בנק הפועלים מודה: היתה שחיתות במכרזי בנייה

חשד לשחיתות וזליגה של מידע פנים במכרזי הבנייה של בנק הפועלים - כך עולה מכתב הגנה של הבנק לתביעה בגובה 8.6 מיליון שקל שהגיש נגדו קבלן בניין. הדיון בתביעה צפוי להתחיל היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בתביעה טוען הקבלן איגור גרייפר, בעלי גרייפר בניין 99, כי בנק הפועלים הפסיק את עבודתו בפרויקטים שביצע עבורו וגרם לו נזק כספי. אך התמונה שמצייר הבנק בכתב ההגנה שונה לחלוטין, ומגדירה את טענותיו של גרייפר כ"זעקת הקוזאק הנגזל".

לטענת הבנק, מאחורי הפסקת עבודותיו של גרייפר מסתתרת פרשה של עבירות מרמה ושחיתות, שבהן מעורבים לכאורה גרייפר ועובדים בבנק שסייעו לו לזכות במכרזים בדרכים בלתי חוקיות.

מכתב התביעה, שהגישו בשמו של גרייפר עו"ד נדב דרזנין ועו"ד רם א. גמליאל, עולה כי במשך כ־15 שנה עד 2008 שימש גרייפר כקבלן ביצוע בפרויקטים שונים עבור בנק הפועלים. לדבריו, הוא זכה לשבחים מאנשי הבנק ומנהליו על איכות עבודתו ואף נשכר לעבודות פרטיות עבור בכירי הבנק.

"הבנק התחייב לפיצוי"

לפי התביעה, בתחילת פברואר 2007 נבחר גרייפר במכרז לבצע עבור הבנק את פרויקט וילה פלטינום, הממוקם ברחוב רוטשילד 104 בתל אביב, ויועד להיות סניף הדגל לשימוש לקוחות הפלטינום של הבנק. לטענת גרייפר, החוזה נחתם והעבודות היו צפויות להסתיים באוגוסט 2007, כשהיקפן הכספי היה 4.6 מיליון שקל.

לטענת גרייפר, לאחר החתימה על ההסכם הוא נערך לביצוע העבודות, הזמין את חומרי הגלם, פינה את לוח הזמנים שלו וסירב לעבודות אחרות שהוצעו לו. עם זאת, ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם התייצב גרייפר באתר הבנייה וגילה כי לא ניתן להתחיל בעבודות, בין היתר מכיוון שלא הוצאו לפרויקט היתרי בנייה. לפי כתב התביעה, באוקטובר 2007 החליט הבנק להגדיל את נפח העבודות בווילה פלטינום וחודש לאחר מכן נחתם חוזה המשך, שהעריך את תוספת הבנייה ב־825 אלף שקל.

לטענת גרייפר, המפנה ביחס הבנק אליו התרחש ב־6 בינואר 2008, כשבהודעה טלפונית וללא כל התראה מוקדמת הודיע לו הבנק על הקפאת העבודות בפרויקט וילה פלטינום בתל אביב. לפי כתב התביעה, בחודש מרס נשלח לגרייפר מכתב שבו ביקש ממנו הבנק לחדש את עבודתו בפרויקט, ואף התחייב בפניו כי יפוצה עבור הנזקים שנגרמו לו בגין הקפאת העבודות.

אך לטענת גרייפר, מיד לאחר שליחת המכתב וחרף ההתחייבויות אליו, הכניס הבנק קבלן אחר לפרויקט. לדבריו, באפריל 2008 הוא קיבל מכתב חדש מהבנק, ובו דרישה נוספת להפסקת פעילותו בפרויקט כמו גם בפרויקטים אחרים שביצע עבור הבנק, ובהם סניף בנק הפועלים בקריית עקרון ופרויקט נוסף במגדל לוינשטיין בתל אביב.

מיד לאחר קבלת המכתב השני הגיש גרייפר תביעה נגד הבנק, ובה טען כי הפסקת פעילותו היא הפרה של ההסכמים עמו. גרייפר אף קבל על חוסר מוכנותו של הבנק בפרויקטים בקריית עקרון ובווילה פלטינום, וטען כי פרויקט וילה פלטינום נוהל בצורה רשלנית שגרמה לו להוצאות רבות וכפתה עליו להפר התחייבויות מול קבלני משנה. מאז התנהל התיק במסגרת הליך גישור, אך לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, חזר בשבועות האחרונים המקרה לבית המשפט.

"זעקת הקוזאק הנגזל"

כתב ההגנה שהגיש בנק הפועלים מתאר רקע אחר להפסקת עבודתו של גרייפר: לפי גרסת הבנק, הפסקת העבודות מקורה בחשיפת פרשת שחיתות חמורה שבה היו מעורבים גרייפר ועובדים בבנק, שהתגלתה בביקורת פנימית ונחקרה במשך זמן רב. לפי כתב ההגנה, לאחר שהתגלתה הפרשה, הבנק ביער אותה במהירות ותוך "ניקוי אורוות".

"למקרא התביעה ניתן לסבור כאילו הנתבע, בשרירותיות וברשלנות, הורה לתובעת לחדול מעבודתה בשלושת הפרויקטים המתוארים בתביעה. רק בשלהי כתב התביעה מתגלה שביב מן הסיפור האמיתי", נטען בכתב ההגנה.

לטענת הבנק, הצעדים הדרסטיים שנקט נגד גרייפר נובעים משורת עבירות ובהן מידע פנים שקיבל מעובדי הבנק, שבזכותן זכה במכרזים במרמה לכאורה. לפי כתב ההגנה, בעקבות חשיפת השחיתות פוטרו שורה של עובדי הבנק שנחשדו בשיתוף פעולה עם גרייפר. בבנק סירבו לספק מידע על מספר האנשים שפוטרו או על תפקידם.

סעיפים הופחתו, חוזים נחתמו בלי הצעות

לפי כתב ההגנה, פרשת השחיתות הפנימית נחשפה באוקטובר 2007, לאחר שאנשי הבנק גילו כי עבודות שבוצעו בידי גרייפר חרגו מנוהלי הבנק, והסתיימה בפברואר 2008. לטענת הבנק, גרייפר הסתמך על מידע שקיבל מעובדי בנק על סעיפי בנייה שלא היו צפויים להגיע לידי ביצוע, ובהצעותיו נקב בסכומים נמוכים ולא הגיוניים עבורם. כתוצאה מכך הוזיל גרייפר את הצעתו באופן מלאכותי, ובנטרול סעיפים מופחתים אלה היתה גבוהה משמעותית מההצעות המתחרות והיתה מפסידה במכרז.

עוד טוען הבנק כי החברה של גריפר ביצעה עבור הבנק פרויקטים בהיקפים שחורגים מהסיווג שלה ברשם הקבלנים. לפי כתב ההגנה, חריגה זו חשפה את הבנק לסיכוני ביטוח ופלילים. עוד נטען כי גרייפר הוזמן להגיש הצעות מחיר לעבודות גם כשהצעותיו המקדימות לא היו הזולות ביותר, שתקציבי פרויקטים שביצע עבור הבנק לא אושרו בידי הגורמים המוסמכים ושבאחד הפרויקטים שביצע חלה חריגה של 70% מהתקציב.

בנוסף טוען הבנק כי נכרתו עם גרייפר חוזי המשך מבלי שנדרש להציע הצעות ובמחירים שהיו גבוהים ממחירי השוק. בסעיף אחר טוען הבנק לחריגות בתשלומים לגרייפר שלפיהן היקף ההתקשרות עמו גדל באופן לא סביר מסכומים של 300 אלף שקל בשנה ב־2002 ועד 8.3 מיליון שקל ב־2008.

לפי כתב ההגנה, בעקבות חשיפת הפרשה החליט הבנק לעצור את עבודתו של גרייפר בכל הפרויקטים ללא כוונה לשכור את שירותיו בעתיד. לטענת הבנק, ההחלטה שלא לעבוד עמו אינה קשורה לפרויקט זה או אחר, אלא למעשיו שאינם מוזכרים בכתב התביעה.

"התובעת זכתה בעבודות ובכספים מן הנתבע שלא היתה זכאית להם, וכאשר פעולותיה התגלו ומקור השחיתות נגדע באחת, היא העלתה קול שבר ומחאה", נטען בכתב ההגנה. מבנק הפועלים נמסר כי "עמדת הבנק לתביעה פורטה בכתב ההגנה ותוכח בבית המשפט. הבנק סבור כי טענות גרייפר יידחו על ידי בית המשפט".