לו הייתי פואד
דובר בית החולים רמב"ם, כמו כולנו, מתפלל לשלומו של פואד ומאחל לו התאוששות מהירה. אבל מזכיר לכולנו שהחולים האחרים, אלו שאינם פואד, לעולם לא יזכו לתנאים להם זוכה ח"כ ושר לשעבר, וזה עולה לרבים מהם בחייהם
חולה מונשם בחדר אשפוז רגיל. לא קוראים לו פואד
הרפואה האידיאלית גורסת שחולה מונשם צריך להיות מפוקח ומנוטר יותר מאשר חולה "רגיל" שאינו מונשם. המציאות של ישראל 2011 היא שעודף של חולים מונשמים, מול תקני אחיות לא מספיקים, מביא לכך שחולים מונשמים שוכנים בחדרים מלאים במחלקות פנימיות רגילות, ואינם זוכים לפיקוח מוגבר של אחיות שלו הם זכאים. ברמב"ם של היום – מתוך 72 חולים מונשמים, שמונה חולים אושפזו בלית ברירה בחדרים "רגילים".
בבתי החולים העומס שנגרם על ידי חולים מונשמים כל כך קשה, עד שבחדר ההלם שמיועד לקליטת פצועים מתאונות וממקרים של טראומה קשה, מחזיקים במשך ימים ולילות חולים מונשמים שאין מקום אחר לאשפז אותם.
עוד חולה מונשם בחדר אשפוז רגיל. גם לו לא קוראים פואד. בדוק
ואם אתה לא ח"כ או שר, אז יש אפילו מצב עוד יותר קשה: ברמב"ם העומס על האשפוז בחדרים מבודדים במחלקה פנימית או אונקולוגית כל כך קשה עד שבמיון שוכבים חולים אונקולוגים שחייבים בידוד על מנת לשמור על חייהם, אבל הם שוכבים באמצע המיון, חשופים לזיהומים שונים.
"אני בן 60, שירתתי בגולני, הייתי 40 שנה עצמאי ושילמתי המון מיסים למדינה. חינכתי את הילדים שלי לתרום, ועכשיו אני שוכב כאן במיון עם שתי מחלות סרטן שונות, כשהרופאים אומרים לי בפירוש שאסור לי לשכב כאן – כי אין מקום במחלקה. אני מתבייש במדינה שלי", אמר לי היום יואב ר., חולה סרטן ששכב היום שעות ארוכות במחלקת המיון, בלית ברירה. יואב, אגב, עלה בגיל שנה מעיראק, אבל לא, לא קוראים לו פואד.
הכותב הוא דובר בית החולים רמב"ם ועיתונאי הארץ לשעבר
לפנייה לכתב/ת 
