יום ירוק: שותים לכבוד פטריק הקדוש
אירלנד היא ערש תרבות האלכוהול - הסיינט פטריק דיי, שנחגג היום ברחבי העולם, הוא סיבה מצויינת להכיר את האלכוהול האירי, החל מסיידר תפוחים ועד לוויסקי איכותי. אם גם אתם רוצים להצטרף לחגיגות, לבשו ירוק ותתחילו לשתות
תרבות האלכוהול והפאבים האירית היא מושא לקנאה ולחיקוי בעולם כולו. איפה עוד תמצאו עם שרואה בשתיית אלכוהול לא רק מנהג שמיועד לסיטואציות חברתיות מסוימות בלבד אלא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום? סקירה מהירה של הקולינריה האירית תחשוף שרוב המנות הקלאסיות מותאמות, אם לא מיועדות מראש, לערבי שתייה כבדים (או בקרים, או סתם צהריים). מספיק ביקור קצר באירלנד כדי להבין שפאב הוא ממש לא מקום מפגש של צעירים תאבי בילוי, אלא מוקד לבילוי משפחתי. לא נדיר לראות ילדים משתובבים בפאב המקומי גם בשעת צהריים והחשיפה למנהגי השתייה נעשית כבר מגיל צעיר ביותר.
למרבה המזל, האירים לא סתם שותים הרבה - אלא גם שותים טוב. עם מסורת בת אלף שנה של הכנת אלכוהול איכותי, לאירים יש מה להציע לשתיינים מקצועיים וסתם חובבי אלכוהול. הדגש שהם שמים על חומרי גלם איכותיים והיצמדות לעשייה מסורתית מציבים את האלכוהול שלהם בצמרת התעשייה.
ארץ הבירה
האירים שותים כ-125 ליטר בירה לאדם בשנה. לשם השוואה, הישראלים מסתפקים כ-15 ליטר בלבד. את תרבות הבירה אפשר לראות במיוחד בברים האירים שמציפים לא רק את אירלנד, אלא את העולם כולו. הבר האירי הראשון בישראל היה ה"מולי בלומ'ס" בתל אביב, אבל מאז הצטרפו אליו ברים איריים רבים כמו הטמפל בר ורבים אחרים.
לאירים מספר יצרני בירה. החל ממבשלות בוטיק ועד ענקיות בירה בקנה מידה עולמי. כמה מהן מגיעות גם לארץ ואולי תוכלו לדגום אותן כבר היום בערב:
- גינס: ענקית הבירה האירית ואמה האמיתית של הסטאוט. בירה עשויה לתת קלוי מאוד ומכאן צבעה הכהה, מבשל השיכר ארתור גינס שכר את המבשלה ב-1759 (אז ליד דבלין והיום במרכזה), תמורת תשלום שנתי של 40 פאונד ל-9,000 שנה. היום גינס מיוצרת באמצעות זיכיון על פי אותו מתכון ביותר מ-50 מדינות ונמזגת אל תוך כ-10 מיליון כוסות פיינט (חצי ליטר) ביום, בכ-150 מדינות.
- מרפיס: האחים מרפי מאזור קורק הינם הצלחה עולמית למרות שלאורך כל השנים הם זנב לענקית גינס מדבלין. הסטאוט האירי של מרפי, קל, עדין וחלק, והוא מכיל רק 4% אלכוהול.
- קילקני: סמית'וויקס היא מבשלת השכר העתיקה ביותר באירלנד שעדיין פעילה. מבשלת קילקני בנויה על חורבותיו של מנזר סנט פרנסיס בעיר קילקני ב-1710. לאחר דורות של פעילות עצמאית היא עברה לבעלותה של הענקית גינס. הבירה האדמדמה שלה, סמית'וויקס, היא האייל הנמכר ביותר באירלנד (3.5% חוזקו). למבשלה בירות נוספות.
- אוהרה'ס: בירת אוהרה'ס מיוצרת במבשלת בוטיק איכותית וזוכת הפרסים קרלואו שליד דבלין, ונושאת את שם מייסדי המבשלה, האחים אוהרה. זאת מבשלה צעירה מאוד על פי קנה המידה האירי, הפועלת מ־1996, ומייסדיה מבקשים לחדש את מסורת עשיית הבירה על ידי מבשלות עצמאיות וקטנות יחסית מול הענקים הבינלאומיים. לאוהרה'ס מספר בירות וביניהן בירת סטאוט בסגנון אירי מסורתי, המיוצרת משעורה קלויה במינון מעודכן, אבל גם בירות נוספות שבסיסן מסורת אירית אבל עדיין משאירות טאץ' אישי לאחים אוהרה. לבירת אוהרה'ס מעריצים רבים באירלנד ומחוצה לה, והיא זכתה בשנים האחרונות בשלל ביקורות מצוינות ופרסים. לאוהרה'ס יש את המראה הכהה-שחור המוכר, המגלה גוונים אדמדמים בבחינה מקרוב. ראש הקצף שלה סמיך כראוי, ועל החך היא מגלה גוף ומלאות טובים מאוד, מרירות נעימה ויבשות.
- בימיש: המבשלה בימיש אנד קראופורד, אשר בעיר קורק, נוסדה ב-1792, הבירה עשויה משילוב לתת חיטה ושעורה (4.2% חוזק) מיוצרת בקורק עצמה, ויש לה חובבים לא מעטים. מספרים שבתחילת המאה ה-19 זו היתה הבירה הנמכרת ביותר באירלנד.
הכי אירית. גינס
מי החיים: ויסקי
האזכור הראשון לוויסקי באירלנד מוזכר כבר בשנת 1400, כשמסופר על נזירים המזקקים את המשקה האלכוהולי. הוויסקי האירי מזוקק בדרך כלל כ-3 פעמים ונחשב מעודן יותר מקרובו הסקוטי. העדינות בטעמו מתקבלת כתוצאה מהשימוש בפחם בתהליך הייבוש, דבר החוסך את טעמי העשן המתקבלים מהשימוש בכבּוּל אצל הסקוטים. רוב הוויסקי המיוצר באירלנד הוא מסוג בלנדד - תערובת של מספר וויסקים איכותיים שזוקקו בדודי זיקוק יחד עם וויסקי שזוקק בזיקוק רצוף.
כיום מיוצר הוויסקי האירי בשלוש מבשלות מרכזיות: בושמילס (Bushmills) שממוקמת בצפון האי, ומידלטון (Midelton) וקוליי (Cooley) שנמצאות ברפובליקה האירית. מבשלת בושמילס מוכרת את תוצרתה בעיקר תחת המותג הנ"ל, אולם היא מפיקה גם מותג נוסף בשם קולריין. מבשלת קוליי אחראית לטירקונל (Tyrconnell), קילבגן (Kilbeggan), קונמרה (Connemara) ועוד, ואילו מבשלת מידלטון מייצרת כמה מהוויסקים הנודעים ביותר בעולם - ג'יימסון (Jameson), פאדי (Paddy), טולמור דיו (Tullamore Dew) ועוד.
סוגי ויסקי אירי
- סינגל מאלט ויסקי (Single Malt Whiskey) - אשר בדומה לוויסקי הסקוטי גם הוא מיוצר מ-100% לתת שעורה ומזוקק בזיקוק דודי. סינגלים מאלטים איריים הינם המצאה מאוחרת.
- גריין ויסקי (Grain Whiskey) - ויסקי פשוט ותעשייתי המזוקק בזיקוק רציף המשמש בעיקר לערבוב עם בלנדים.
- בלנדד ויסקי (Blended Whiskey) - תערובת של מאלט ויסקי עם גריין ויסקי. רוב הוויסקים האיריים שייכים לקטגוריה זו.
- פיור פוט סטיל ויסקי (Pure Pot Still Whiskey) - זהו למעשה סינגל מאלט וויסקי אשר להכנתו משתמשים בשעורה מונבטת (לתת) וגם בכזו שאינה מונבטת, אשר מקנה לוויסקי טעם מיוחד ושונה ומעט מתובל.
(צילום: Index open)
תערבב לי: קוקטיילים
הוויסקי האירי הוליד במהלך השנים כמה משקאות שהפכו פופולריים במדינה ובעולם כולו.
אייריש קרים: המפורסם שבליקרים. ליקר על בסיס ויסקי אירי, קפה ושמנת. מיוצר על ידי מותגים שונים כמו "בייליס", "קרוליינס", "בושמילס" ו"מילווד". מומחי אלכוהול מספרים כי מחשמלים את הנוזל באחד משלבי תהליך היצור כדי למנוע היפרדות של מולקולות הוויסקי מהשמנת.
אייריש מיסט: ליקר פופולרי על בסיס ויסקי בתוספת דבש ותבלינים. קסמו נמצא באיזון שלו - השילוב של מתיקות קלה, סמיכות נעימה, הוויסקי והתבלינים, יוצר את העידון של הליקר. את ליקרי הוויסקי מייצרים כבר קרוב לאלף שנה, האייריש מיסט טעים גם נקי בלואו בול (כוס נמוכה) עם קרח או בלי, וכן בקוקטיילים שונים, כמו "אייריש נייל" - 50 מ"ל ויסקי אירי משובח ו-30 מ"ל "אייריש מיסט" בלואו בול עם מספר קוביות קרח. יש המרבים לעשות ומטביעים צ'ייסר של אייריש מיסט בתוך בירה אירית לקבלת סיומת מתקתקה וחזקה לבירה.
אייריש קופי: באירלנד הוא לא פופולרי במיוחד, אבל בברים ומסעדות ברחבי העולם דווקא כן. המשקה החם מכיל קפה חם, ויסקי אירי, סוכר וקצפת. מקור המשקה, כנראה, בטרקלין הנוסעים בשדה התעופה בפוינס שבמערב אירלנד, שם הוגש הקפה לנוסעים בשנות הארבעים. משם עבר עם אחד הנוסעים אל מחוץ לאירלנד וזכה לתהילת עולם.
אייריש קרים (צילום: shutterstock)
תפוחים שיכורים: סיידר
אחד מהמשקאות האלכוהוליים הפחות מוכרים בארץ, וחבל שכך, הוא הסיידר. ולא, אנחנו לא מדברים על מיץ תפוחים שהוסיפו לו קצת יין אדום ומקל קינמון והגישו לכם בבר, אלא בשיכר תפוחים אמיתי. הסיידר הוא משקה טעים, מרענן וקליל, הדומה לבירה בטעם תפוחים. אבל אל תתנו לתמימות שלו להטעות אתכם - בסיידר יש בדרך כלל יותר אחוזי אלכוהול מאשר ברוב הבירות (כ-5 אחוזים), וקל מאוד לשתות ממנו יותר מדי.
באירלנד מיוצרים מספר מותגי סיידר. במבשלת "מאגנרס" - יצרנית הסיידר הפופולרי ביותר באירלנד - מייצרים את סיידר התפוחים שלהם באותו תהליך מסורתי, בעבודת יד בשימוש ברכיבים טבעיים בלבד. 17 סוגי תפוחים גדלים במטעים של מאגנרס בקונמל, והם משמשים ליצירת סיידר בעל גוף עגול, עם נטייה קלה למתיקות ובעבוע נעים.