נפילה בירוק: ההתרסקות של מכבי חיפה
זרים שמפטרים מאמן במיילים עם ג'ף רוזן, סוכן המשמש כיועץ לבעלים וגוזר קופונים, שחקני ליגה שנייה שמשלימים סגל באימונים ובעיקר בלאגן אחד גדול. איך נפלה מכבי חיפה כל הדרך ממעמד סגנית האלופה לקרקעית הליגה. סיפור שהיה באמת
נהוג ששחקן על קו העונשין זוכה לצ'פחות מחבריו לקבוצה, אבל ג'קסון ניגש לכדיר וצועק עליו בקול גדול. כדיר ההמום והמבולבל מחטיא, שחקני הקבוצה מביטים מהצד. מוקדם יותר באותו הערב, מרקו קילינגסוורת' מסתבך ומאבד עוד כדור, ופוצח ברצף קללות מרשים לכיוון חברי קבוצתו. חלק מהשחקנים מסובבים את הראש. לא נעים. "מה אפשר להגיד לג'רמיין, למרקו?" אומר שחקן בקבוצה, "שום דבר לא ישלח אותם הביתה".
החטיא מרוב הלם, אלישי כדיר (צילום: דרור עינב)
זהו, בתמציתיות, סיפור העונה של מכבי חיפה. מועדון, על הנייר, עם פאר ארגוני וניהולי מהמשובחים במחוזותינו, שרצף של כישלונות קטנים מוביל אותו היישר אל המקום האחרון. משום מה, אף אחד בסביבות המועדון והליגה לא ממש מופתע. ניהול שיווקי מושקע ומקצועי, לצד מנהל ששוכח לסדר ויזות לשחקנים לפני משחק חוץ. מערך סקאוטינג מקיף ורציני, לצד זרים שמגיעים לפתע כהנחתה מגבוה. צוות מקצועי שמשוחח עם רוזן פעמיים בשבוע בקירוב, לעומת זר שממנה עצמו לעוזר ומפטר את המאמן. ברוכים הבאים למכבי חיפה של עונת 2010/11.
תזכורת קצרה לפני שמתחילים: ג'ף רוזן, איש עסקים מחונן ואדיב, החליט להתחבר לשתי האהבות הגדולות שלו - ציונות וספורט. לאחר שהשקיע בליגת בייסבול ישראלית נטולת קהל והד, באופן פילנתרופי לגמרי, החליט לרכוש את מכבי חיפה, שרק עלתה לליגה השניה, במטרה להצעיד אותה אל עבר אי של יציבות בדמות אולם גדול ואלפי מנויים. עונת עליה חלומית הסתיימה בגמר פלייאוף ומרחק טולברט משוגע אחד מגביע היסטורי. משם והלאה? צניחה חופשית.
סיפורים על חברי הנהלה נאלחים, חוסר אכפתיות ותשומת לב, כמו גם עדויות על טיפוסים מפוקפקים בקרב אנשי מכבי חיפה לא תמצאו כאן. להיפך. כמעט כל הגורמים והשחקנים שהתראיינו לכתבה מציינים שהאנשים שמנהלים את העסק בארץ באופן אישי הם טיפוסים חיוביים ואכפתיים. מה כן תמצאו? בעיקר קצרים בתקשורת, והרבה שלומיאליות.
אין הרבה ישראלים להזדהות איתם. רוברט רות'בארט (צילום: דרור עינב)
ההתחלה: דאנקן קטן, סנגלי שפרש ושחקני ליגה שניה
נפתח בעונה הקודמת. בניגוד ללא מעט המלצות, גילתה מכבי חיפה שהיא תקועה עם שני שחקנים שהונחתו בידי רוזן ברעש גדול, מי בתור "גניבה" (בן סטרונג שנשאר משום מה לשנה שניה) ומי בתור חגיגה תקשורתית טרנסאטלנטית, שדיווחה על טים דאנקן העתידי (ג'רמי טיילור).
השניים רחוקים מלספק את הסחורה. בחלק מהליך רגיל, הצוות המקצועי התכנס, סימן בזריזות כמה חיזוקים אופציונאליים - רובם שחקנים עם ניסיון אירופי כזה או אחר - כדי להעביר הלאה את הבקשה. עבודתם נקטעה באחת בהודעה רשמית מגבוה - מצאנו בשבילכם את החתיכה החסרה, הסנטר הקשיש ממאדו אנג'יי .
"זה היה פשוט הזוי. המאמנים התייעצו עם סקאוטים, העלו רעיונות, נבר בקלטות, ופתאום הודעה מארה"ב: 'תפסיקו לחפש, מצאנו את המושיע'. מי? שרוך סנגלי בן 35 שכבר פרש ממשחק. דפקנו את הראש בקיר, אבל אין מה לעשות. מישהו ייעץ לו, וזה מה שנחת פה", סיפר גורם בקבוצה כשהוא נזכר בהצבה המפתיעה.
הושפל, אלעד חסין (צילום: חגי אהרון)
"ניסיונו הרב מחמש שנותיו ב-NBA יקרות ערך עבורנו, והוא ישלים לנו את הסגל בצורה נהדרת", אמר רוזן לכלי התקשורת השונים. אנג'יי סיפק את ניסיונו היקר בישראל עם בקושי עשר דקות בממוצע למשחק, בהן קלע 3.1 נקודות.
לאחר אותה עונה מאכזבת במיוחד, אלעד חסין מונה למאמן ראשי וקיווה לבנות קבוצה המבוססת על ישראלים ותיקים, לצד צעירים מתוך ראיה קדימה. בקבוצה מספרים על שיחות מוקדמות עם עמית בן דוד ומשה מזרחי, מתוך כוונה להעניק מניסיונם לשחקני הדור הבא - אבי בן שימול, יוני ניר וכו'.
אפילו אפיק ניסים כבר כמעט סגר אצל חיפה. רוזן, כך מתברר, חשב בכיוון אחר לגמרי. לדידו עמית בן דוד ומשה מזרחי הם שחקנים מבוגרים שכבר סיימו קריירה, ואפיק ניסים יקר ולא ממש שווה את הכסף. כך נרמז מלמעלה לצוות המקצועי שנאלץ לוותר על השלושה.
וויתרו על שירותו. עמית בן דוד (צילום: דרור עינב)
רק כתזכורת - בן דוד קלע 13 נקודות בעוד משחק מצוין שלו מול חיפה ביום ב' בעוד משחק מצוין שלו, מזרחי משמש כעוגן התקפי יציב בהפועל ירושלים, ואפיק ניסים סיים את חלקו ביורוקאפ עם ממוצע של כמעט 13 נק' למשחק.
המשך העונה היווה שילוב של הרבה מזל רע וקארמה מזעזעת. יוני ניר נפצע וגמר את העונה, בן שימול נפצע לתקופה לא מבוטלת גם הוא, לארי אובאנון סחב פציעה (ושוחרר לבסוף), וכנ"ל סשה בראטיץ'. רגע לפני שהמצב התדרדר, חסין ביקש מרוזן שינוי: לשחרר את דרק לואו המאכזב ואת בראטיץ' שלא חזר היטב מהפציעה, על מנת להביא רכז. רוזן ביקש לחכות עד דצמבר.
בדצמבר ביקש שוב לדחות קצת את העניין לינואר, ובינתיים ההפסדים נערמו. רוזן, מסיבה כלשהי, סירב לשחרר את לואו. בינתיים העביר רוזן מסר לחסין - תמלא את השורות עם שחקנים מקבוצת המילואים שלנו, קריית טבעון.
חסין עם דרק לואו. לא הבין שאסור לגעת בו (צילום: חגי אהרון)
"אלעד מצא את עצמו באימונים עם שבעה שחקנים מחיפה, ועוד חמישה-שישה שהביאו לו מטבעון, זה היה כאוס", מספר גורם אחר בקבוצה. "כל אימון מחדש צריך ללמוד את התרגילים והשיטה. ותחשוב - יש גם אירופה, משחקים בראשון ושלישי. בלאגן אטומי".
בשלב כלשהו, הצליחו בקבוצה לסדר ללואו המאכזב חוזה מוכן במריופול מהליגה האוקראינית, וכך אפילו לחסוך לקבוצה כסף - רק שייקחו אותו כבר. נכון להיום חסין, אולי ביקש מזמן, רק אחד מהשניים עדיין בחיפה. מול חולון, אגב, לואו שיחק דקה וחצי.
אז מה גורם לאיש עסקים שקול, מחונן ואחראי לכל הדעות, לקחת כאלו החלטות בניגוד לכל העצות של הצוות המקומי? התשובה, כך מסתבר, נמצאת מעבר לים.
גם הוא נשלח הביתה, עמי נאווי (צילום: חגי אהרון)
יועצי סתרים, סוכני חרש והתאבדויות על כדורים
גומא אגייאר, מיטש גולדהאר וארקדי גאידמק הם דוגמא למיליארדרים יהודים שמנהלים את רוב עסקיהם מחו"ל, כשפמליה של יועצי סתרים ולוחשים-באוזניים מקיפים אותם כל העת. ג'ף רוזן, על אף היותו אדם צנוע בהופעתו וצבעוני הרבה פחות שמנהל את עסקיו בארצות הברית, אינו יוצא דופן.
סוללת יועצים ולוחשים מקיפה גם אותו, דואגת להבהיר לו כל העת שהם שם בשבילו. שיסמוך עליהם, שיש להם ניסיון. רק שייתן להם את המפתחות ואת האישורים - הם כבר יבנו לו קבוצת חלומות בהולי לנד.
את נישת הכדורסל, לפחות בשתי העונות האחרונות, תפס מקורב לרוזן, מאמן קבוצת תיכון מקומית שנמצא על תקן היועץ הבכיר, והוא בעיקר זה שמסביר לרוזן באלו שחקנים יש לחזק את הקבוצה מעבר לים. עד כאן הכל נורמלי, אלמלא העובדה המסקרנת שאותו 'איש כדורסל', כביכול, משמש גם בתור סוכן שחקנים לעת מצוא.
עוד שחקן בכיסאות המוסיקלים על הקווים, מיקי גורקה (צילום: דרור עינב)
תרגום קצרצר: ליד רוזן יושב יועץ אישי שמשדך לבוס שחקנים, רוזן סומך עליו, מחתים אותם, ומשם והלאה כלום כבר לא ישנה. גם אם היכולת שלהם גרועה, ובלא מעט מקרים זהו בדיוק המצב, אותו יועץ/סוכן כבר לא ממש מתעניין. את הקופון הוא כבר גזר.
אגב, יועץ אחר, ומי שגם ניהל בצורה זו או אחרת את הקבוצה וכבר הספיק לפרוש היה ג'ו אלמדובה, חבר עסקי של רוזן, שהבאתו של ג'רמי טיילר הינוקא הכושל מיוחסת אליו, למרות דיווחים על ניהול מקצועי טוב שלו.
"לג'ף יש חבורה של יועצים, בוא נגדיר אותם כ'לא טובים', שגרמו לו לעשות כמה טעויות מהבחינה המקצועית", אומר קפטן הקבוצה לשעבר, עידו קוז'יקרו. אותם יועצים, יש להזכיר, הם מקומיים. אנשים שבמקרה הטוב מכירים את הליגה הישראלית דרך קלטות ושידורי אינטרנט.
"לג'ף רוזן יש יועצים לא טובים", עידו קוז'יקרו (צילום: רועי עידן)
"איך שזה נראה מהצד", אומר גור פורת ששיחק גם הוא בחיפה, "השחקנים לא מספיק מחויבים למועדון עצמו. בסופו של דבר, חוץ מבן שימול, רוברט (רות'ברט) ואלישי (כדיר), אין שם ישראלי שאתה יכול להגיד 'הוא משלנו'. לזרים שם וגם למתאזרחים יש מטרה מאוד ברורה בסוף, הם מסתכלים קדימה. ואני לא בטוח שמכבי חיפה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלהם".
ואכן, כמעט כל טור שנכתב על חיפה בעיתונים השונים, וכמעט כל שחקן ישראלי בליגה שנשאל על מצב הקבוצה הירוקה השתמש באותו הביטוי: חוסר מחויבות. חיפה מבינה כעת בדרך הקשה כלל ישן למדי: שחקנים זרים, גם כאלו שהתאזרחו, לעולם לא יהיו שחקנים ישראליים בגישה ובחיבור למקום, לטוב, אבל בעיקר לרע.
"הישראלים, בוא נאמר את זה ככה, הם אולי לא השחקנים הכי מוכשרים באירופה", אומר בשיחה מאמן בליגת העל, "אבל הם שחקנים שישחקו בשביל הבית. הם יתאבדו על כדורים וייקחו מאד קשה הפסדים. ישראלים מסתובבים אחר כך בעיר, במכולת, קוראים עיתונים, פוגשים ומדברים עם האנשים, בניגוד לזרים שמסתובבים בינם לבין עצמם ומסמסים עם הסוכן שלהם שמות של קבוצות לעונה הבאה. ככה זה".
ציוני גאה, אבל מעדיף אמריקנים. ג'ף רוזן (צילום: יועד כהן)
פה טמונה אחת הבעיות העיקריות. "רוזן תמיד יעדיף אמריקנים. הוא אמנם יהודי וציוני גאה, אבל הוא מראש לא הכי מאמין בשחקנים הישראלים. מבחינתו, הם שחקני משנה, אם בכלל, לזרים", טען גורם בקבוצה. "הוא תמיד מתעקש שהם רוצים יותר מדי כסף. הוא לא מוכן לשלם יותר משמונים אלף דולר לשחקן, כי מבחינתו הוא לא שווה את זה. זו טעות, כי הוא מסתכל רק על הסטטיסטיקה, וזה לא הדבר הראשון שאתה בודק אצל ישראלים, בניגוד לזרים".
אגב, היה בקבוצה מי שסיפר כי בעונת העלייה המצוינת (09'/08') שקל רוזן בצורה שאינה ברורה, לשחרר מהקבוצה את מזרחי, ואף את קוז'יקרו, רעיונות שבעזרת לחץ מהצד המקצועי לא יצאו אל הפועל.
צעק למאמן "פאק יו" - ונשאר במכבי חיפה. רובי (צילום: אלי אלגרט)
חופש, מיילים, קללות ושחקן שממנה עוזרים
נחזור שוב לעונה הקודמת. אימון שגרתי ברוממה, הגארד ריצ'ארד רובי מבצע מהלך שגוי וסופג נזיפה מהקואוץ' (אבי אשכנזי, א.פ). מראה שכיח כמעט בכל אימון מקצועני לכל הדעות. אלא שההמשך שכיח פחות. "Go fuck Yourself " הפטיר רובי לאשכנזי וחזר להגנה בנונשלאנטיות. הכל לעיני חברי קבוצתו ומספר חברי הנהלה.
בכל קבוצה מקצוענית אחרת, מיותר לציין, מדובר באקט שגורר אוטומטית עונש כספי לא מבוטל, אם לא בעיטה ישירה אל המטוס בחזרה הביתה. רובי, ככל הנראה, אפילו לא קיבל קנס והאימון המשיך כרגיל. בשורה התחתונה, כך מספרים שחקנים ששיחקו בחיפה - גם אם מישהו היה מתלונן, זה לא באמת היה עוזר.
"תהיה בטוח שרובי חזר לדירה שלו, ושלח עוד מייל לרוזן על כמה שלא מעריכים אותו וכמה שהוא רוצה לתרום", מספר שחקן מאותה קבוצה. רובי, כך מתברר, כמו כל שאר האמריקנים של מכבי חיפה בעבר ובהווה, היה נתון בקשר של אי מיילים קבועים וחבריים עם ג'ף רוזן. קנס? השעיות? לך תנסה להעניש או להתעסק עם שחקנים שחלקם מיוצג בידי חבר אישי שלו.
הגיע עם חזה נפוח, ג'רמיין ג'קסון (צילום: אלי אלגרט)
חשוב כבר עכשיו להזכיר: קשר, ואפילו יום-יומי עם הבוס, הוא חלילה לא דבר שלילי. הבעיות מתחילות כשחלופת המיילים והטלפונים בין שחקן זר לבין הבוס הגדול הופכות תכופות יותר מאשר מספר השיחות המקבילות שעורך המאמן והצוות המקצועי.
כמה תכופות? לעיתים אף על בסיס יומיומי כמעט, ושבהן השחקנים מספרים בצורה אישית על כל דבר שקורה בקבוצה, ובעיקר מה הם חושבים על המאמן או שחקן זה או אחר. במצב כזה הם מקבלים גיבוי כפול: הן מהבוס שכבר נמצא איתם בקשר רציף, והן, כאמור, מהסוכן שלהם שלגמרי במקרה נמצא שם לידו.
" אני יודע שהוא היה שולח מיילים לשחקנים, זו הדרך שלו לתקשר איתם, אבל בעיקר הקשר והמיילים היו לזרים. עניין של שפה משותפת. זה לא דבר רע", מספר עמית בן דוד.
קילל את חבריו לקבוצה, מרקו קילינגסוורת' (צילום: עוז מועלם)
עד כמה חזק הגיבוי שמקבלים מרבית הזרים שהונחתו בידי יועציו של רוזן? אולי יבהיר הסיפור הבא. חסין המשיך להתעקש על החלפה של לואו ולא השכיל לקרוא נכון את המפה: בלואו, הזר עם הממוצעים הנמוכים בליגה להזכירכם, לא נוגעים.
בשלב כלשהו, ג'ף רוזן ניצל את ההזדמנות שבה נאווי החליף את חסין החולה באופן חד פעמי, והפך את המינוי לקבוע. "אחר כך חסין הבין שרוזן רצה להביא רכז משלו שאחד מהיועצים שלו בחר", אומר מקורב להנהלה, "זה דחק את חסין החוצה. השפילו אותו והיו יכולים לעשות את זה לפחות בצורה מכובדת".
אותו רכז מדובר, ג'רמיין ג'קסון, הגיע לקבוצה עם חזה נפוח אחרי לא מעט שיחות עם אנשיו של רוזן. כבר באימונים הראשונים הבהיר לשאר השחקנים בקבוצה, כמו גם לנאווי, שרוזן הביא אותו לקבוצה בתור סוג של מנהיג ועוזר, שכן הוא מבוגר ויש לו ניסיון.
"בלגאן גדול". ייאוש על הספסל של מכבי חיפה (צילום: חגי אהרון)
נאווי מבחינתו המשיך לאמן כרגיל, אלא שה'עוזר' החדש שלו, לא היה ממש מרוצה. סיפורים על שיחות ותלונות שהעביר ג'קסון אל מעבר לים החלו לדלוף החוצה. תלונות על צורת האימון שלא מצאה חן בעיניו, על בחירת השחקנים, ואפילו ענייני משמעת וכו'. במיאמי הבינו את הרמז, ונאווי נשלח גם הוא הביתה.
אשכנזי, חשוב לציין, מוחה מכל וכל: "ג'ף רוזן לא מתערב יותר מבעלים אחרים בכדורסל הישראלי" ואיפה הנהלת הקבוצה המקומית בכל הסיפור הזה, ובכן, היא, באופן די קבוע, נוכחת-נפקדת. נאווי, אגב, ביקש לא להגיב לכתבה.
איך מסדרים ויזה, ומה אוכלים לפני גמר הגביע?
"ערב, אנחנו חוזרים מהאימון לבית מלון יום לפני גמר הגביע, ומתברר שכנראה שכחו לארגן לנו את האוכל", נזכר שחקן במה שהתרחש יום לפני גמר גביע המדינה מול חולון. "היה קצת אוכל חלבי שהצליחו לגרד מהמטבח, אבל בסופו של דבר יכולת לראות את שחקני מכבי חיפה, לילה לפני הגמר גביע - מחוסר ברירה - יושבים ב'דיקסי' ובולסים כנפיים ובשר. אם רוזן היה בארץ - זה לא היה קורה".
"הקטע הניהולי הוא שיש בחיפה תחושה שהסמכות היחידה זה ג'ף, וכשהוא לא נמצא כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה", מחזק קוז'יקרו את הדברים. "אין אוטוריטה מנהלתית שהזרים סרים למרותה, אולי גם הישראלים עכשיו".
האוהדים לא מוצאים סיבה להיות אופטימים (צילום: חגי אהרון)
סיפור נוסף התרחש בשדה התעופה בדרך למשחק חוץ קשה בסנט פטרסבורג של צביקה שרף. אחד ממנהלי הקבוצה נוכח לגלות באיחור כי הוא שכח לדאוג להסדרי הוויזה של השחקנים הזרים. התוצאה? שני זרים נוחתים במוסקבה, ומיטלטלים שמונה שעות ברכבת ממוסקבה לסנט פטרסבורג.
תלונות אחרות מדברות על אנשים מוכשרים ואיכותיים, שפשוט מתעסקים בנושא בו הם לא מבינים. כך לדוגמא, ארנון שירן מנהל הקבוצה, איש עם ניסיון של 20 שנה במשרד הביטחון ואיש ניהול רציני שגורף מחמאות מקיר לקיר, לקח לאחרונה שחקן בקבוצה לשיחה, וביקש ממנו להעלות את התפוקה שלו.
כשציין השחקן כי הוא זקוק לרכז טוב שיעזור לו, הסביר לו שירן כי צריך לעשות את זה גם בלעדיו. "זה משפט של מישהו שהוא מאוד מוכשר, אבל אין לו מושג בכדורסל", אומר קוז'יקרו. "שירן ארנון צריך לעשות שיעורי בית עם מי יש לו עסק. לנהל את מכבי חיפה זה לא לנהל את משרד הביטחון. אך עם זאת, הנוכחות שלו חיובית מאוד בקבוצה, ועם הזמן הנוכחות הזאת רק תעשה טוב לקבוצה".
קילינגסוורת במשחק נגד חולון (צילום: דרור עינב)
חשוב לציין כי כל מי שדיברנו איתו, כמעט ללא יוצא דופן, שחקני הווה ועבר, כמו גם גורמים שונים בקבוצות אחרות (לציטוט ושלא לציטוט), דאגו להחמיא באופן חד משמעי ובאופן אישי לכל אחד מאנשי ההנהלה המקומיים. ההערות, כאמור, נגעו בנקודות של הקטנת ראש וחוסר למידה מהניסיון.
ומה עכשיו? שום דבר לא בוער
ג'ף רוזן, כפי שניתן להבין, ויתר על העונה הנוכחית. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוויתור שלו לא נובע מביטול הירידות השערורייתי הצפוי, אלא כי רוזן, כפי שכבר הובהר, חושב אחרת. הוא חושב באמריקנית. למקורבים הוא מספר שהחלום שלו הוא בראש ובראשונה לראות את רוממה המשופץ מלא במשפחות, שבדיוק כמו באולמות ה-NBA באות לעשות פאן, לקנות מרצ'נדייס ולהתחבר לקבוצה.
אם זה יקרה גם בליגה השניה, אומר רוזן, סו בי איט, שיהיה. אני פה כדי להישאר ולעשות טוב. כאן בעצם טמון הקסם של מכבי חיפה ושל ג'ף, שעדיין לא נעלם. לראיה: עם כל הצרות, שחקני עבר בקבוצה, גם אלו שמבקרים אותה בצורה זו או אחרת, כמעט ויוצאים מגדרם כדי לפרגן למועדון הירוק.
ההצלחה בימי אשכנזי נראית כמו חלום שהתרחק (צילום: עדי סרדס)
"זה כואב לכל אוהד כדורסל זולת חיפה על איפה שהיא נמצאת", אומר בן דוד, "יש שם אנשים טובים שאת חלקם אני מאוד אוהב ומעריך עדיין. היה לי כיף, ואיפשהו
מאוד הייתי רוצה לראות את המועדון הזה במקום אחר".
"הכדורסל הישראלי צריך להגיד תודה לג'ף רוזן, כי חבל שאין עוד כמוהו", מוסיף קוז'יקרו. "המקום הזה היה בית בשבילי ויש שם אנשים מדהימים. חסרים הדברים הקטנים והשינויים כדי שזה יסתדר כמו שצריך".
"ג'ף בן אדם נדיר", סיכם שחקן נוסף ששיחק בעבר בקבוצה. "יש בחיפה אנשים טובים. מנסים לבנות שם משהו אמיתי ויציב. יש אנשים שאכפת להם מהקבוצה, החל מהאפסנאי ואיש משק, סיגלר, הדובר טל אבריאל שעובד מאוד קשה ומסביב לשעון, ועד אנשים בצוות המקצועי שחורשים קלטות ומציקים לסוכנים. אבל, כנראה שמשהו מלמעלה צריך להשתנות. וכמו שאני מכיר את רוזן, דברים עוד ישתנו לטובה. הוא לא הגיע לאן שהוא הגיע כי הוא פראייר, וגם חיפה לא נולדה אתמול".
תגובת מכבי חיפה
"מקורותיו של הכתב התבססו ברובם על מקור בעל נקודת מבט מאד לא אובייקטיבית שבאה לנקות את עצמו ממחדליו הרבים. מקור "עלום" שמתוך תסכול וחוסר בגרות יורק בכתבה זו לבאר ממנה שתה. ג'ף רוזן מעולם לא הסתיר את העובדה שהוא בעלים שמתערב על בסיס יום יומי בנעשה בקבוצתו וכן בעלים שיש לו משקל בקבלת ההחלטות המקצועיות באשר לסגל הקבוצה.
ההשתלחות במנהלי הקבוצה היא כבר ירידה לפסים אישיים ונקמנות. עצם העובדה כי מתוך ארבע שנים מצאתם לא יותר משני ארועים כשמדובר בקבוצה שמתנהלת באינטנסיביות 24 שעות סביב השעון מוכיחה כי האצבע המאשימה אינה מופנית למקום הנכון. יתירה מכך - הסיפור על הארוחה ביום שלפני גמר הגביע מומצא ואין בו אמת.
עוד אנו מבקשים להבהיר כי בכתבה חצאי אמת רבים וטעויות עובדתיות רבות ואיננו יכולים בפרק הזמן המאד קצר שהוקצה לתגובתנו להתייחס לכל, אך בהחלט ניתן לומר שרב השקר על האמת בכתבה וכי מקורה חד צדדי ומגמתי".
אלעד חסין ועמי נאווי סירבו להגיב לכתבה.