שתף קטע נבחר

 

בגשם כבד: עובדים סוציאליים הפגינו בתל-אביב

למרות הסערה, התייצבו מאות עובדים סוציאליים להפגנה ליד תחנת רכבת מרכז בתל-אביב, וחסמו חלק מהכביש. כשביד אחת מטריה וביד השנייה שלט, קראו: "שטייניץ תתעורר - הרווחה שווה יותר"

וביום השישי לשביתת העובדים הסוציאליים: מאות עובדים סוציאליים הפגינו הבוקר (יום ו') בגשם כבד בפינת הרחובות ארלוזרוב ודרך נמיר בתל-אביב, סמוך לתחנת רכבת מרכז, ומחו על תנאי העסקתם. מאות אף ירדו לכביש וחסמו חלק מהנתיבים במשך דקות ארוכות.

 

נהגים רבים שעברו בסמוך עודדו את המפגינים בצפירות, ובקריאות תמיכה. שוטרים שהגיעו למקום דחפו את המפגינים חזרה למדרכה ונשארו במקום לשמור על הסדר. כשביד אחת מטריה וביד השנייה שלט, קראו המפגינים: "שטייניץ תתעורר - הרווחה שווה יותר", "פרנסה זו לא מילה גסה" ו-"הצילו, מדינת הרווחה שוקעת".


זועקות בגשם ובקור (צילום: עופר עמרם)

 

מאחורי כל מפגין ועובד סוציאלי, עומד סיפור אישי שכולל מקרים של סעד ומצוקה, שאינם זוכים למענה. איילת פרקר מאור יהודה, בעלת תואר שני, מטפלת בחצי משרה בנשים במצבי סיכון. היא משתכרת 3,900 שקלים, כולל שעות נוספות ונסיעות: "טיפלתי עד כה בלפחות 10 מקרים של נשים שנאנסו והטלפון שלי לא מפסיק לצלצל מאותן נשים סביב השעון בכל ימות השבוע", סיפרה ל-ynet. "כמובן שאני לא מקבלת החזר על אותו חשבון טלפון שמגיע לעתים לסכומים של 500 שקלים בחודש. אני יכולה להרוויח במגזר הפרטי פי 10, אם אפתח קליניקה, אבל יש לי ערכים ואני עובדת סוציאלית מבחירה".

 

רק השבוע התקשרה לאיילת פרקר אחת הנשים המוכות שבהן היא מטפלת וביקשה שתגיע לבית המשפט לעוד דיון בצו הרחקה שהיא מנסה להוציא מבעלה המכה, "אחרי 3 שנים שאני מטפלת בה באופן צמוד נאלצתי להגיד לה, בלב קרוע ובדמעות בעיניים, שאני לא יכולה לדבר איתה כי אני שובתת. למזלי, אותן נשים נתמכות תומכות בנו, למרות שזה קשה להן מאוד. החברים שלי אומרים לי, תעזבי כבר את המקצוע הזה או שתהפכי להיות עובדת סוציאלית ברשות הנמלים".

  

רחל ולנר גלעד, עובדת סוציאלית קהילתית בעיריית הרצליה, ובמקביל חברת מועצה בעיריית תל-אביב, הגיעה גם היא להפגין ולנסות לגייס את תמיכת הנהגים: "אחרי קריירה של מפיקה בכירה בתיאטרון בחרתי להיות עובדת סוציאלית מתוך רצון לעזור לקבוצות מוחלשות. לפעמים אני חוזרת מהעבודה ב-12:00 בלילה וביום המשכורת אני מוצאת את עצמי נעלבת מהשכר ומחוסר היכולת להתקדם בדרגות השכר. כיום, במשרה מלאה, עם תואר שני, קורסים רבים שעברתי, ו-25 שנות ותק, השכר שלי, כולל הוצאות רכב, עומד על 5,700 שקלים. אני עוד נחשבת עם שכר כזה לעובדת סוציאלית עשירה. אני מקווה ומעריכה שאם יחס הממשלה לא ישתנה כלפינו, כיכרות תחריר יגיעו גם לישראל".

 

יו"ר מחוז המרכז באיגוד העובדים הסוציאליים, אריה אהרון, אמר במהלך ההפגנה: "אנו בשיא המאבק והאוצר מסרב לקחת חלק בתהליך שיביא לסיומו, וכעת המשא ומתן נמצא במבוי סתום. אנחנו מובילים את המאבק של העובדים הוותיקים יחד עם עובדי העמותות, כדי שלא תהיה אפליה בשכר. גם המאבקים הקודמים שלנו בשנות ה-70 וה-80 היו בגשם ואני מקווה שגם הפעם הוא יביא לנו מזל".

 

על השלטים שנרטבו נכתב: "מהפכות לא עושים במדרכות", "רוצים לנשום לרווחה", "סוף עונת הרווחה" ו-"מופרטים הם לא עבדים". המפגינים חילקו לעוברים ושבים ולנהגים מנשרים עליהם נכתב: "העוס"ית שובתת, הלקוח מחכה והאוצר עוד מהסס. לא נוותר עד שנשיג את כל דרישותינו". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפגנת העובדים הסוציאליים בתל-אביב
צילום: יואב זיתון
מומלצים