון דולר לכ-2.6 מיליארדי דולרים, מזה 1.8 מיליארדים במק"מ, והיתר באג"ח ממשלתי. יתרת אחזקות תושבי חוץ באג"ח ומק"מ עמדה בסוף ינואר על כ-16 מיליארדי דולרים.
השיעור הגבוה של השקעות מחו"ל בעסקאות להמרת שקלים עדיין לא משתווה לשיא שנרשם באוקטובר 2010, אז עמד היקף עסקאות ההמרה על יותר מ-4.2 מיליארד דולר. עם זאת, מדובר בעלייה חודשית שלישית ברציפות שיש בה כדי להדאיג את הבנק המרכזי.
רכישת אג"ח ממשלתי של ישראל ונטילת מלווים קצרי מועד בשקלים היא דרך נפוצה להמרת מטבע חוץ לשקל באופן שמאפשר את המרתו בחזרה למטבע חוץ לאחר זמן קצר. בנק ישראל מוטרד לאחרונה מהעלייה בהיקף של העסקאות הללו שכן הן מאותתות כי שחקנים מקצועיים בשוק ההון (ספקולנטים) מבצעים עסקאות המרה רבות על מנת לנצל את התחזקות השקל מול הדולר והאירו בשנים האחרונות (כתוצאה מהמשבר בארה"ב ואירופה וההתאוששות המהירה יחסית של ישראל) ולעשות רווח מהיר מקנייה ומכירה של שקלים.
עסקאות אלו מניבות רווח יפה לספקולנט שמבצע אותן, אך הן פוגעות במשק הישראלי בכך שהן גורמות למטבע המקומי להתחזק אף יותר, ומעבר לשיעור הרצוי והטבעי. התחזקות יתר של השקל, יכולה לגרום לפגיעה ברווחיהם של ייצואנים, שמוכרים את סחורתם במטבע זר ומשלמים על הוצאותיהם בשקלים. היא פוגעת גם ביכולתם של אותם ייצואנים להתמודד עם מתחרים מארצות אחרות, שהפער בין המטבע המקומי שלהם למטבעות במדינות שבהם נמכרים המוצרים הוא נמוך יותר.
בעיה זו לא מדאיגה רק את הנגיד הישראלי. בעולם ניטשת מזה יותר משנה "מלחמת מטבעות", שבה מנסות המדינות להוריד את שער המטבע שלהן באמצעים שונים, על מנת לקדם את הייצוא המקומי ולשמור על גירעון מסחרי נמוך (יחס בין יצוא לייבוא).
קרן המטבע הבינלאומית אף הקימה ועדה מיוחדת על מנת להתמודד עם בעיה זו, שנפוצה במיוחד לאחר משברים כלכליים. ידוע המקרה שבו לאחר השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 של המאה ה-20, החריפה מלחמת המטבעות עד כדי כך, שמדינות שונות החלו להטיל "אמברגו" על סחורות מיובאות ממדינות אחרות שהתחרו בשער המטבע שלהן.
נתוני ההשקעות מחו"ל בישראל לחודש פברואר, שיתפרסמו בעוד כחודש, יוכלו לספר בוודאי עד כמה הצעדים שנקט פישר בסוף ינואר, הועילו במלחמתו בכסף הזר הזורם לאחרונה לישראל והאם עלינו לצפות לצעדים נוספים.
לפנייה לכתב/ת 
