פיל ג'קסון - החתיכה החסרה בפאזל של מיאמי?
אחרי שבוע של עקיצות, יכול להיות שהמאמן המעוטר בהיסטוריה מחכה להצעה מפט ריילי? וגם: עוד קצת היט, הרבה קובי בראיינט והרבה הרבה אהבה. דירוג העוצמה
פיל ג'קסון יכול להגיד מה שהוא רוצה, על מי שהוא רוצה. יש לו יותר טבעות מאצבעות ובמבט לאחור הוא ייזכר אולי כמאמן הטוב בהיסטוריה. הציניקנים שיגידו שלזכות ב-11 אליפויות עם מייקל ג'ורדן וקובי בראיינט זה לא הכי קשה, יצטרכו גם לקחת בחשבון ניהול של מאות משחקים ברמות הגבוהות ביותר, התנהלות עם כוכבים עמוסי אגו ושמירה על רעב בלתי נגמר.
את ג'קסון לא ממש מעניין מה אומרים עליו. הוא הרי כבר עשה את שלו וגם אם לא יצליח להביא אליפות שישית ללייקרס תחתיו, הוא יזכה לסטנדינג אוביישן בסטייפלס סנטר במשחקו האחרון בעונה. ג'קסון הבטיח לפרוש בקיץ, מה שגורם לו להתנהל כפרשן שלא דופק חשבון לגבי כל נושא חם. פעם אחת דרון וויליאמס היה הקורבן, פעם אחרת זה קווין גארנט, אבל העונה זו בעיקר מיאמי.
לא שחקן ספציפי כזה או אחר, אלא מיאמי היט כמועדון. הציטוט של השבוע ואולי של העונה כולה, בנוגע ל'פרשת הבכי' של ההיט, הגיע מפיו של ג'קסון. "ה-NBA זה לא מקום לילדים. אם אתה רוצה לבכות, תעשה את זה לבד, בשירותים כשאף אחד לא רואה". יממה לאחר מכן הוא אפילו לא להתנצל, אבל דאג לנסות ולחדד את דבריו.
"זה כמו 'אקס-בוקס'. אני לא אוהב את זה"
"אין מקום לילדים ב-NBA, זה מה ששחקניי אמרו לי במהלך השנים וזה המסר של המשחק. אתה לא מפנה אצבע מאשימה כלפיי שופטים או כל אחד אחר. אתה לוקח אחריות", הסביר ג'קסון, "יש בקבוצה הזו הרבה שחקנים טובים ואולי גם הם צריכים להבין את תפקידם. שני השחקנים הטובים ביותר שלהם, לברון ג'יימס ודוויין ווייד, מבינים את זה ואני בטוח שגם האחרים יבינו".
אחר כך המשיך ג'קסון במסר המרגיע והוסיף: "תמיד אמרתי שאחת הסיבות להצלחה בשיקגו ולוס אנג'לס, היתה העובדה שאנשים היו בדרך כלל בעדנו. ממה שהבנתי, במיאמי חשים כאילו אנשים רוצים שהם יפסידו. אם זה באמת המקרה ברמה הארצית, זהו נטל כבד שצריך לסחוב ובמשחקים צמודים זה הופך כבד עוד יותר".
פיל ג'קסון מתבכיין. חשבנו שאין מקום לבכיינים בליגה (AP)
מצד שני הגיעה ירידה נוספת, כואבת יותר. "אני אוהב את הצורה בה בוסטון משחקת, אני אוהב את הסגנון של סן אנטוניו, אבל אני לא אוהב את איך שמיאמי משחקת. זה מזכיר לי יותר משחק 'אקס-בוקס' מאשר כדורסל אמיתי. יש יותר מדי מצבים של אחד-על-אחד".
האוהדים בסאות' ביץ' הפגינו בוודאי מידה גדולה יותר של סלחנות כששמעו את המשך הדברים לפני המשחק מול ההיט. ג'קסון הזכיר את הקבוצה הגדולה הראשונה של הלייקרס, שב-1969 איחדה את ג'רי ווסט, ווילט צ'מברליין ואלג'ין ביילור, שלושה מהכדורסלנים הגדולים בכל הזמנים. "לקח להם ארבע שנים עד שהם זכו באליפות ב-1972 מול ניו יורק ניקס בה שיחקתי. אני לא חושב שלמיאמי ייקח כל כך הרבה זמן".
ריילי מחכה לג'קסון?
תגידו מה שתגידו, לג'קסון בוודאי היה מדגדג לאמן את הדור הבא של הסופרסטארים, אם ההזדמנות היתה נקרית בדרכו במהלך הקיץ. אחרי שכבר הדריך את מייקל ג'ורדן הגדול בדורו, וגם את קובי בראיינט שירש אותו, הגיע הזמן גם למר ג'יימס, לא? המאמן הנוכחי אריק ספולסטרה, עושה כל טעות אפשרי ולפתע מתברר שלאמן שלישייה ענקית כמו בסאות' ביץ', זה ממש לא קל.
מיאמי הפסידה חמישה משחקים רצופים לפני שג'קסון והלייקרס סייעו למצב הרוח בפלורידה בפעם השנייה העונה (אחרי הכל, ההיט במאזן 9:2 מול חמשת הקבוצות הטובות בליגה, כששני הניצחונות הגיעו מול הלייקרס). במשחק מול הלייקרס, נשיא מיאמי פט ריילי, שמר על ארשת פנים חייכנית לצד חניכו לשעבר, מג'יק ג'ונסון, אבל תהיו בטוחים שהשניים דנו באפשרות הבאה.
אחרי הפסד בסדרה צמודה לבוסטון אורלנדו או שיקגו, ריילי ממשיך להתחזק בקיץ, סוגר עוד כמה פינות ומכין ג'ובות לבורג האחרון במכונה שלו - פיל ג'קסון. ה'זן מאסטר' חוזר שוב מפרישה, רק בשביל הכיף. לפרשן ESPN, סקיפ ביילי, זה כבר מדגדג: "אני רואה אותו עושה את זה. אם ריילי חושב שזה החלק האחרון בפאזל, אני מאמין שהוא יכול להרים טלפון לג'קסון, גם במחיר של פגיעה באגו".
בקטנה
הווארד קורבן? דווייט הווארד סובל כל העונה ממכות בלתי פוסקות מתחת לסלים. העבירה הטכנית ה-16 שלו במשחק מול שיקגו, הגיעה אחרי שג'ואקים נואה הכניס לו מרפק והוא עצמו בגיב בפרצוף זועף. ג'ף ואן גאנדי עקץ את שיטת השיפוט המהיר של ה-NBA וסחט תגובה אפילו מדייויד סטרן. "יותר הוא לא יגיד דברים כאלה", הרגיע הקומישינר, אבל לא ממש התייחס לבעייתיות של שיטה שלא מפעילה שיקול דעת.
בראיינט עדיין לפני השיא הגדול. מוקדם לדבר על המורשת שלו, משום שהעונה הנוכחית עדיין רחוקה משיאה, אבל צריך לזכור שהוא התחיל אותה במקום ה-12 ברשימת הקלעים ויסיים אותה במקום השישי. בארה"ב כבר החלו להמר איפה הוא יגמור אחרי שעבר את מוזס מאלון ולפני שהגיע למייקל ג'ורדן וקארים עבדול ג'באר. קובי כך נראה, עדיין נמצא לפני השיא האמיתי שלו.
תנו לו הרבה אהבה. קווין לאב דופק מספרים כפולים במשך 52 משחקים רצופים ובניצחון האחרון על אינדיאנה הוא עשה את זה עוד לפני המחצית. נכון שהוא משחק בקבוצה חלשה במיוחד, אבל רק כשהעשן יתפזר נבין עד כמה השיא הזה מטורף. תחשבו רגע כמה זמן לקח עד שהגיע מישהו ובכלל התקרב למוזס מאלון. טוב נו, זה לא היה השבוע של מוזס.
דירוג העוצמה
1. לוס אנג'לס לייקרס 20:46 (4 בשבוע שעבר)
נכון שבמשחק האחרון הם הפסידו במיאמי, אבל לפני כן היו שמונה ניצחונות, כולל שניים ענקיים בסן אנטוניו ואטלנטה, עם יכולת שהזכירה מי האלופה של השנתיים האחרונות. בראיינט שמר בתקופה האחרונה על ממוצע של 25 נקודות למשחק, אבל עכשיו מחכות לו דאלאס ואורלנדו. יהיה מעניין.
2. סן אנטוניו ספרס 12:52 (1)
הספרס עשו בית ספר למיאמי לפני שבוע, אבל הפסידו ללייקרס, במה שנראה כרגע כסדרת גמר אפשרית במערב.
3. שיקגו בולס 18:45 (7)
נואה חזר והביא איתו בדיוק את מה שהיו צריכים בעיר הרוחות - אופי ויציבות. הניצחונות הצמודים בפלורידה, הוכיחו ששיקגו היא מועמדת ראויה ודרק רוז שווה MVP.
4. בוסטון סלטיקס 16:46 (3)
הפסד ביתי לא מובן לקליפרס הפר לרגע את השקט בגארדן. אם זה חיובי או שלילי אתם תחליטו, אבל ננאד קרסטיץ' סיים כקלע המוביל של הירוקים במשחק הזה.
5. דאלאס מאבריקס 18:47 (2)
יש להם שני הפסדים בארבעה משחקים, אבל גם התפוצצות מרשימה על ניו יורק. ג'ייסון טרי, ג'ייסון קיד ודירק נוביצקי נותנים הרבה אקשן לליגה.
6. מיאמי היט 21:44 (6)
ניצחון אחד לא יכול למחוק שבועיים שחורים, אבל הבשורה האמיתית מה-88:94 על הלייקרס היא סוג של היררכיה שנוצרה בדקות האחרונות. ב-88:88 ווייד לקח אחריות. כריס בוש, שספג עלבונות כל השבוע (לא סתם ג'קסון התעלם ממנו בציטוט ההוא מלמעלה), נתן פתאום הגנה ולברון נשאר לברון. זה הספיק כדי להבטיח מקום בפלייאוף, 17 משחקים לפני סוף העונה.
6. אורלנדו מג'יק 24:41 (5)
קצת עייפות ועבירה טכנית אחת סידרו למג'יק שני הפסדים רצופים השבוע. לא נעים, אבל גם לא נורא.
7. פורטלנד טריילבלייזרס 27:37 (-)
עם ארבעה ניצחונות רצופים ועשרה מה-13 האחרונים, לא פלא שהבלייזרס החתימו את נייט מקמילן לשנתיים נוספות. 22 הנק' של ג'ראלד וואלאס מול מיאמי, הן חדשות טובות נוספות עבור פורטלנד, שתעשה צרות לכל קבוצה בסיבוב הראשון במערב.
8. ניו יורק ניקס 30:34 (9)
בשבוע בו כרמלו אנתוני הספיק לקלוע סל ניצחון אחד עם הבאזר, אי אפשר שלא להתפעל מהפוטנציאל שיש לקבוצה הזו אם תתחבר בזמן (למרות הפסד שכולו
עייפות בדאלאס).
9. אוקלהומה סיטי ת'אנדר 23:40 (10)
מצד אחד, שני ניצחונות בהארכה בתוך שבוע מצביעים על אופי. מצד שני, איך אתם בכלל מגיעים להארכה כשראסל ווסטברוק שם 32 על הראש של פיניקס וקווין דוראנט קובר 34 על פילי.
10. פילדלפיה 76 31:33 (-)
פילי נמצאת בתקופה טובה כבר הרבה זמן ומשום מה התעלמנו מהם ומהעונה הנהדרת של אנדרה איגוואדלה. אז הנה הם כאן, מהר לפני שייעלמו.
לפנייה לכתב/ת 
