יפן ניצלה הודות לבנייה נכונה - ואצלנו?
היפנים למדו כיצד להתגונן מרעידות אדמה על ידי בנייה נכונה, אכיפה יעילה סטנדרטים, מנגנוני צמצום נזקים, ומערכות התרעה מוקדמת. לו הייתה מתרחשת רעידת אדמה בישראל תוצאותיה היו הרסניות הרבה יותר
יפן היא מדינה המועדת לרעידות אדמה. למעשה, מדי שנה פוקדות אותה אלפי רעידות, אך בעוצמה נמוכה. זאת, כשמדי כמה שנים מתרחשת רעידת אדמה בעוצמה גבוהה; אך רעידת האדמה הנוכחית הייתה החזקה בעוצמתה מאז החל התיעוד של אירועים אלו.
היפנים למדו כיצד לחיות בצל אותם אסונות ולהתגונן מהם. על ידי בנייה נכונה, מנגנוני צמצום נזקים, מערכות התרעה מוקדמת, אכיפה יעילה של סטנדרטים של בנייה - וגם תרגול תדיר של התנהלות אזרחית וממשלתית בשעת חירום.
צעדים אלו, הודות להתקדמות הטכנולוגית, פיקוח רגולטורי ותושיית היפנים, סייעו למדינה להימנע מנזקים בתשתית, ובייחוד בנפש, שהיו מנת חלקה ברעידת האדמה של 1923, בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר, שגבתה את חייהם של 140 אלף איש ואשה והחריבה את טוקיו.
גם ישראל, הסמוכה לשבר הסורי-אפריקני, נמצאת בסיכון גבוה יחסית לרעש קטלני. עם זאת, בניגוד ליפן – ישראל אינה מוכנה לרעידת אדמה בעוצמות גבוהות. לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל, נמצאים 96 אלף מתוך 650 אלף מבני מגורים במדינה (15%) בסכנת קריסה במקרה של רעש, בנוסף לאלפי מבני ציבור. החשש הוא מרעידת אדמה בבקעה, שתביא לקריסת כ-70% מהבניינים בבית שאן, טבריה ואולי גם קריית שמונה וצפת.
אומנם ניתן למנוע את ההרס האדיר באמצעות חיזוק המבנים הישנים. אבל הממשלה לא קיבלה החלטה כזאת. הצעדים שננקטו עד כה כדי לצמצם נזקים אפשריים מרעידת אדמה – אינם מספקים. ב-1999, בעקבות הרעש בטורקיה, מינתה הממשלה ועדת היגוי בינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, שכפופה למשרד התשתיות. מאז חוזקו רק כ-100 מתוך 96 אלף הבניינים הפרטיים המועדים לפורענות ועוד כמה מבני ציבור.
ב-2009, בעקבות הרעש בהאיטי, קמה לנושא גם ועדת שרים בראשותו של שר התשתיות עוזי לנדאו. בוועדה חברים 10 שרים ו-3 סגנים, אבל הגדרת הסמכות שלה היא "לחלק את האחריות בין הגופים השונים".
בשנתיים האחרונות חלה התקדמות בדרך למיגון מבני הציבור. ועדת ההיגוי המליצה שכל משרד ממשלתי או רשות ציבורית יהיו אחראיים למבנים שלהם, במימון ממשלתי. ב-2008 החליטה הממשלה לממן את חיזוק מבני הציבור. עם זאת, בדו"ח מבקר המדינה ב-2009 נכתב שלא נעשה דבר בנידון. בעקבות הדו"ח, התעשתה הממשלה והקצתה לנושא תוספת תקציב של 3.5 מיליארד שקל למשך 25 שנה, 140 מיליון בשנה.
אין מעקב אחר הביצוע ולכן קשה לדעת איזה מבנים כבר חוזקו בפועל. במשרד החינוך, האחראי על בתי הספר, נמסר בחודש דצמבר האחרון כי "2,400 מתוך 4,000 בתי הספר נבנו לפי התקן. המשרד מכין בימים אלה תוכנית לחיזוק 1,600 המבנים הישנים לצורך עמידותם בפני רעידות אדמה. לאחר מכן, יקצה לכך האוצר תקציב של כ-40 מיליון שקל".
ומה על האזרחים?
ב-2005 אישרה הממשלה תוכנית מתאר ארצית לתכנון ובנייה של משרד הפנים להיערכות לרעידות אדמה - תמ"א 38. התמ"א נועדה לעודד דיירים לחזק מבנים בעצמם, בלי סיוע ממשלתי. התוכנית קובעת: יזם שמארגן קבוצת דיירים לחזק את הבניין שלהם, יקבל זכויות בנייה ויוכל להגדיל את הבניין.
רק לפני כחודשיים אמר יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידת אדמה, אבי שפירא, בראיון ל- ynet כי "ההנחיה הקיימת לגופים ההצלה היא להביא בחשבון שיצטרכו לטפל באלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, ומאות אלפי אנשים בלי בית. אבל זה ממש בידינו. אנחנו יכולים לעבור רעידת אדמה בלי הרוגים".הוא הוסיף כי "מי שאחראי למבני מגורים הם התושבים, אחריות אישית של כל אזרח ואזרח. המדינה אחראית למבני הציבור. הבניינים הם רכוש האזרחים ואין מדינה בעולם שתחזק לאנשים את בתיהם, וישראל כנראה לא תהיה הראשונה".
אז מה ממליץ שפירא לעשות במקרה של רעידת אדמה? "יש הרבה פעולות אזרחיות פשוטות שכל אחד יכול לעשות כדי להציל את חייו. מי שיכול לצאת מהבניין תוך שניות ספורות, שיצא כמה שיותר מהר לשטח פתוח ויתרחק מהבניין ככל האפשר.
"מי שלא הספיק, צריך להיכנס לממ"ד או לחדר מדרגות ולשבת שם עד סיום הרעידה. במקרה הרע, יש לשבת תחת שולחן כבד או בפינה פנימית של החדר, ולהתרחק מקירות חיצוניים, חלונות ומדפים. יש לכרוע על הברכיים, להיצמד לרצפה ולהגן בידיכם על הראש ועל הפנים. מי שנמצא בכסא גלגלים צריך לנעול אותו ולהגן על ראשו. אין להשתמש במעלית - אתם עלולים להיתקע בה".
לפנייה לכתב/ת 
