ניצלה מירי בעלה: "9 שנים זה כלום, חיי בסכנה"
בעלה של אלמנש זלקה ירה לעברה שש פעמים ופצע אותה קשה, אך בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון וגזר עליו תשע שנות מאסר. "אני המומה, חיי נהרסו", אמרה ל-ynet, "מה יהיה אחרי שהחמום מוח הזה ירצה את עונשו? אני מפחדת"
הירי אירע בנובמבר האחרון לעיני בתם הקטנה, ככל הנראה לאחר סכסוך ממושך בין בני הזוג. בשחזור המעשה סיפר רדאי לחוקרים כי התכוון לרצוח את אשתו משום ש"שיגעה אותי". הוא ירה לעברה שש פעמים וכתוצאה מכך נפצעה זלקה באורח קשה ונגרמו לה קרעים במעי, פגיעות ברחם ונזקים קשים אחרים בבטן ובראש.
זלקה. "הוא הרס לי את החיים" (צילום: רותם פלדנר)
בדיון שנערך בבית המשפט קיבל השופט זכריה כספי את עסקת הטיעון והבעל רדאי הודה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. "אני עדיין המומה מעסקת הטיעון", סיפרה זלקה כמה שעות לאחר תום הדיון.
"הרגשתי כאילו אני בכלל לא צד בעניין"
בעקבות הפציעות הקשות שנגרמו כתוצאה מהירי לא תוכל יותר זלקה להביא ילדים לעולם. "הוא הרס לי את החיים, היו צריכים להשאיר אותו לפחות 16 שנה בפנים על הכדורים שהוא ירה בי", אמרה. "אני הייתי במצב של מוות קליני ורק הרופאים הנהדרים הם אלו שהצילו לי את החיים, אבל החיים שלי לעולם לא יחזרו להיות מה שהם היו קודם".
במהלך השיחה ציינה זלקה כי הבהירה מספר פעמים את התנגדותה לעסקת הטיעון עם רדאי. "אני כל היום מסתובבת עם צמרמורת מעסקת הטיעון הזו", אמרה, "לאורך כל הדרך הרגשתי כאילו אני בכלל לא צד בעניין. ביקשו ממני להגיע להעיד בבית המשפט ולקחתי מונית מנתניה במיוחד עבור זה, ועדיין לא נתנו לי לדבר מילה.
"אמרתי לעורכי הדין של הסנגוריה שאני לא מסכימה לעסקת הטיעון הזאת ואני לא מסכימה להמעטה של העונש שלו, אבל אלו לא עורכי דין פרטיים שלי. לצערי אין לי כסף לעורך דין משלי והם החליטו מה שהחליטו בלי לערב אותי יותר מדי. הם לא שמעו מה אני חושבת בפנים בבית המשפט, הם לא שמעו כמה אני עדיין מפחדת לחיים שלי וכמה אני חוששת שכשהבן אדם המשוגע וחמום המוח הזה ייצא לחופשות או יסיים לרצות את עונשו, החיים שלי יהיו שוב בסכנה".
במהלך השיחה סיפרה האשה על התקופה הקשה שבה חיה לצד בעלה. "אני פחדתי לעזוב אותו ופחדתי שאפילו אם אני אעזוב אותו הוא יפגע בי כשהוא יבוא לבקר את הילדה המשותפת שלנו. אבל בית המשפט החליט לבדו מה נכון ומה לא נכון ומה עוד אני יכולה לעשות? כמה שזה מפריע לי, אני מרגישה חסרת אונים.
"העורך דין נתן לי את הפרוטוקול, אבל אמרתי לו בפנים שאין לי סיבה לקבל את זה אם המשפט הזה התנהל בלעדיי. למה תשע שנים? שאלתי. אתם מחליטים על החיים שלי? שאלתי. והוא אמר לי: 'ומה את יכולה לעשות?' אז בכיתי ויצאתי. מזל גדול שיש לי את בתי", אמרה זלקה באנחה.
"היא תעזור לי כשתגדל, אף על פי שהמדינה לא עוזרת ובית המשפט לא עזר. סוף כל סוף היא חזרה לזרועות שלי אחרי שחודש ושבוע היא היתה במשפחה אומנת אחרי המקרה ואני בכיתי 24 שעות ביממה ולא הסכמתי לאכול או לשתות. בסופו של דבר במחלקת הרווחה הבינו שזו לא היתה אשמתי שהוא בא וירה והחזירו לי אותה".
לפנייה לכתב/ת 
