תם שבוע הבכי: 88:94 למיאמי על הלייקרס
אחרי חמישה הפסדים רצופים, רשמו ההיט ניצחון על האלופה הודות לחטיפה וסל מכריע בקלאץ' של דוויין ווייד והבטיחו מקומם בפלייאוף. כריס בוש הצטיין עם 24, הפסד ראשון ללוס אנג'לס מאז פגרת האולסטאר. דאלאס הביסה את הניקס
פיל ג'קסון בוודאי יספר לכם שהעונה הסדירה לא באמת חשובה, ושמשחק כזה או אחר לא יעשו את ההבדל בפלייאוף. ובכל זאת, ה-88:94 של מיאמי הלילה על לוס אנג'לס לייקרס, היה כמעט קריטי. טוב, לפחות עבור ההיט שהבטיחו את מקומם בפלייאוף.
מיאמי היט - לוס אנג'לס לייקרס 88:94
קבלו את הסיטואציה הבאה: מיאמי היט, הקבוצה הכי מדוברת בליגה, מגיעה למשחק מול האלופה עם חמישה הפסדים רצופים, וכשכל אמריקה מתעסקת/מבקרת/קוטלת אותה ואת מאמנה, אריק ספולסטרה. וכן, פט ריילי ישב רק כמה שורות אחורה, בוחן בדאגה את המצב.
"עזובת'י, אני לוהט". דוויין ווייד וכריס בוש (רויטרס)
ההיט, שניצחו רק פעם אחת העונה את אחת משש הבכירות בליגה (את הלייקרס בלוס אנג'לס במהלך חג המולד), הגיעה שוב למשחק צמוד. בסיטואציה של 88:88, הכדור הלך כמובן לקובי בראיינט. דוויין ווייד (20 נק'), ביצע את המהלך של המשחק עם חטיפה שהובילה לדאנק בצד השני של לברון ג'יימס.
בהתקפה הבאה היה זה רון ארטסט שהחטיא ממש מתחת לסל, ו-ווייד, אולי האיש שמיאמי צריכה ללכת אליו ברגעי הסיום, עם שתי נקודות וירטואזיות וחשובות מאין כמוהן, סגר את הסיפור. מיאמי סוף סוף מנצחת קבוצה גדולה, ובעיקר, סוף סוף גוברת על יריבה במשחק צמוד.
האמת? זה היה משחק פלייאוף קלאסי. הפרש השש נקודות בסיום, היה גם הפער הגדול ביותר שאחת מהקבוצות הצליחה לברוח אליו. קובי בראיינט אמנם עשה את של עם 24 נק' (17 בחצי הראשון), אבל באחוזים רעים, כולל האיבוד הקריטי לווייד בסיום.
כריס בוש היה המצטיין בשורות ההיט עם 24 ותשעה ריבאונדים, למרות שנכנס לבעיית עבירות. מייק מילר תרם משמעותית מהספסל עם 12 נק', ומה עם לברון ג'יימס? כמעט טריפל דאבל של 19 נק', 9 אס' ו-8 כ"ח, כמו גם שני סלים עם הבאזר בסיום הרבע הראשון והשלישי. אבל, וזה אבל גדול, הכדורים בסיום המשחק הלכו הפעם לווייד. האם נמצאה הנוסחה? מה שבטוח הוא שבחדרי ההלבשה היו הלילה חיוכים, לא דמעות.
דאלאס מאבריקס - ניו יורק ניקס 109:127
מאמן המאבס, ריק קרלייל, כינה את השחקנים שלו 'רכים' אחרי שאיבדו יתרון שבע נקודות לניו אורילנס. הלילה, הם הראו לו אגרסיביות מהי, עם למעלה מ-50 אחוז מהשדה ויתרון של עשרה ריבאונדים על הניקס, שהפסידו לראשונה לאחר שלושה נצחונות רצופים.
אמארה סטודמאייר אמנם סיים חצי מפלצתי של 30 נק', אבל מול תצוגה קבוצתית מרהיבה שהסתיימה עם 71 (!) נק' של דאלאס ב-24 הדקות הראשונות, זה לא ממש עזר. ג'ייסון טרי, כנראה השחקן השישי הטוב בליגה, היה האיש של המארחים עם 14 בחצי הראשון.
למרות סל הניצחון המרשים שקלע על ממפיס אמש, סיים כרמלו אנתוני את הלילה עם 18 נק' ועשרה כ"ח, אבל עם אחוזים נוראים (15-5). לאנדרי פילדס הוסיף 19, אבל מול 23 של נוביצקי, 22 של שון מריון, 14 של בבואה הצרפתי ו-12 של בראיין קארדינל, הוכיחה דאלאס למה היא נקראת 'קבוצה', ומדוע הניקס היא כרגע סגל חביב עם שני סופרסטארס.
יש, עברתי לדנבר. ריימונד פלטון מבסוט (רויטרס)
פיניקס סאנס - דנבר נאגטס 117:96
ג'ורג' קארל לא ישכח את ה-28 בדצמבר 1997. אז הוא הוביל את סיאטל סופרסוניקס (היתה קבוצה כזו פעם), לניצחון בפיניקס. למה הוא לא ישכח? כי זה
היה הניצחון האחרון שלו באולם הביתי של הסאנס, לפחות עד הלילה.
דנבר של אחרי עזיבתו של כרמלו, היא קבוצה מצוינת שעם 3-7 בעשרת משחקיה האחרונים ועלייה למקום החמישי במערב. הסנטר הברזילאי ננה היה המצטיין עם 22 נק' ושבעה ריב', טיי לאוסון הוסיף 20 כשגם הרכש החדש, ווילסון צ'נדלר, סיים עם 16. אצל פיניקס המדשדשת, באמת שלא אף אחד ראוי לציון. באמת.
לפנייה לכתב/ת 
